בוגרות תואר ראשון בפסיכולוגיה לנשים חרדיות מבר אילן - התקבלו לתואר שני!

הפקולטה לפסיכולוגיה בבר אילן (צילום: יח"צ)

לפני כחמש שנים, נפתח באוניברסיטת בר אילן מסלול לימודים ייחודי לתואר ראשון בפסיכולוגיה, המיועד לנשים מן המגזר החרדי.

מסלול לימודים זה נפתח תחת אישור המועצה להשכלה גבוהה ופיקוחה, ומתוך הכרה בצורך הרב בנשות מקצוע בתחום.

על מנת לאפשר לנשים חרדיות לימוד איכותי ברמה הגבוהה ביותר, המתחשב בצורכיהן התרבותיים והרוחניים הייחודיים, הוקם בתוך האוניברסיטה קמפוס נפרד המאפשר לנשים חרדיות לימוד במסגרת של נשים בלבד.

היתרונות בקמפוס זה עבור נשים חרדיות הם רבים: הלימוד נעשה באופן אינטימי, במסגרת של נשים בלבד, במקום משופץ ושקט. סגל ההוראה עובר הכשרה באשר להנגשת תכני הלימוד והבנת הרגישות התרבותית הייחודית ללומדות. דרישות הקבלה לתוכנית מותאמות ליכולות המועמדות מן המגזר החרדי בהינתן מסגרות הלימוד התיכוניות הקיימות עבורן בישראל. יחד עם זאת, דרישות הלימודים זהות לדרישות במחלקת ה"אם" בקמפוס. הסטודנטיות לומדות את כל חומר הלימודים הנלמד במחלקה "האם", נבחנות באותם מבחנים, ומדהימות את הסגל פעם אחר פעם ברמת המוטיבציה שלהן

מתוך הסטודנטיות שסיימו את לימודיהן בקמפוס עד כה (שני מחזורים בלבד), 14 סטודנטיות התקבלו ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה, הידוע כאחד המסלולים היוקרתיים בישראל. הן צלחו את הקבלה למקומות המבוקשים ביותר כמו המגמות לפסיכולוגיה קלינית (קלינית-מבוגר, קלינית -ילד וקלינית-שיקומית) באונ' בר אילן, האונ' העברית בירושלים, המרכז הבינתחומי בהרצליה והמכללה האקדמית תל-אביב-יפו. סטודנטיות נוספות התקבלו למסלולים החשובים לא פחות של לימודי פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה מחקרית, נוירופסיכולוגיה, פסיכודרמה ועבודה סוציאלית-קלינית.

כדי לעמוד ולהבין את ההצלחה הפנומנאלית של הבוגרות פנינו לד"ר נעה וילצ'ינסקי, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, המכהנת כראש האקדמי של תוכנית תואר ראשון בפסיכולוגיה לנשים מהמגזר החרדי, משלבי הקמתה.

ד"ר וילצ'ינסקי, הינה פסיכולוגית שיקומית מומחית וראש המעבדה למחקר פסיכו-קרדיולוגי במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

מה עמד לנגד עינכן כשחשבתם על הקמת התוכנית הייעודית לנשים מן המגזר החרדי?

"בנינו את התוכנית יש מאין - תוכנית לתואר ראשון המותאמת לנשים עובדות במשרות מלאות, המטופלות בילדים. על כן, הצורך להנגיש את התוכנית לאוכלוסייה זו עמדה לנגד עינינו. בו בזמן –היה ברור לכל העוסקים במלאכה כי הרמה האקדמית של התוכנית היא תנאי בל יעבור. התוכנית נלמדת בימים ספורים ואינטנסיביים כדי לאפשר את המשך אורח החיים של נשים חרדיות עובדות, אך היא כוללת את כל התכנים הנלמדים במחלקה הרגילה"

איך מצליחים לגשר על הפערים מבחינת שעות?

