הקיץ בפתח, הפערים בסגנון ואופי הלבוש בין הצבור הדתי לחלקים גדולים בצבור החילוני הולכים ומתרחבים ועובדה זו מחייבת להסביר את העמדה הדתית שנכון להיום לפחות אינה סובלת מעודף פופולריות ויקרא הקורא וישפוט.
לעיתים מתקבל הרושם שישנם כאלו הסובלים משאריות הבגדים שעוד נותרו תלויים עליהם. בהתחשב במגמת ההתערטלות הפומבית ההולכת וגוברת, קשה להבין את התעקשותם על לבישת בגדים תהא הרמה אשר תהא, תופעה המעלה את השאלה מה מונע מהם לוותר על הכל ולשים קץ להיעדר העקביות המבזה הזה.
העובדה כי העיסוק בעריות הולך ומשתלט על הוויתה של החברה הכללית בכל הרמות - אם זה בפרסומות, סגנון לבוש, שלטי חוצות, אתרים פופולאריים באינטרנט וכדומה, מעידה בבירור כי לא רק שאין החברה ה"מתקדמת" בוחלת מן העיסוק האובססיבי בנושא זה, אלא שהוא הפך לאבן יסוד תרבותית של חברה זו.
אם כן הנורמה הרווחת היום בחברה הכללית לפיה עדיין יש צורך להשתמש בבגדים אינה הכי ברורה מה גם שנראה שהיא ממיטה סבל מיותר על אנשי האור והקדמה, חסידי העיקרון העמוק של "כל אחד והאמת שלו".
נראה כי ההסבר לכך שהשימוש בבגדים עדיין נפוץ בקרב החילונים, ואלו המשתמשים בהם עוד לא מוקעים כפרימיטיביים, חשוכים וכדומה - נעוץ בשאריות של המחשבה הדתית מהם החברה החילונית עוד לא הצליחה להשתחרר לחלוטין, כמו גם ממוסד הנישואין, מאיסורי גילוי העריות, מהחובה להוליד ילדים, הנאמנות לבן הזוג וכדומה.
אלא שבהתאם למגמה הברורה, לא ירחק היום בו יוסרו לחלוטין שאריות העכבות הדתיות והחברה החילונית מערבית "תתקדם" 2300 שנה אחורה, לימי יוון ההדוניסטים, אשר כזכור ממאפייניה המרכזיים של תרבות זו היו ההפקרות והאנרכיה ששררו בנושא העריות ובעקבות כך הביאו להתפשטות נגע הריקבון בכל מערכות החיים.
זהו ביטוי נוסף למדרונות אליהם מדרדר האדם המתעלם מהקב"ה ותורתו ומותיר לשכלו את יצירת הנורמות החברתיות. בתורתנו ישנם גדרים מפורטים בנושא הצניעות וחכמנו הסבירו כי הבגדים מכבדים את האדם ומהווים את אחד מהביטויים למותר האדם מן הבהמה.
היכן ארגוני הנשים?
אולם גם מבחינת אלו שאינם שומרים תורה ומצוות, הנזקים הנגרמים בעקבות האנרכיה בתחום זה הנם כה ברורים עד שלפעמים קשה להשתחרר מן התחושה שהם החליטו ביודעין פשוט לגזור אבדון על עצמם (עיינו גם ערך נישואין וילודה...). לבוש לא צנוע מעיד על כך שהאשה משוועת לתשומת לב, הופך אותה לנחלת הצבור, מזמין קשרים נוספים ברמות משתנות, יוצר חשדות בין בני הזוג ומביא להתרכזות בניסיונות שלא לפרק את המשפחה במקום להתייחס לשלמותה כמובנת מאליה ולהתפנות בשלוות נפש להשגת יעדים אחרים.
באופן פרדוכסלי, אלו המציגים עצמם כלוחמים על שמירת כבוד האשה, ממלאים את פיהם מים לנוכח התהליך. האשה הפכה ליצור המזוהה ראש לכל עם גופו ולא נראה שתתכן השפלה גדולה מזו.
לא ברור מדוע רק הדתיים צריכים להילחם כנגד הלך הרוח המתיר את השפלתן עד כדי השימוש בהן לצורך פרסום עטים ושקיות במבה. על ארגוני הנשים היה להפוך את העולם במאמץ לשכנע כי האשה היא הרבה יותר מגופה. מסתבר כי הם לא בדיוק מוטרדים מכך שההתייחסות אל האשה תהיה בהתאם למקובל בעולם החי על בסיס נתונים חיצוניים ותו לא.
שיא הנבזות הנה שאותה חברה שהפכה את האשה ללא יותר מאשר חפץ לקידום מכירות, מעיזה להאשים את היהדות, בהתאם לעקרונות הצביעות הידועים של אדום, בזלזול בכבודה.
להשקפת היהדות, עיקר האדם הנו חלקו הרוחני, ומטרת האדם הנה לרומם עצמו ולהשליט את חלקו הרוחני על נטיותיו הגשמיות וזאת על ידי השתתת החיים על התורה וההלכה. מאחר והאנרכיה בתחום העריות גוררת מתן דגש לחלקיו הגשמיים של האדם והשתעבדות לתאוות נמוכות, אין תימה כי התורה מקפידה על גדרים ברורים בנושא זה גם לשם ההנאה מן העולם הזה, שהרי שמירה על הצניעות - אשר פירושה הימנעות ממשיכת תשומת לב, בלבוש, צורת ההתנהגות, אופן הדיבור וכו - בכוחה לפתח בני אדם שלווים יותר וחברה בריאה יותר.
גם בתוככי החברה שומרת המצוות, המתפעלים מן החיצוניות ומטפחים אותה באופן מופרז מעידים באפס ליקויים על העלייה למסלול העקמומיות ותחילת ההפרדות, מחר או בעוד 20 שנה, מאורח החיים ועקרונות המחשבה היהודיים.
האווירה המשולהבת על ידי חבורות של נהנתנים ותאבי בצע המסתתרים תחת איצטלות של אינטלקטואלים ואנשי "בוהמה" בשיתוף פעולה עם התקשורת המציגה אותם כאנשי אור, חזון וקדמה - מובילה את ההמונים בלא יודעין, אבל באחריותם המלאה, אל תהום הריקנות והייאוש מן החיים המאפיינים כל כך את החברה המערבית חילונית ובסופו של דבר, כפי שלמרבה הצער מלמדת ההיסטוריה, אל הכיליון וההתפוגגות למחוזות הנשייה.
הצגת כל התגובות