פרשת השבוע "מְצֹורע" פותחת במילים "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע".
חז"ל אומרים שהמילה 'מצורע' היא מלשון 'מוציא שם רע'.
כידוע, הלשון – היא אחת המתנות הטובות ביותר שנתן אלוקים לאדם, והאדם הוא היצור היחידי על פני האדמה שיכול לדבר. ברור אם כן, שעל האדם לנצל את הלשון לדבר בלשון נקייה ולא בדברי שקר ומרמה, וכמובן שעליו להיזהר מאד מלדבר לשון הרע.
אדם שיש לו לשון רעה היא כצרעת בגוף החברה, ולכן הולכי הרכיל והמדברים בלשון רעה נענשים במחלת הצרעת – מחלת עור קשה שהיתה מרחיקה את האדם מהמחנה להסגר של שבעה ימים.
בעונש זה היה גם את מימד הבושה שהיה כרוך בעונש הזה, וגם הענקה לאדם המצורע זמן להתבוננות בנפשו פנימה, על הדברים שהביאו אותו למצבו העגום וכך לתקן את דרכיו.
חז"ל אומרים: התרופה הבדוקה לאורח חיים תקין היא ככתוב בספר התהלים– "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה".