צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו, נמצאת במשבר תקציבי עמוק שמאיים לא רק על יציבותה הכלכלית אלא על עתיד האיחוד האירופי כולו. הגירעון הצפוי לשנת 2024 עומד על למעלה מ-6%, נתון המחייב את ממשלת צרפת לתכנן קיצוץ חסר תקדים של 60 מיליארד יורו בתקציב 2025. למרות הצעד הדרמטי, ההוצאה הציבורית צפויה להמשיך לעלות ב-2.1%.
על פי הדיווח ב-'Cointribune' חומרת המשבר הובילה את ועדת הכספים של האסיפה הלאומית, בראשות אריק קוקרל, לשקול הקמת ועדת חקירה כדי להבין כיצד הגיעה המדינה למצב כה קשה. הממשלה, בראשות עמנואל מקרון, סופגת ביקורת חריפה על התנהלותה, במיוחד לאור הטענות כי הנשיא נמנע מצעדי חיסכון הכרחיים, בעיקר בתחום הפנסיות, מחשש להשלכות פוליטיות.
המשבר כבר מתבטא בשטח: הז'נדרמריה (אחד משני כוחות המשטרה הלאומיים בצרפת) ברחבי צרפת מתקשה לשלם שכר דירה וצברה חובות של כ-200 מיליון יורו, שירותים ציבוריים מדווחים על עיכובים בתשלומים, והשווקים הפיננסיים מתחילים לאבד אמון. צרפת כעת לווה בריביות גבוהות יותר מיוון ופורטוגל, סימן מדאיג ליציבותה הפיננסית.
כאמור, במוקד המשבר עומדת סוגיית הפנסיות. ההוצאות הקשורות לפנסיה זינקו מ-36.5% מהתמ"ג ל-57%, והתחזיות מצביעות על אפשרות לאובדן של עד 40% מערכן עד 2055. למרות הדחיפות, הממשלה נמנעת מלהתמודד עם הסוגיה באופן ישיר.
ההשלכות כבר מורגשות בחיי היומיום של הצרפתים. ניכרת ירידה בצריכת בשר ואנרגיה, מה שמצביע על ירידה ברמת החיים, גם אם הממשלה מנסה להציג זאת כהצלחה סביבתית.
האיחוד האירופי, שבעבר סייע לצרפת באמצעות מדיניות של הדפסת כסף וריביות נמוכות, מתקשה כעת להמשיך בתמיכה זו. עם עליית הריביות והקשיים הכלכליים של גרמניה, צרפת נחשפת למציאות הקשה של מצבה הפיננסי.
המצב מעלה חששות כבדים לגבי עתיד גוש האירו כולו. אם צרפת תיקלע למשבר עמוק, ההשלכות עלולות לערער את יסודות האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי. החודשים הקרובים יהיו קריטיים לא רק לעתידה של צרפת, אלא לעתיד אירופה כולה, כאשר שינוי מהותי במודל החברתי והכלכלי הצרפתי נראה בלתי נמנע.