הזדמן לי לקרוא השבוע את עיתון "המודיע" מצאתי שם את הטור "איפכא מסתברא" המציג טענה מעניינת לגבי המשבר אליו נקלעה חברת "טבע", על פי הכותב, מנחם קלוגמן "זה מה שקורה בסופו של דבר כאשר מנהלים מפעל גדול, שלא כדרך הטבע סבורים, כי הדבר יכול להימשך כך לאורך ימים ושנים ולגרוף סכומי עתק של כסף, הנשאבים מכיסיהם הדלים של המוני חולים, שחייהם תלויים להם מנגד, ומנצלים את מצוקתם של אותם אומללים…" גם בהמשך חוזרת הטענה שהתעשרות חברת "טבע" מבוססת על ניצול בלי חמלה ורחמים: "ובאותו זמן שחברת "טבע" פשטה את עורם של מיליוני חולים אומללים ורוששה אותם מבחינה כספית, הלכו מנהליה והתעשרו בצורה שרירותית, שאין בה חמלה ורחמים, וקופתה של החברה הלכה ותפחה בצורה מדהימה". ובהמשך המאמר נרמז מפורשות כי המשבר הנוכחי הינו עונש על הניצול האכזרי.
בהמשך הוא טוען שלמעשה יש פה עושק כפול: "היו רבים בקרב הציבור, שהשמיעו צהלת שמחה על המפולת של חברת "טבע" שכל השנים עשקה אותם ללא רחם ומצצה את יתרת כספם הדל, אך, אלו, כנראה, אינם יודעים שרבים מהם מוכים כאן בכפליים, היות ורבות מהחברות המעניקות פנסיה לעובדים, השקיעו חלק גדול מכספם במניית חברת "טבע", וכאשר המניות נופלות, גם הפנסיה שלהם מצטמצמת באותה מידה של נפילת המניה. ובכן, מה יעשה האזרח המסכן, הנעשק מכל הצדדים? אין לו אפוא ברירה, אלא, להמתין, עד שהממשלה תחליט, לתת מענק כספי מיוחד ונדיב לחברת "טבע" כדי שתוכל לשקם את עצמה, ולהמשיך במעללי הסחיטה והעשרת כיסי מנהליה במשכורות עתק, עד המשבר הכספי הבא, וחוזר חלילה". אלה עיקרי דבריו.
ובכן, עבור אדם שאינו מבין בכלכלה, כלומר רובנו, הטור נראה משכנע למדי. יושבים שם ב"טבע" מנהלים על משכורות עתק, (על פי כלכליסט, ב-2015 חמשת הבכירים השתכרו בין 15 ל25 מיליון ש"ח כל אחד), ממה הם עושים את הכסף הגדול? מאנשים חולים שזקוקים לתרופות. ובמקום למכור את התרופות במחירים סבירים - הם מוכרים אותן במחירים גבוהים. ולא רק זאת, אלא שכדי למנוע תחרות וירידת מחירים - חברת "טבע" רשמה פטנטים על כמה תרופות כך שהיא היצרנית הבלעדית בשוק והיא יכולה להעלות מחירים ככל שתחפוץ.
ואכן למעשה, תרופות הפטנט מהוות מקור הכנסה משמעותי ומרכיב חשוב בשווי החברה, והמשבר הנוכחי הגיע מסיום תקופת הפטנט של תרופת הדגל "קופקסון". קופקסון מעכבת התקפי "טרשת נפוצה" והיא זו שהכניסה מיליארדים לקופת "טבע" ונטלה חלק מרכזי במה שקלוגמן מכנה "פשיטת עורם של מיליוני חולים אומללים". הנפילה כרגע היא בגלל סיום תקופת ההגנה של הפטנט והחשש הגדול מכניסת מתחרים וירידת מחירים כלומר ירידה בהכנסות החברה. ועל זה מוסיף קלוגמן שכאן בישראל דמי הפנסיה של רבים מושקעים במניית טבע - וכעת הפסידו גם בקרן הפנסיה שלהם. ולא עוד אלא שכעת יתכן שהממשלה תשים כספים כדי להציל את הפנסיה ולמעשה תעשוק את הציבור בשלישית על ידי הפניית דמי המיסים כדי לכסות על הפסדי "טבע".
