ראש הממשלה נפתלי בנט התחיל בימים האחרונים להעביר מסר לציבור כי ללא שינוי במימדי ההתחסנות בקרב 1.1 מיליון הישראלים שטרם קיבלו שתי מנות חיסון, קרוב לוודאי שזן הדלתא המתפשט יוביל אותנו לסגר בחגי תשרי, כפי שהיה בשנה שחלפה. בפתח ישיבת הממשלה אף הגדיל ואמר: "אם נתחסן באלול, נוכל לשמוע שופר בתשרי".
אלא שכל החלטה שירצה בנט לקבל צריכה לקבל תמיכה מרוב שריו, ונכון לשעה זו, כשמספר המאומתים היומי קרוב ל-4,000 וקצב החולים הקשים מואץ, ספק אם היא קיימת.
בישיבת הממשלה היום נשמעו קולות הדורשים להימנע מלדבר על סגר רביעי בכלל כאפשרות ציבורית. שר האוצר אביגדור ליברמן אמר: "יש ענפים שנפגעים ביום יום כרגע וסובלים מהמצב שנוצר. זה כל ענף התיירות וענף התעופה. אנחנו מחפשים פתרון צודק". שר התיירות יואל רזבוזוב ציין: "רק כשמוציאים מהפה את המילה סגר, כבר יש המון המון ביטולים. אם תרשו לי כבר שאתחיל לעבוד על מתווה פיצוי".
ראש הממשלה בנט שב על דרישתו מהשרים לקרוא לאזרחים להגיע ולהתחסן: "אני שוב מבקש 'להתאבד' על נושא ההתחסנות. זה קורע את הלב. בשאר העולם מתחננים לחיסונים, ולנו יש. צריך פשוט לתפוס את האנשים".
השר לענייני מודיעין אלעזר שטרן התבטא בחריפות נגד סגר, שיהיה הראשון בממשלת בנט-לפיד: "אנחנו צריכים לעקור את המילה הזו 'סגר' מתוכנו. אנחנו גורמים לאנשים לחיות תחת איום".
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, המתנגדת לחיסוני בני נוער בבתי הספר, אמרה: "מעבר לעובדה שאנחנו צריכים להסיר את נושא הסגר מסדר היום, עצם זה שאנחנו מדברים על זה, אנחנו מקבעים מציאות בשטח. יש ביטולים ואנשים נמצאים בחרדה קיומית על הפרנסה שלהם. ראינו גרפים: לא משנה אם מדינות עשו סגר, לא עשו סגר, או עשו סגר חלקי – הגרף של התחלואה נראה אותו דבר".
לעומתם, השר לביטחון הפנים עמר בר לב אמר בגילוי לב: "אני גם לא חושב שצריך להפחיד את הציבור אבל צריך לומר את האמת לציבור - והאמת היא שהמציאות מפחידה. כל עשרה ימים זה מכפיל את עצמו, בעוד 23 ימים נהיה ב-1,600 חולים קשים שזה פחות או יותר יכולת הספיקה. המצב הכי גרוע, זה לא להזכיר את המילה 'סגר' ואז עוד ארבעה שבועות נגיע לסגר".
שרת התחבורה מרב מיכאלי הציעה פתרון יצירתי שיוביל לעידוד התחסנות: קופות החולים יקבעו בעצמן תורים לחיסונים עבור כל מי שטרם התחסן ותשלח להם עדכון אודות המיקום, התאריך ושעת החיסון שנקבעה עבורם - ללא כפיה. כך ברירת המחדל תהיה התחסנות ולא ההיפך. "מאמינה כי שינוי הגישה, המבוססת על מחקרים התנהגותיים, תעלה משמעותית את מספר המתחסנות והמתחסנים ותחסן את כולנו", אמרה מיכאלי.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן העלתה שוב סוגייה שהובילה למחלוקת בקבינט הקורונה: "כאב לי לקרוא על החרגת בתי הכנסת מהתו הירוק, כאילו לא למדנו לקח מהסבבים הקודמים", אמרה כהן לראש הממשלה בנט בישיבת הממשלה. "זה גם הוביל כבר בעבר למוות של עשרות, אם לא מאות, אנשים שפקדו את בתי הכנסת וגם גורם לציבור להרגיש שהחלטות מתקבלות בצורה לא עניינית. אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שלא יקפחו חיי אדם". בתגובה מזכיר הממשלה שלום שלמה טען כי החלטה זו הגיעה בשל דרישת היועץ המשפטי לממשלה, אך מנדלבליט הכחיש זאת דקות לאחר מכן. בכדי להמשיך את הדיון סיכם בנט: "נבדוק את זה בפורום קטן יותר".
עניין נוסף שראוי לתשומת לב הוא דברי השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג' ממרצ, שדווקא ממקומו כמוסלמי דיבר על מה שרבים חוששים להתבטא בו: "האוכלוסייה הערבית טסה בהמוניה לטורקיה ויוון ועושים זאת בחוסר אחריות. הם גם משיגים אישורים מזויפים כדי לחזור לארץ. זה מצריך למידה לעומק". ראש הממשלה בנט השיב: "אם הם מרמים בעלייה למטוס, הרי שהם נבדקים עם הנחיתה. אני מבקש שתבדקו את זה אם יש סתירה בין ההצהרה בעלייה למטוס לבין הבדיקה אחר כך".
הצגת כל התגובות