פתיחת הבור היא שלב חדש בהתמודדות של צה"ל מול הסביבה הטכנולוגית המשתנה, לקראת הקמת זרוע הסייבר הצה"לית בראשות אלוף, שעליה החליט עקרונית הרמטכ"ל גדי איזנקוט. להובלת המהלך, כולל הקצאת משאבים וכוח אדם, מונה, כאמור, תא"ל י' הנושא בתואר "ראש מטה סייבר".
כיום מרוכזת פעילות הסייבר בצה"ל בשני גופים: באמ"ן, שם מוכשר גם הכוח התוקף, ובאגף התקשוב, בו מתמקדים בעיקר בתחומי ההגנה. במסגרת חטיבת ההגנה הוקמה באחרונה גם מחלקת מודיעין ייעודית להגנה בסייבר.
בתום עבודת מטה המסתיימת בימים אלה אמור איזנקוט להחליט על מתכונתה המדויקת של זרוע הסייבר החדשה, שתחל לפעול במשך 2017, מבין כמה חלופות – ביניהן: איחוד כל הפעילות בתחום תחת קורת גג אחת. בימים אלה נפתח בחיל התקשוב הקורס העשירי שמכשיר מגיני סייבר, שזהו תפקיד חדש בצה"ל.
אף שבאחריותו הישירה הגנה על הרשתות הצה"ליות בלבד, הצבא מקיים קשר הדוק עם גופי ההגנה בסייבר האזרחיים, הכוללים את מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, מטה הסייבר בשב"כ האחראי על התשתיות הקריטיות במדינה ומטה הסייבר במשרד הביטחון שאמון על רשתות המשרד והתעשיות הביטחוניות.
לדברי תא"ל ברן, הפורש לאחר 30 שנות שירות, "בשל קצב ההשתנות המהיר של הטכנולוגיה והעובדה שהיא זמינה ונגישה לכל, אנחנו הולכים ומאבדים את היתרון הטכנולוגי שהיה לנו מול אויבינו. כולם קיבלו קפיצת מדרגה משמעותית בתחום הסייבר. מהירות השינוי גבוהה כל כך, שצה"ל צריך לשאול את עצמו אם הוא מסוגל להשתנות בקצב ההולם את רוח התקופה".
מבעיית פערי השכר בין משרתי הקבע בתחום לבין חבריהם בעולם האזרחי וסוגיית 'ההון האנושי', ברן לא דואג, מאחר ולדבריו "אנשים לא עוזבים בגלל הכסף. אם מדובר בפער שכר סביר, הם נשארים בגלל האתגר. הם הולכים רק כשהם מרגישים שמבזבזים להם את הזמן. אנחנו מעודדים יזמות וחדשנות. כי הרי מה זה סטארט־אפ מצליח? מפתחים 'משוגעים', רעיון ומשקיע. 'משקיע' יש לנו, כי צה"ל משלם את המשכורת, 'משוגעים' לא חסרים, ורעיונות מבצעיים? הלוואי שהמציאות הייתה משעממת יותר".
מה שכן צריך לעמוד בראש מעיינינו, קובע תא"ל ברן, הוא הנתון הבא: "ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שיש לה אויבים שרוצים בהשמדתה הקינטית, שיש להם גם יכולות קיברנטיות, ושביכולתם לחבר את שתי היכולות הללו לרעיון מבצעי אחד. לאויבים האלה קוראים איראן וחיזבאללה".