פרשת השבוע בא מגוללת את סיפור יציאתם של בני ישראל ממצרים – רגע השיא לאחר שנות שעבוד קשות תחת שלטונו של פרעה האכזר. אך רגע לפני החירות, מצרים לוקה בשלוש המכות האחרונות והקשות ביותר: אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ ומַכַּת בְּכוֹרוֹת.
מתוך התנהגותו העיקשת של פרעה עולה שאלה מהותית באמונה היהודית: אם הקדוש ברוך הוא הקשיח את ליבו של פרעה – האם נשללה ממנו הבחירה החופשית? והרי כל יסוד השכר והעונש ביהדות נשען על הבחירה החופשית של האדם. אם אדם פועל שלא מרצונו – כיצד ניתן להענישו?
התשובה שמובאת בתורת החסידות עמוקה ומעוררת השראה: גם כאשר ליבו של אדם מוקשה, גם כאשר הוא שקוע ברוע ובאכזריות – הדלת לעולם אינה נעולה.
אפילו פרעה, סמל העריצות והאכזריות, יכול היה להתגבר על טבעו, להכיר במסר האלוקי ולשחרר את בני ישראל. ואכן, היו רגעים שבהם כמעט נשבר. לאחר מכת חושך הקשה, הוא אף מביע נכונות לשחרר את העם – גם אם עדיין מתוך אינטרסים ותנאים.
פרשת בא עם הרב יצחק דוד גרוסמן • צפו
ומכאן אנו לומדים יסוד נפלא על מעלתו של עם ישראל: אם אפילו פרעה יכול היה, לכאורה, לשוב מדרכו – קל וחומר שיהודי, שנשמתו קשורה בקשר ישיר עם הבורא, יכול בכל מצב, בכל זמן ובכל נסיבות, לשוב בתשובה שלמה, לתקן, להתחדש – ולמחוק את עברו.
זהו המסר של פרשת בא: הדלת תמיד פתוחה.
0 תגובות