בסוף השבוע האחרון מלאו שנתיים ימים להסתלקות הרבנית חנה שטיינמן, בתו הבכורה של מרן שר התורה הגר״ח קנייבסקי, ואשת הרב שרגא שטיינמן ראש ישיבת קהילות יעקב בבני ברק ובנו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן.
מרן הגר"ח עלה לקברה בלוויית מקורביו ובני המשפחה והזכיר את צניעותה וצידקותה המופלגת. בחוברת פנימית שיצאה לאור על ידי המשפחה, מספרים בני המשפחה כמה עובדות מאוד מיוחדות ומציינים תכונה שאפיינה את המנוחה: היא היתה מאוד מסודרת בטבעה, עד כדי כך שהיה לה לוח זמנים מדוקדק לכל שעה, כך שידעה מה עליה לעשות בה.
את הבוקר היא פתחה כבר בשעה ארבע, במדויק, במשך עשרות שנים, בין בזמני שמחה או לחץ, ובין בערבי חגים או בזמנים בהם טרודים עד מאוחר בערב. לאחר מכן היתה מתפללת לפי סדר מיוחד, על בני משפחה, ידידים והרבה אנשים שהיתה מעתירה במיוחד עבורם. לאחר מכן היתה נפנית לענייני הבית, וכשהגיע השעה שבע בבוקר, שאז מתעוררים הילדים, היה זה אצלה כבר אחרי בוקר עמוס בעבודה.
בערוב ימיה, סיפרה הרבנית חנה שטיינמן כי את הסדר והדיוק למופת למדה כאורחות חיים מאביה הגדול מרן שר התורה: ''אבא שליט"א'' היא סיפרה, "מאוד מסודר. ניתן לראות לדוגמה כי בארון ספרי הקודש שלו, כל הספרים עומדים כמו חיילים. ישרים, נקיים, ולא שוכבים או רפויים. מוכנים ועומדים לשימוש תמידי, ניכר בהם שיד מטפלת בהם. גם חידושי התורה שכותב במחברת, תמיד מתחילים אחרי 'עמוד השער' שעושה בעצמו בכתב ידו, ואחר מכן הוא כותב בצורה נאה, לכל דבר יש את מקומו".
"כך גם כשהיו לו כספי צדקה בארנק", תיארה הנפטרת, "היה מסדר את כל השטרות באותה צורה. למשל, שטרות של חמישים היו עומדים כולם כשהפנים של האיש בשטר לאותו צד. וכך בכל סוגי השטרות. זה לא היה מסיבה הלכתית כלל. רק מסיבה שהוא מסודר מאוד בטבעו ולא סובל שום בלגן או עקמימות''.
בני המשפחה מספרים כעת, כי אחרי פטירתה הגיעו אליהם מאות סיפורים על מכתבים מיוחדים שלה עם עידוד ותמיכה לזקוקים לזה, ועל דברי מתיקה או שי שהיתה שולחת לאנשים מסוימים. כולם הדגישו פה אחד, כי 'המשלוח' תמיד הגיע בצורה כל כך מסודרת ש"ניכרת היתה ההשקעה במיוחד עבורי. זו לא היתה עוד מתנה, אלא במיוחד עבורי ורק בשבילי", תיארו רבים ממקבלי המשלוחים של הנפטרת הדגולה. כך, בצורה כזו היתה מעודדת אנשים ומשמחת לבבות.
אי אפשר שלא להזכיר בפתח חודש אלול - ממשיכים בני המשפחה - כי אחת המצוות בהם התמידה בצורה מעוררת התפעלות, וטרחה בה ללא לאות, היתה עטיפה של ספרי לימוד לבנים או בנות בתחילת השנה. בידיה האמונות בדיוק וסדר היתה מבקשת "תביאו לי ספרי לימוד ואשמח לעטוף, שיהיה לכם מוכן בצורה יפה לתחילת השנה". היתה עוטפת מאות ספרי לימוד לידידים, שכנים, מכרים ובני משפחה. מיותר לציין, כי הכל נעשה מבעוד מועד בצורה מסודרת, לכל אחד היה את היום בו הוא מביא את הספרים. הילדים שראו שבוע וחצי לפני תחילת שנת הלימודים שכל ספרי הלימוד עטופים עבורם, נכנסו לשנה החדשה מתוך הרגשה טובה שהשפיעה על כל השנה.