"הסטודנטיות שלנו חרוצות ומדהימות. הן עובדות בפרך: לומדות ביום אחד כמעט- 12 שעות רצופות, ולא מעט בימים הנוספים בתוכנית , כאשר הלימודים ממשיכים ברצף גם בתקופת הקיץ. מעבר לכך, עליהן להשלים קורסי יהדות, קורסים כלליים הנדרשים באוניברסיטה ולימודי אנגלית אינטנסיביים. אין להן חופשת קיץ מלאה ועליהן להבחן תוך כדי הלימודים.

המסלול הוא מאתגר ותובעני בוודאי לאשה עובדת ומטופלת בילדים והן עושות זאת בהצלחה הודות לאמביציה האדירה איתה הן מגיעות ללימודים. הן מפוקסות, ממוקדות וחרוצות ועובדות קשה. כיף ללמד אותן! המרצים מאוד נהנים ללמד בקמפוס. הם חשים כי הסטודנטיות מאוד מוטיבציוניות, סקרניות, וגם מביאות מצדן עולם מעניין. אנחנו מלמדים ולומדים מהן"

אילו ערכים מנחים את סגל המרצים והמרצות בבואם ללמד סטודנטיות חרדיות?

"הכניסה של הסטודנטיות לעולם האקדמי אינה פשוטה, קיימים הרבה חששות, האם ישפטו אותי, האם ינסו לשנות אותי, ואת הפחדים הללו אנחנו מנסות להרגיע למן היום הראשון. אני מבהירה לסטודנטיות כי אין לנו ענין ולא צורך לשנות את האמונה של אף אחת! חשוב לנו שהן תרגשנה שאנו מכבדות את אמונתן באשר היא, ואין לנו שום רצון, עניין, או יומרה לשנות או לערער את אמונתה של אף סטודנטית.

האם יש התנגשות בין ערכי הדת לערכי הפסיכולוגיה שאתן צריכים לגשר עליו ?

"זה אולי מפתיע, אבל התואר בפסיכולוגיה אינו חתרני ואפילו לא כל כך ביקורתי. אנחנו מלמדים תיאוריות המנסות להסביר את ההתנהגות האנושית וממצאים של מחקרים בתחום. אנחנו מלמדות ידע אך גם מיומנויות רבות של מחקר.

איך באה לידי ביטוי ההנגשה של החומרים?

"חשוב לנו שהסטודנטיות תילמדנה ממקום פנוי וסקרני וללא התנגדות פנימית. הרעיון הוא ללמד תוכן לא פשוט, תוך התחשבות ברגשות הסטודנטיות ובעולם הערכים שלהן. כך למשל, להשתמש בדוגמאות שקרובות לעולם התרבותי של הסטודנטיות ולא זרות להן, להשתמש במצגות עם תמונות שמתחשבות ברגישויותיהן, וכדומה. עוד דרך יעילה היא להסביר מראש את חשיבות הלמידה של חומר לא פשוט, כמו למשל הפרעות נפשיות והשלכותיהן. נדגיש מראש עד כמה חשוב שפסיכולוגיות לעתיד תדענה על קיומם של סימפטומים והפרעות שונות וכיצד מתמודדים עמם בטיפול. וכך אנו מנגישות את התכנים הקשים ומסבירות אותם ברגישות ובעדינות."

האוניברסיטה מנחה אותכם להנגיש את התוכן ? האם יש הנחיה מלמעלה?

"לא, היה ברור לנו שתוכנית לימודים למגזר ייחודי חייבת לקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של הסטודנטיות. גישה זו מקובלת ומוערכת גם בקרב סגל ההוראה, גם בקרב הסגל הניהולי הבכיר של האוניברסיטה וגם על רב הקמפוס.

אני אמרתי להם מראש - אני חייבת ללמד את פרויד מא' עד ת' , אך אני אלמד אותו ברגישות, וזה עובד!"

היום קיימים בציבור החרדי כל מיני סוגי מטפלים שרלטנים, אני שומע על הרבה מאוד אנשים שמציגים את עצמם כמטפלים ללא כל הכשרה רצינית תוכלי להדגיש מה רע בהם?

