פרשה סוערת שהביאה בסופה 200,000 איש לרחובות קריה - ירמיהו-בר אילן, נחקקה בדברי ימי החרדיות בישראל. טענות על פליה לבנות עדות המזרח, הביאו הורים תמימים לנטוש את קנם החם ולהיכנס על-כרחם תחת סורג ובריח, כמו בימים אחרים - ימי ניקולאי.
ולמה אני נזכר בזה עכשיו? כי לכולם זה ידוע שיש כאן הבדלי מנטליות קוטביים למדי, כי כולם יודעים שלפעמים ההתגשות היא חזיתית, ואין שום סיבה ללכת כעיוורים ולצעוק בגרון ניחר ככרוכיא: "גזענות". לפעמים יש לשמור על הומגניות קהילתית. כן, לא להאמין.
ד"ר חיים שיין ממכללת "שערי משפט" השמיע את האמירה הזו ב"ישראל-היום". הנה דברים נחרצים שפירסם:
"אולם דעתי בסוגיית בית הספר בעמנואל השתנתה ברגע אחד שנצרב בזיכרוני, אגב צפייה במהדורת חדשות. על מלוא המסך נראתה אם ספרדייה מעמנואל שטענה כי הבת שלה קופחה בקבלה למגמה החסידית בעמנואל, ואת הדברים היא אמרה כשהיא מעשנת סיגריה ומפריחה עשן"..
"שיהיה ברור: זכותו של אדם לעשן, אף אם העישון מזיק לבריאות. אבל יחד עם זאת יש לומר כי אישה חרדית, ספרדייה או אשכנזייה, לא אמורה לעשן לפי התפיסות התרבותיות המקובלות".
"ובאותו הרגע הבנתי כי המאבק המתנהל אינו בגלל הבדלים עדתיים אלא בגלל דרך חינוכית, דרך שבה לדוגמה האישית של ההורים יש חלק מכריע. מי שמעורה בתרבות החרדית יודע שכל בת (אשר נחשבת חרדית) שמעשנת סיגריות לא היתה מתקבלת לבית ספר חרדי, בלי קשר למוצאה. הדבר אינו יאה בעיניים חרדיות".
"ייתכן שבחינוך החרדי־אשכנזי יש גם אפליה על רקע עדתי", מסתייג שיין, "אך לנוכח תמונה זו מסופקני אם אכן העניין העדתי הוא הגורם העיקרי לעימות באשר לדרך החינוך הנכונה בבית הספר בעמנואל". דברי שיין. לגזור ולשמור.
מה קורח היה טוען
קורח. השם כבר אומר את הכל. עשיר עתיר קוטג´ים. שוכב על סלי סלין של דינרים. מנסה לסכסך ולחרחר ריב ומדון בכל מחיר. אבל עדיין כמה מהלכים בדמותו אינם מחוורים. ננסה לעשות סדר בדברים. [לא ננתח פרופיל ונשרטט קווים לדמותו של קורח, שכן איש נשגב וקמאי היה, שדל מוחנו רווי החולין מלתארו].
וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם— כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה´, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה´ [במדבר טז, ג].
האמנם, נראה זה טיעון הגיוני שכל הדוגל בשמירת היחודיות האלמנטארית שלו נחקק מצחו מידית באות-קין של "התנשאות" גזענית?? האמנם העולם צריך להיות כולו תחת מעטה של מועדון ´דור ההפלגה´ הזכור לשמצה - "שפה אחת ודברים אחדים"?!
הטיעון היבש אותו מציג קורח בפני משה הינו: "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה´, ומדוע תתנשאו על קהל ה´". הוא מתאונן על המונופול כביכול שיש למשה על עם בני ישראל ועל כך שדווקא לו ולזקניו יאתה הבכורה, המוסכמות העתיקות, לדידו, אינן שרירות דיו, צריך לרענן אותם מחדש. ולמי כתר התהילה? לו, כמובן.
אך אם נבחין, דומה כי עיקר הדגש שניכר ועולה לאורך כל הדרך היא, שקורח לא שבע-רצון מעצם הקומות הסדורות שבנוי העם לתלפיות, מעצם העובדה כי יש מגדרים, דרגים ומעמדות בעם – כהנים לויים וישראלים. "כולם קדושים" הוא זורק אמירה, "ומדוע תתנשאו"??
לאחר בחינה מעמיקה, נמצא גם שהשאלה ההלכתית המפולפלת והמלומדת שהוא מציג היא גם משקפת הלך-רוח מעוות זה. שכן כך שאל: בית שכולו ספרי תורה, החייב במזוזה?! טלית שכולה תכלת חייבת בציצית!? כלומר: כיון שמזוזה נועדה לשמור ולנטור את היהודי מכל רע, לשם מה היא נצרכת? מדוע בבית שמלא ספרי-תורה, שגם הם בהחלט משמרים את היהודי השוכן בקרבם, לא יהיה סיפק בכך? מה היחודיות של מזוזה על פני כל חפץ קדוש ששומר? ובעגה תורנית-שונה: מה עניין יש דווקא במנהיגים קדושים ברמה עליונה ונשגבה, מדוע בכל עדת העם, שכולה חוצבה בנשמת האלוקים, לא יהיה די לסדר בפלטפורמה אחת ואחידה את האוכלוסייה כאוטונומיה? מה היחודיות של המנהיגים הדגולים השולטים ביד רמה?
הוי אומר: קורח, באמצעות תעמולה מאסיבית אגרסיבית, [אולי באמצעות העשירות שהייתה מנת חלקו מימן קמפייני רהב אלו] חפץ היה לערער על היחודיות הבולטת של המנהיגים ובכלל, כולם קדושים. כולם אהובים. כולם ברורים. צריך לתת צבע וגוון אחיד לכולם. סולם ערכים אנושי-רוחני זר לו. הכל בלול. אנדרלמוסיה. ומי שחלילה סבור שיש מעמדות ואוטופיות, כמה אירוני, נחקק על מצחו אות-קין של ה"מתנשאים" ה"גזעניים" השפלים והחשוכים..
הטענה של ההתנשאות והאפליה תמיד תבוא מעשירי קורח, תמיד תהיה חבויה באגוז הקשה של הצביעות המטונפת. כשהם שועטים ברכבי השרד ומטרוניותיהם באופניהן, ידרשו אבירי אקירוב וקרית-משה שוויון לכ-ו-ו-ל-ם!
המון תסמינים "קרחיים" מאפייניים את המאבק המשפטי נגד אשכנזי ישראל, המון כסף מתגלגל שם, המון קרנות, המון רהב, המון "שוויון" עיוור, מכוער ובור. כרוניקה של כסילות.
קורח היה, קורח איתנו, עם הכיס המנופח והפנים הדשנות, עם הריב ומדנים, עם הבילבוליזציה האופיינית שלו.
לתשומת לב הקורא התמים והמתקומם עו"ד יואב ללום.
הצגת כל התגובות