לאן נעלם הלהט למשפחות ברוכות ילדים? מחקר חדש ומדאיג של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על ירידה ברורה ברמת הפריון של נשים חרדיות לאורך העשור הקודם: מכ-7.6 לידות לאשה בממוצע לכ-6.5 לידות - ירידה של כ-15%. לעומת זאת, באומדן רב שנתי המתייחס לנשים בישראל לפי רמתן הדתית, נמצאה עלייה מובהקת מ-1979 ואילך בפריון של נשים המגדירות עצמן חילוניות וכן של מי שמגדירות את עצמן דתיות.
במחקר, כך מדווח "הארץ" שמביא את הנתונים במלואם, נבדקה גם רמת הפריון של נשים מוסלמיות והתבססה המסקנה, שכבר נמצאה בעבר במחקרים שונים, שפריונן נמצא בצניחה חדה. לפי הלמ"ס, ממוצע הפריון אצל מוסלמיות עמד ב-2009 על 3.62 ילדים, זאת לעומת 5.6 ילדים בתחילת שנות ה-80.
הסקר מתבסס על הגדרתם העצמית של המשתתפים והמשתתפות, בני 20 ומעלה, כולל תשובה לשאלה על מידת דתיותם. המחקר הנוכחי עסק בנשים יהודיות ומוסלמיות: הגדרתה העצמית של כל אשה בצירוף נתונים רשמיים ממרשם האוכלוסין על מספר הילדים שילדה בפועל במהלך ימי חייה, וכן לפי הגיל שבו ילדה, אפשרו לערוך הערכה מוסמכת ראשונה של רמת הפריון בישראל לפי רמת הדתיות.
מחקר מעמיק
עד עתה התבססה הטענה כי חלה ירידה בילודה החרדית על מחקרים מקומיים של הלמ"ס, שהתייחסה לערים חרדיות כמו ביתר עילית ומודיעין עילית אך לא לאוכלוסייה כולה.
ב-2008 פורסם גם דו"ח של בנק ישראל הנוגע למשקי בית בישראל שמצא ירידה בילודה אצל החרדים. זו הפעם הראשונה שבה מחקר רשמי של הלמ"ס - המתבסס על הגדרתם העצמית של המשתתפים - מצביע על המגמה הברורה, ובפירוט.
הסקר החברתי - שהוא הבסיס למחקר - נעשה בשנים 2002-2009 והשתתפו בו כמעט 26 אלף יהודיות ומעל 3,100 מוסלמיות. כדי לקבל תמונה רחבה ככל האפשר, במחקר החדש נבדקו מספר הלידות של משתתפות הסקר מאז שנת 1979 (הדבר רלוונטי כמובן אצל המבוגרות יחסית ולא אצל הצעירות). כך התקבלו אומדני פריון לאורך 30 שנה, מ-1979 ועד 2009. המחקר בודק כמה ילדים בממוצע כל אשה יולדת בכל ימי חייה, וכן את אומדן הפריון הסגולי (לפי גיל).
לפי עורך המחקר, בכל אחת מ-30 השנים שנבדקו יש קשר ברור בין מידת הדתיות לפריון, אבל בצד זה נמצאו במרוצת השנים שינויים מסקרנים.
שיא הפיריון: 2003-05
שיא הפריון אצל נשים חרדיות היה בתקופה שבין 2003 ל-2005, אז עמד הממוצע על יותר מ-7.6 ילדים לכל אשה. מאז יש ירידה ברורה בפריון, ובתקופה האחרונה שנחקרה - בשנים 2007-2009 - עמד הממוצע על 6.5 ילדים.
"הארץ" מציין ש"אפשר שהירידה קשורה לקיצוץ החד בקצבאות הילדים בשנת 2003, ואולם בעשור האחרון חלו בעולם החרדי שינויים רבים נוספים - כלכליים וערכיים - שיכולים היו להשפיע על מידת הפריון של נשים. כך למשל, החברה החרדית גדלה מאוד, ובולטים בה השוליים המתרחבים של חרדים מודרנים, למשל כאלה ממוצא מזרחי או עולים חדשים שמשתלבים בשוק העבודה והאקדמיה. כמו כן חל גידול משמעותי בשיעור השתלבותן של נשים בשוק העבודה, דבר שעשוי להשפיע על תכנון המשפחה".
המחקר מוצא כי שיא הפריון העקבי של נשים חרדיות הוא בגילים 25-29, וכי "מגיל 30 ואילך יש ירידה ניכרת בשיעורי הלידות, דבר המצביע על כך שנשים חרדיות שולטות בפריון שלהן באמצעות הימנעות מהריונות".
לעומת הנשים החרדיות שפריונן יורד, הפריון של נשים חילוניות נמצא בעלייה והתבסס על יותר משני ילדים בממוצע. כך גם נשים המגדירות עצמן דתיות שמספר הלידות שלהן במהלך חייהן עלה במידה ניכרת, מ-3.5 ילדים בממוצע לאשה בשנות ה-80, ל-4.26 לידות בתקופה של 2007-2009.
הצגת כל התגובות