אבל למזלנו, המציאות אינה כה מעוותת, עם מעט הבנה במושגים כלכליים, קל להבין שמדובר באי הבנה, ודברי הביקורת של קלוגמן מלאים בסתירות פנימיות. וכיון שחשובים הם הדברים מכדי להותירם בחלל הבורות, הבה נצא למסע פיננסי קצר, ואשתדל לעשות סדר ולהציגם באופן הנכון.
דבריו עוסקים למעשה בכמה נושאים כלכליים, ושלוש סוגיות מרכזיות:
1. קביעת מחיר של מוצר בכלל, ותרופה בפרט.
2. מוסד הפטנטים וההגנה על פטנט.
3. קרנות פנסיה, ואופן השקעת הכסף.
כל נושא הוא תחום לימוד מרובה פרטים ודעות בפני עצמו, אבל נעבור עליהם בקצרה:
קביעת מחיר של מוצר
בפשטות ניתן לומר שמחיר של מוצר נקבע לפי המקסימום שאנשים מוכנים לשלם עליו – נקודה זו נקראת "נקודת שיווי המשקל". מה גורם לאנשים לשלם? הערך של המוצר עבורם בנקודת הזמן והמקום שהם רוצים לרכוש את המוצר. לדוגמה: בקבוק מים במכולת יהיה שווה מספר שקלים, בעוד שעל אותו בקבוק בסוף טיול מפרך - אנשים יהיו מוכנים לשלם כפול ויותר. תרופת "קופקסון" המדוברת שווה אפס שקלים עבור אדם בריא. הוא יזרוק אותה לפח אם נציע לו לקבל את הזריקה. אבל אדם החולה בטרשת נפוצה שמוגבל מבחינה כלכלית, והוא יכול לקנות ב-4,000 ש"ח 28 אמפולות "קופקסון" שיספיקו לו לחודש, הוא יהיה מוכן לוותר על חלק מהמזון או טיב הדירה שהוא גר בה ולרכוש את התרופה. לחילופין, הוא יכול לבחור לחסוך בכסף על תרופה ולהוציאו על מזון, או שימושים אחרים.
אם מחיר התרופה גבוה מהמקסימום שאנשים מוכנים לוותר עבורו – כלומר, גבוה מנקודת שיווי המשקל - אזי אנשים פשוט לא יקנו את התרופה, וממילא לחברת "טבע" לא יהיו הכנסות. ולכן חברת "טבע" גם כיצרן יחיד ובלעדי חייבת להתאים את מחיר התרופה בהתאם לשיווי המשקל בשוק – האיזון בין מה שאנשים מוכנים ומסוגלים לשלם.
מרכיב נוסף שגורם להורדת נקודת שיווי המשקל - הוא קיומם של מתחרים שמוכנים למכור מוצר דומה בזול, או אז אנשים הולכים ליצרן הזול, ומי שרוצה להיכנס לשוק צריך להוריד את המחיר בהתאם למתחרים. וזה, אגב, התחום המרכזי שבו עוסקת חברת "טבע", היא מוכרת בזול גירסות גנריות לתרופות שפקעה להן תקופת ההגנה ה"פטנטית", ולדוגמה "אקמול" שמחירו לקופות החולים הוא פחות משקל לחפיסה.
כך שכל רכישה שאינה כפויה (כמו רכישת ביטוח מ"ביטוח לאומי", שנכפית בחוק) אין בה שום מרכיב של ניצול, או פשיטת עורו של החולה האומלל. הוא לא *חייב* לקנות תרופות, הוא *רוצה*, והוא עושה את השקלול מה הוא רוצה יותר. הרבה אנשים בוחרים לוותר על טיפולים רפואיים יקרים כי זה לא שווה להם בשקלול המלא. אפשר אפילו לומר בזהירות הראויה שרוב האנשים מוותרים על טיפולים רפואיים יקרים. רוב מרכיבי המשקפיים לדוגמה היו מעדיפים לבצע ניתוח להסרת משקפיים - אבל התועלת שבזה לא שווה להם את העלות. ולכן הם מוותרים. על הקופקסון, לעומת זאת, החולים הצביעו ברגליים, כי התועלת שלה עבורם היא משמעותית.
