המסע לא פשוט. מי שהיו עד עכשיו ´מלח הארץ´ צריכים לרדת למצרים. יעקב – נכד ובן לאלו שלהם הובטחה כל ארץ ישראל – עושה עכשיו את דרכו למצרים. הוא ובניו ובנותיו וכל המשפחה. זמן קשה.
כמה אנשים ירדו ביחד איתו? שבעים איש.
המספר הזה הוא לא מקרי. הוא מספר שמבטיח את העתיד של האומה ואת ההצלחה שלנו לשרוד את הגלות הזו ואת כל אלו שבאו אחריה. הבורא יתברך המתין עד שהגיעו למספר המקודש הזה ´70´. את כל הדרך הם עשו עם 69 נפשות. מי השלים את המנין לשבעים? יוכבד. בין החומות, דקה לפני הכניסה למצרים נולדה התינוקת החשובה הזו.
בין שבעים זאבים
הלידה של יוכבד היא כל כך חשובה ומשמחת. כי המספר שבעים יתן כח לעם היהודי לשרוד מול שבעים אומות. וגם מול שבעים ´זאבים´ – כי יש תקופות ששנאת העמים היא שנאת זאב לכבש. כל ילד יהודי – הוא כנגד אומה ומלחמותיה. ויוכבד – בהולדתה היוותה בשורה עצומה לכל העתיד שלנו.
מזל טוב!! לו רק ידענו לשער כל תינוק יהודי במחירון הזהב הזה, היתה לנו הערכה לנו עצמנו ולכל הסובבים אותנו.
בעל הספר "יסוד ושורש העבודה" מסביר שהולדת כל תינוק צריכה לשמח אותנו וזכות לנו לומר "מזל טוב". ואפילו להשתתף בשמחת הברית או הקידוש. כל תינוק שייך למועדון היוקרתי של ´עם ישראל חי´. והנה עתה, הצטרף עוד ערב לערבות ההדדית של כלל ישראל.
מי ערב?
תארו לעצמכם שחתמתם ערבות לחבר טוב. ההוא נקלע לקשיים, ואתם שכבר מזמן שכחתם את ההלוואה מקבלים טלפון מהבנק. ´להחזיר את החובות שלו?´ אתם פשוט נבהלים. בהמשך מסתבר שיש יותר משמונה-מאות ערבים. כל אחד יצטרך לתת עשרה דולרים כדי לפרוע את החוב.
שמונה מאות ערבים? כל הכבוד. יצאנו בזול.
ביהדות כל תינוק הוא ערב להמשכיות האומה. זה לא דומה בכלל לכסף, זה עתיד!!
יוכבד – משלימה את מנין השבעים ומעניקה את החוסן הלאומי הנדרש כדי שנזכה לצאת ממיצרי כל השעבודים העתידיים.
ערך חיי כל יהודי!! - פרעה ידע ולכן הוא לחם בילודה. הגזרה האכזרית של הריגת תינוקות– לא גרמה לשואה אליה התכוון. כי העם הזה לוחם על המשכיותו ולכן: ´כן ירבה!´
פרעה מצווה על המילדות להרוג את התינוקות. הוא מכפיל את השמירה במשטרה מיוחדת אשר בודקת בבתים, ושולפת את התינוקות מעריסותיהם.
עמרם, גדול הדור, לא יכול לעמוד בזה. הוא מתגרש מיוכבד רעייתו. אין טעם ללדת ילדים בתקופה אכזרית כזו! הוא טוען. כל הגברים ראו ועשו כמותו. ואז, מגיעה מרים אל אבא. מרים, בת החמש מנהלת עם אביה ויכוח, שאפילו מבוגרים לא יכולים לנהל.
אבא, למה?
"אבא!" היא בוכה, "למה?"
ואביה מסביר לה , שאין טעם ללדת תינוקות אשר יושלכו ליאור באכזריות. המראה הזה, או המחשבה עליו יכולים להטריף דעתו של אדם...
"אבל אבא", ממשיכה מרים בתביעתה. "הוא גזר רק על הזכרים, ואתה? אתה מכלה גם את הבנות!"
זה לא אותו דבר? כך נראה לנו. נדמה לנו שיש הבדל עצום בין מי שכבר נולד ויומת לבין מי שאפילו לא בתכנון.
זה נכון במובן של מידת האכזריות. אבל זה לא נכון בהיבט של ההפסד הלאומי.
כל ילד יהודי, כל ילדה יהודיה, מחזקים את אושיות האומה! וככה, בזכות מרים, נולד התינוק הכי מפורסם בכל האנושות כולה: משה רבינו.
אנחנו עם ששרד את כל ההיסטוריה באופן ניסי. מהלך החשיבה של מרים, מלווה את כל מי שהחליט להישאר בתוך העם היהודי ולתרום לחוסנו. כבר היינו בהרבה תחנות שבהם יכולנו לקבל החלטה להפסיק להתקיים: בזמן האינקוויזיציה האם ריאלי להוסיף עוד ילדים למצב הבלתי נסבל? ובזמן החורבן? ובתקופת מסעי הצלב? או שמא בערבות סיביר הקפואה? בחיים של הגטו? ומתי בעצם לא?
אנחנו עם של ´על אף הכל´. ממשיכים קדימה, ומקיימים את העם בשיא האופטימיות.
בשבת הזו מאיר האור העצום של ´ותחיינה את הילדים´. זה לא רק ללדת. אלא גם להחיות. ולעודד לשמח ולהיות ´אידישע מאמע´ מותג עולמי!!. האור של המסירות של האם היהודיה המגדלת את ילדיה באופטימיות מאירה. התבלין האופטימי המיוחד הזה, שרק לנו יש. כי רק כך הוקם ורק כך ימשיך עם הנצח.