גישות שונות בהדרכת הורים עוסקת בשאלה עד כמה נשקפת דמות ההורה בבנו "ילד לא טוב הוא לא תעודת כישלון של ההורים" וברור שכך , אך השאלה מהו הקו שכן מחייב את ההורה.
מחקרים רבים עוסקים שנים בסוגיה האם בעיות התנהגות הינם תורשתיות, אינני מנסה להכניס ראשי בשאלה גדולה זו, אך זאת אומר בוודאות ויסכימו על זה כולם שהתנהגות ההורים משפיע על נפש הילד! גם אם אין זה מוכח מדעית זה מוכח מציאותית.
במוסדות החינוך אנו נתקלים בתופעה מעניינת המאששת גישה זו, תלמיד טוב ומשקיע, לרוב יגיע מבית שכזה, וכן על שאר מידות האדם, מה שרואים בתלמיד בשיחות מעמיקות על אישיותם, בהכרות עם ההורים נפגוש את זה גם (וכך מחנכי ילדינו פוגשים אותנו...).
מחקרים רבים הנעשים בעולם כולו מעידים על דחף פנימי של החוקרים ומערכת רפואת הנפש בעולם, להוכיח שוב ושוב את הקשר התורשתי בהפרעות התנהגות כלומר שגורמים.
גישות שונות בהדרכת הורים עוסקת בשאלה עד כמה נשקפת דמות ההורה בבנו בשיטות מסוימות המסר שעובר הוא "ילד לא טוב הוא לא תעודת כישלון של ההורים" וברור שכך , אך השאלה מהו הקו שכן מחייב את ההורה - הנגזרת מזה לדוגמא היא שילד שמרביץ בגינה לילד אחר האמא איננה צריכה לחוש אשמה בהתנהגותו זו, וכך בכל מבואות החיים המשמעותיים יותר ופחות.
הרש"ר הירש בפרשתנו שמות פרק כ פסוק ה מיטיב להגדיר בלשונו את רעיון החינוך על פי אמיתות התורה וזה לשונו: שלומם ויגונם של בנים - בידי ההורים, הכל לפי מידת צדקותם או רשעותם. הן הבנים - פירות הם הגדלים בעץ החיים והגורל של ההורים. למען בנינו עלינו לשמור על בריאותנו, למען בנינו נלך בדרכי המוסר והצדקה, למען בנינו נהיה אמיצים ברוחנו ובליבנו.
כשם שוודאי הוא, שהקב"ה נותן לכל ילד נשמה טהורה בצאתו לאור העולם הזה, כן וודאי הוא, שההורים מורישים לתכונות הגוף של ילדיהם את נטיותיהם הפגומות, את חולשותיהם ואת מומיהם, הללו מעמידים את הילד בפני משימה כבדה, וכדי להתגבר עליהם צריכה הנשמה הטהורה של הילד להעמיד במבחן את כוחה האלוהי, אשמת ההורים מעמיסה את היגון, את החולי ואת הדוגמה של השחתה מוסרית על עריסת פעוטם, ואזרח - העולם הקטן מזומן לעלות במסילה קשה ותלולה של נסיונות, עד שיעלה בידו לזכות בנצחון עמידתו במיבחן המוסרי.
לכאורה לא קל להורה להתמודד עם מילותיו אלו של הרש"ר הירש, כביכול האחריות על כישלונם של ילדינו הם באשמתנו, אך ניתן להסתכל בזווית נוספת על דבריו, המידות שלנו כהורים גם הגיעו אלינו מאבותינו וכך למעלה למעלה, אם כן אין פה כל כתב אישום על ההורה, אך יש פה ציווי על ההורה להיות מכיל את בנו ומצווה לעזור לו, כי כל מגרעותיו הם ממך אז על מה תלונותיך?? גם עליך אין תלונות כי שלך הגיעו מאביך, וכו' וכו' !! אין פה כתב אישום כי התורה איננה בית משפט הדנה את האדם על טבעו.
אך יש פה כתב לימוד זכות על ילדך, בהגיעך לרגע כואב מולו כאשר הינך חש כי אינך יכול להכיל עוד את דרכו, זכור! דרכו היא ממך (כמובן בשילוב בחירתו החופשית של בנך,) וכמו שאתה אינך חש בנוח בכתב אישום על התנהגותך, הסר מעל ראשו של בנך כל כתב אישום, ושנה את נוסח דיבורך עימו לדיבור ערב ונעים ובעיקר מכיל, כי שלו ושלך אחד הם.
הכותב הינו ראש בית המדרש "ברקאי" חיספין