יתרה מזו, ככל שמדובר בתרופות והצלת חיים - אזי מדובר בעסקת win-win ששני הצדדים מעוניינים בה ושמחים בה. הרי אם חברת "טבע" לא הייתה מצליחה לפתח את התרופה, אזי החולים היו צריכים להסתפק בתרופות הישנות, שגרמו לתופעות לוואי קשות מסוג של דמוי שפעת או דיכאון, אובדן תפקודי כבד ועוד. ואם נלך עוד דור אחורה - אזי חולי הטרשת היו נאלצים לסבול ללא שום אפשרות עיכוב ההתקפים. סוד ההצלחה של ה"קופקסון" אם כן הוא בגלל שהוא נותן תמורה טובה יותר למחיר, ולכן אנשים מוכנים לשלם עליו יותר.
אז אמנם במבט שטחי זה נראה נצלנות של החברה, אבל ככל שמתבוננים באופציה החילופית - היא פחות זוהרת. מצד שני, ברור שהחולים היו מעדיפים שתהיה תחרות בתחום, וככל שעלות הייצור נמוכה ומאפשרת - אזי המתחרים ינסו להוריד מחירים כדי להעביר את הקונים אליהם. ופה אנחנו מגיעים אל תחום הגנת הפטנטים.
מוסד הפטנטים וההגנה על פטנט
ה"פטנט המשפטי" הוא עצמו "פטנט" כלשון העם - המצאה מבריקה. בתחילת המהפכה התעשייתית אנשים העלו רעיונות מבריקים וחדשניים, והשקיעו בביצוע וייצור המוצרים זמן וכסף רב, הן בשלב המחקר, הן בשלב ייצור האב טיפוס, ולאחר מכן בייצור המוצר הסופי. אך מיד לאחר שהמוצר יצא לשוק - הגיעו חקיינים והוציאו לשוק מוצר חיקוי, ויתכן אפילו שהחיקוי היה טוב יותר מהמקור אבל בסופו של דבר הממציא לא הצליח למכור את מוצריו ולכסות על ההוצאות, שלא לדבר על רווח. מה שגרם לממציא להפסיד את כספו והשקעתו. כתוצאה מכך, ממציאים רבים ויתרו על ההשקעה המרובה הנדרשת כדי להוציא רעיונות חדשניים לפועל.
כדי לעודד את היצירה והחדשנות - הומצא "פטנט" מבריק, ממציאים יוכלו לקבל הגנה חוקית מפני תחרות. מה שאומר שהם יוכלו למכור את המוצר באופן בלעדי, בדרך כלל למשך 20 שנה, כך שמי שינסה ליצור דגם חיקוי יוכר כ"מפר פטנט" שניתן לתבוע אותו בדמי פיצויים נרחבים, וכן לקבל "צו מניעה" להמשך ההפצה.
כלומר, המטרה של הגנת פטנט היא להביא לפריחה של המצאות וחידושים.
כך גם חברת "טבע", קרוב לוודאי שהיא לא הייתה משקיעה זמן ומחקר כדי למצוא פיתרון לטרשת נפוצה אלמלא היכולת לרשום פטנט. מחקר ופיתוח של תרופה מצריך משאבים אדירים, ותהליך מחקר יקר מאוד עד שהתרופה מאושרת לשימוש, והכשלונות בתחום מרובים. במסגרת הליך הפיתוח צריך לאתר חולים שמוכנים לשמש נסיינים, ולהגיע למינונים המדויקים, הצורך לבצע ביקורת סמיות כפולה שבה חלק מהחולים מקבלים תרופת פלצבו - שגם הרופאים אינם יודעים שמדובר בתרופת פלצבו, ולהוכיח שהתרופה אכן עזרה לחולים, ושאין לה השפעות לוואי מסוכנות וכו' וכו'. אלה גם הסיבות שחברת "טבע" קיבלה מענק של שני מיליארד דולר, רק כדי לבצע את הניסויים בבני אדם. תהליך המחקר והפיתוח במסגרת "טבע" התמשך כ20 שנה, שהיווה למעשה הימור רחב היקף. כי אמנם הם קיבלו מוצר בשלב מתקדם - אחרי ניסוי ראשוני בבני אדם, אבל גם בשלב זה התרופה עשויה להתברר כמסוכנת או לא מספיק יעילה, ולא לקבל את אישור הFDA. ובקיצור, אלמלא הגנת הפטנט - חברת "טבע", וכל חברה מסחרית אחרת, לא הייתה נכנסת לתהליך מסוכן ויקר שכזה. והחולים, הם היו המפסידים הגדולים.
