זו האהבה הטבעית לאלוקים שמוסתרת בליבו של כל אדם, כמו גם אהבת הזולת. ומכאן יש לנו את הכוח והעוצמה להתמודד עם כל הקשיים - זה הסלע האיתן שעליו אפשר לבנות את יסוד החיים (פרשת שבוע)
עלינו להיזהר מאד מהמחלוקת, כי השלכותיה עלולות להיות מסכנות וכואבות מאוד. לכן עלינו לחפש ולמצוא את הטוב שטמון בכל אחד, ובלי קשר, לכבד כל אדם באשר הוא אדם, ללא הבדלים בין עדות ומעמד רוחני כזה או אחר (פרשת שבוע)
השלום הוא לא רק ערך מוסרי וחינוכי, אלא הייתה משאת נפשם של כל גדולי ישראל בעבר, להשכין שלום בין איש לבין רעהו ובין איש ואשתו. הברכה היא למעשה הכלי שמכיל את כל הברכות שקודמות לה (פרשת שבוע)
המעמד ההיסטורי בהר סיני – שבו עם ישראל כולו התייצב כאיש אחד בלב אחד – הוא רגע השיא של אחדות, אהבה, ושייכות. המסר ברור: כולנו שווים. כולנו חשובים (פרשת שבוע)
כאשר אדם קרוב – אח, חבר או בן משפחה – נקלע למצוקה כלכלית, התורה מצווה עלינו לעמוד לצידו, לחזקו ולסייע לו. זוהי מצווה שאינה פשוטה, שכן היא דורשת מאיתנו לתת מיגיע כפינו ומרכושנו האישי. אך ככל שהאתגר גדול – כך גם השכר עצום (פרשת שבוע)
דווקא בימים אלה, שבהם הקיטוב גואה והמחלוקות רבות כל כך, אנו נדרשים לזכור את הלקח מימי הספירה: לא מספיק לאהוב – חייבים לכבד, להקשיב, לפרגן, ולעצור את השיח הפוגעני. כך נזכה באמת לתיקון – של הלב, של החברה, ושל הדור כולו (פרשת שבוע)
דווקא בימים אלה – שבהם הפילוג מכאיב, והמרחק בין לבבות גדל – דווקא עתה עלינו לחזור אל היסוד. לאהוב את כל יהודי, גם אם דעותיו אחרות, גם אם דרכו שונה. כי אם לא נדע לאהוב את אחינו – לא נוכל באמת לאהוב את עצמנו (פרשת שבוע)
כשאנחנו חוגגים את המימונה – בואו נזכור שזו לא רק מסורת, אלא הזדמנות להדליק מחדש את ניצוץ האמונה שבנו, להאמין בטוב, להאמין בעצמנו, ולהאמין שכשנפתח את הלב – הים ייבקע גם בפנינו (יהדות)
דווקא היום, דווקא בימינו, חשוב שנזכור: היציאה מן המצר אפשרית. לא רק אפשרית – היא ייעוד. בכל בוקר ניתנת לנו ההזדמנות להשתחרר, להתרומם, להתעלות – לצאת ממה שכולא אותנו – אל המרחב, אל האור, אל החירות הפנימית (פסח)
לכאורה, מאחר שהזהב הוא היקר והמשובח ביותר, ניתן היה לצפות כי המשכן ייבנה אך ורק ממנו. מדוע, אם כן, שולבו גם הכסף והנחושת, שהם מתכות פשוטות יותר? (פרשת שבוע)