"בישראל כיום, פסיכולוג המורשה לטפל הוא אך ורק אדם שלמד לתואר שני בפסיכולוגיה במסלול טיפולי וכן השלים ארבע שנים של התמחות בפסיכולוגיה תחת הדרכה אינטנסיבית.

אנחנו נוגעים בנפשות של אנשים, במצבים קשים מאד כגון, פוסט טראומה ודכאון, אבל ואובדן, הפרעות נפשיות קשות ומשברי חיים מערערים, קשיים התפתחותיים, חברתיים ובינאישיים, אנשים שעברו אלימות והתעללות, ושאר קשיים רגשיים משמעותיים, לטפל במקרים כאלו ניתן רק לאחר הכשרה ממושכת, עבודה עצמית אינטנסיבית, הדרכה קפדנית, הכרות מעמיקה עם עולם המחקר והתיאוריות בתחום ועמידה בבחינות ובדרישות הפורמאליות של ההכשרה . כמו כן, אנשים בשיא שברונם ובמצב רגיש כל כך, בקלות יכולים להיות נתונים למניפולציה של כל מיני שרלטנים שעלולים, עקב חוסר ידע וניסיון, לא להועיל אלא אף להחמיר את מצבם הנפשי של הפונים אליהם. בעיני, כפי שאף אחד לא יסכים לקבל טיפול רפואי אצל אדם שלא עבר לימודי רפואה, כך אין לתאר קבלת טיפול נפשי ממי שאינו מומחה מורשה בתחום".

האם טיפולים אצל אנשים שלא הוכשרו נכון יכולים להיות בלתי הפיכים??

"אני אזהר מלומר בלתי הפיכים, אך הם עלולים לגרום לסבל מאוד מאוד גדול, וכמובן לא להועיל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

למשל לטיפולים בפוסט טראומה, יש היום פרוטוקולים המבוססים גם על תיאוריה ברורה וגם על מאות מחקרים שהוכיחו את יעילותם. לא ברור לי מה עושה אדם שלא למד את זה, מה הוא מוכר? מה הוא אומר? על סמך מה הוא מתיימר להציע טיפול?

קשיים נפשיים הם מקור לסבל קשה ביותר ואף לאובדנות. זה ממש מסוכן, צריך אנשי מקצוע."

האם ההשקעה שלכם בתכנית מוכיחה את עצמה?

"ראה, סיימנו בסך הכל שני מחזורי לימוד וכבר יש לנו - 17 בוגרות שממשיכות בלימודים גבוהים בתחום. 14 מתוכן במסלולי הלימוד בפסיכולוגיה קלינית. עוד שנים ספורות ו-17 נשות טיפול חרדיות תצאנה לשטח . זו מהפיכה. פסיכולוגיות חרדיות תוכלנה לטפל בכל אדם מכל מגזר ובוודאי תוכלנה להשתלב בטיפול מקצועי באוכלוסייה שכל כך קרובה לליבן והזקוקה מאד לאנשי ונשות טיפול מקצועיים. זו מהפיכה גם ברמה הפמיניסטית- היכולת של נשים מהמגזר החרדי לצאת מתחומי ההוראה ולהתפתח גם לתחומי הטיפול. כמו כן, תחושת ההגשמה העצמית בבחירה בלימודים שכה מרתקים מבחינתן ובוודאי גם יכולת ההשתכרות הגבוהה של פסיכולוגיות אלו בעתיד- כל אלו הם הישגים אדירים עבור נשים חרדיות ומשפחותיהן.

ומעבר לכל אלו, עצם המפגש בין סגל המרצים והמרצות המגיעים מרקעים אמוניים שונים ומגוונים, לבין ציבור סטודנטיות מהמגזר החרדי מייצר מרחב המאפשר הפחתת סטיגמות, היכרות עם השונה וקבלתו, התפתחות אישית של כל הצדדים, היכרות והערכה הדדית – גם זה לכשעצמו- במדינתנו המסוכסכת- מעט תיקון עולם"