ולמעשה התרסקות המניה היא לא עונש ולא מעידה על מחיר בועה לא הגיוני, אלא בגלל שבכוונה תחילה קבעו תאריך תפוגה לפטנטים. הרי הגנת פטנט היא התערבות בשוק החופשי ומעלה את נקודת שיווי המשקל, ולכן הגנת הפטנטים מוגבלת מראש כך שבבוא הזמן ולאחר שהממציא בא על שכרו - יכנסו מתחרים לשוק, והשוק יחזור לתחרות הטבעית. למעשה לא היה ל"טבע" מה לעשות נגד זה.
אבל רגע, מי אמר ש"טבע" מתעשרת ממכירת התרופה? שמועה שמעתי שהירידה בערך המניה של "טבע" פוגעת בציבור שחוסך לפנסיה. מה הקשר בין חברת "טבע" לציבור החוסך? פה אנחנו מגיעים לסתירה הפנימית הזועקת מטורו של קלוגמן כשהוא טוען שאנשים מוכים כפליים. משום שהציבור הוא הבעלים של טבע, זוהי חברה ציבורית, הציבור הוא זה שמתעשר ממכירת התרופות, הציבור הוא זה שעושק את עצמו…
קרנות פנסיה ואופן השקעת הכסף
פנסיה? מה זה פנסיה? כשהייתי צעיר תמיד נעצמו לי האוזניים כששמעתי את המילה הזו, זה מריח זקנים, "פנסיונרים", מה לי ולפנסיה?
הפנסיה היא אחד המפעלים הפיננסיים החשובים בחברה המודרנית. כשבגרתי קצת, הבנתי שביום שאדם כבר לא מסוגל לעבוד או מחמת זקנה או בגלל נכות, אזי אין לו יותר הכנסות, אין לו איך לקנות מזון ושתיה, והוא נידון למות ברעב. האפשרויות שלו להמשיך לחיות היא לחיות על חשבון אחרים, אם עדיין יש לו כוח הוא יכול לנסות לאתר אוכל באשפתות או לקבץ נדבות. אפשרות טובה יותר היא לחיות בחברה שמגוננת על קשישים ומעניקה להם סכום סמלי כתרומה/צדקה. אפשרות טובה יותר היא אם הוא בוחר בצעירותו כשהוא לא מסוגל לשמוע על "פנסיה" - לחסוך כסף שיעמוד לו לעת זקנותו/נכותו.
"קרן פנסיה" היא תוכנית חיסכון למצב שבו אין יכולת להתפרנס. אם אדם יפריש כל חודש סכום כסף בצד, בדרך כלל ולאור המציאות בשטח - הכסף יאבד מערכו. כל זקן בימינו התחיל את החסכונות שלו בלירות ובשקלים ישנים. מה הוא אמור לעשות איתם היום? או אפילו בשקלים חדשים - הרי השקל של פעם היה בעל כוח קניה חזק יותר, עם שני שקלים היה אפשר לקנות כיכר לחם. מי שהיה משאיר לעצמו שני שקלים ליום כדי לקנות כיכר לחם - היה מוצא את עצמו כיום רעב. ולכן, עוד לפני שננסה לסחור בכספי החיסכון סתם כדי להגדיל את ההון המצפה לעת זקנה - חשוב לסחור בכספי החיסכון באופן שלפחות ישמר את הערך הקודם. כך ששני השקלים שהופקדו לפני 30 שנה, ישיגו רווחים שיצטברו לאחר 30 שנה ל4 ש"ח. 4 ש"ח מאפשרים כיום לרכוש לחם בחנויות מסוימות. (פנסיה עם תשואה שנתית של 3% לשנה, משיגה הכפלה לאחר כ40 שנה.)
