החשיבות של המשחק החופשי ידוע לכולנו. אבל באופן תיאורטי בלבד. למעשה, בכל הזדמנות נעדיף "משחק התפתחות", חוג או פעילות מועילה אחרת על פני "סתם משחק". כי בפועל המשחק נתפס על ידנו כבזבוז זמן, לעומת פעילויות אחרות שבמהלכם הילד מקבל הזדמנות לרכוש מיומנויות חדשות, לפתח יכולות קוגניטיביות או מוטוריות, ללמוד מושגים או מונחים כלשהם וכו'. גם צעצוע הנושא בשמו את המילה "התפתחותי" מקבל בצורה אוטומטית הרבה יותר סיכויים להימכר מאשר חברו למדף שעל פניו לא מקדם את הילד בתחום מוגדר כלשהו.
ובכן, מה הם המאפיינים העיקריים של המשחק האמיתי?
-
המשחק חייב להיות נעים ומשעשע. זה לא אומר שכל משחק חייב להיות מלווה בהתפרצויות צחוק, אבל משחק שמהותו אינה הנאה, אלא קשה נעדר אתגר או משחק ברגשות כמו עצב וכדו' לא יכול להחשב כמשחק.
-
בניגוד למה שאנו נוטים לחשוב, למשחק לא צריכות להיות מטרות מוגדרות כלשהן. אף אחד לא פותח במשחק כדי ללמוד משהו. אפשר להתחיל בפעילות מעניינת כלשהי כדי ללמוד במהלכה דבר או שניים, אבל את המשחק תמיד מתחילים רק לשם המשחק עצמו וההנאה הכרוכה בו.
-
ניתן להתחיל במשחק אך ורק מתוך רצון חופשי. ברור שאם משכנעים את הילד להתחיל במשחק כי זה תורם לו משהו, הילד עצמו לעולם לו יראה בזה משחק, גם אם הפעילות עצמה תהיה מהנה ומשעשעת. אם הפעילות גם לא נעימה במיוחד, מבחינתו ברור שלא מדובר במשחק.
-
ההגדרה של המשחק טומנת בחובה גם השתתפות אקטיבית של כל המשתתפים. אם אחד המשתתפים, במיוחד אם מדובר בילד, הוא פאסיבי ולא ממש מתעניין במהלך המשחק, כבר לא ניתן לקרוא לזה משחק אמתי.
-
המשחק חייב להפעיל את הדמיון. ברוב המשחקים של הילדים הקטנים אנחנו רואים מידה רבה של מציאות מדומה. אם הילד לוקח קופסת קרטון ואומר שהוא מוזג חלב לכוס ואז כביכול שותה מ"הכוס" הזאת, הוא בהחלט משחק.
עוד קצת על משחקים וילדים
אם נצמד להגדרות של המשחק האמתי, נראה שחלק ניכר מהפעילויות של הילד בכלל לא נקראות משחק, במיוחד באותם שעות שנקראות זמן איכות עם ההורים. הרי איך נוכל באותן שעות שאנחנו כבר מבלים עם הילד להרשות לו לעשות בשטויות ללא שום תכלית?
גם לצעצועים שאמורים להעסיק את הילד בשעות שאנחנו עסוקים, יש מטרה נסתרת: לגרום לילדים ללמוד. דרך אגב, זה לא אומר שהפעילויות או הצעצועים האלה רעים. הם משמחים את הילדים ויתכן אפילו מפתחים את היכולות שלהם. אבל הם מכריחים את הילד לפעול לפי תכנית כתובה מראש ומחליטים בשבילו מה יהיה השלב הבא במשחק.
אכן, אנחנו לא נותנים לילדים לבזבז את הזמן לשווא, מפתחים את הכישרונות שלהם ודואגים להם לנתוני פתיחה טובים בחיים. אבל ישנם תחומים רבים, בהם דווקא למשחק החופשי אין תחליף. ואם הילד לא יקבל מספיק שעות של משחק חופשי התחומים האלה לא יתפתחו כראוי, וזה עלול לפגוע בחייו הרבה יותר מהעדר מיומנויות נרכשות אחרות.
כך למשל, רק בזכות המשחק החופשי הילד לומד להעסיק את עצמו, להפעיל את הדמיון וליזום מהלכים. הילדים שרגילים לבצע בלי סוף משימות, הולכים לאיבוד כשנשארים לבד עם עצמם ואמורים לקבוע לעצמם את הצעד הבא, הן בגיל ההתבגרות והן בחיים הבוגרים. כמו כן, רק המשחק החופשי נותן לילדים תחושת שליטה במציאות. הילדים רגילים כל הזמן לקבל הוראות כיצד לפעול, ועבורם תחושת השליטה במתרחש לא רק נעימה, אלא גם הכרחית להתפתחות. במהלך משחק חופשי הילדים יכולים לקבל את התפקיד הראשי, להוביל ולקבל החלטות שיכריעו את המשך המשחק. כך הילדים לומדים להמציא דברים חדשים ולתת פתרונות למצבים מסובכים שלא תוכננו עבורם, אלא נוצרו בחיים האמתיים, למשל במהלך משחק תפקידים.