בשוק ההון, כמו בכל שוק, כדי להגדיל רווחים צריך לקחת סיכונים גדולים יותר, וכדי לשמור על כסף בטוח צריך להרוויח פחות. אז מה עושים מנהלי קרנות הפנסיה? בדרך כלל משקיעים באפיקים שונים, ויוצרים תמהיל שמותאם לגיל החוסך. כספי הפנסיה של אדם צעיר יושקעו בחשיפה לסיכונים גבוהים יותר כיון שלטווח ארוך הסיכון הגבוה משתלם יותר, וככל שהחוסך מתבגר - ההשקעה תהיה סולידית יותר ובעל סיכון נמוך יותר.
חשיפה למניות, כלומר אם לוקחים את כספי החיסכון וקונים איתם מניות - היא חשיפה עם סיכון גבוה, כי הנה כמו שקרה רק עכשיו - תוך יומיים נמחקו 6 מיליארדי ש"ח. מצד שני גם הרווחים גבוהים, מניית "טבע" השיגה לחוסכים שהשקיעו בה עם ההנפקה - סדר גודל של אלפי אחוזים!
כך שאם נשאל - למה מנהלי תיקי פנסיה השקיעו ב"טבע"? פשוט, כדי להשיג תשואה גבוהה לציבור החוסכים. ועל חשבון מי? על חשבון החולים האומללים! זאת אומרת שמי שרצה למכור את "קופקסון" באלפי שקלים - הם ציבור החוסכים לאורך זמן שרצה לשמור ולעלות את ערך הכסף שלהם. וכשהמניה עלתה ועלתה, הם לא עצרו לרגע לצעוק על עצמם שזה על חשבון החולים, אלא ראו ב"טבע" חברה הוגנת ומצליחה שבזכותה יהיה להם כסף לעת זקנה. וכעת שהפטנט פג, הם התחילו לחשוש שההכנסות של "טבע" ירדו, ולכן התחילו למכור את המניה אפילו בזול, והבהלה סביב זה רק התעצמה - וכך כולם ניסו להיפטר מהמניה של "טבע" ומחקו *לעצמם* את ערך הכסף של עצמם.
ובשולי הדברים קלוגמן טוען בצדק שנכנסה כאן בישראל נורמה פסולה לפיה - אנשים שניסו לסחור בכספי החיסכון שלהם והפסידו - אזי הם מבקשים מהממשלה - כלומר ממשלמי המיסים האחרים - לכסות להם את ההפסד.
כמובן שלפעמים ישנו אינטרס ציבורי רחב לייצב חברה במשבר, ואז זה מוצדק לשלוח יד לכיס של כלל משלמי המיסים, אבל ביותר מידי מקרים כאן בישראל, שולחים את היד לכיס שלך ושלי - כדי לממן אנשים אחרים שאיך נאמר בעדינות? הלוואי שההצלחות שלנו יראו כמו הכישלונות שלהם.
ולסיכומו של מסע פיננסי זה, אני מקווה שהדעה של אי אלו אנשים תהיה בהירה יותר על סוגית המחיר, הצורך בהגנת פטנט, ואופן החיסכון הפנסיוני.
אסכם בקצרה:
1. חברת טבע הצילה חולים רבים (כ-250,000) מסבל קשה, וקיבלה על זה מחיר הוגן, סביר להניח שחולים רבים ויתרו על התרופה - ורכשו תרופות אחרות זולות יותר, כפי שרוב האנשים בעולם חיים ברמת חיים נמוכה ממה שרצו אילו היה להם כסף.
2. הבלעדיות שהייתה לחברת טבע ושהגנה על המחיר היקר - היא הגנה משפטית מהחשובות בתבל, לולי הגנות הפטנטים והקניין הרוחני - לא היו לנו הרבה תרופות וטכנולוגיות הן אלו שמצילות חיים והן אלו שמאפשרות לנו לכתוב ולקרוא את המילים הללו.
3. שוויה הגדול של חברת "טבע" היא תוצאה של ציבור רוכשי המניות שנהנו מהמצב שבו מחירי התרופות גבוהים, וכעת לקראת סיום "הימים הטובים" זרקו את המניה.
ולא, לא הכל מושלם, לא הכל מתקתק תמיד בדייקנות, אבל חשוב שלא לעקור את הבסיס להתפתחות הכלכלית שאנו חווים, במחי מעט חוסר הבנה.
הצגת כל התגובות