FATF Financial Action Task Force)) הנו גוף בין -ממשלתי מוביל שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות שונות ומטרתו להיאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית.
מליאת ארגון ה FATF- החליטה על צירופה של מדינת ישראל כחברה מלאה בארגון, המונה כיום כ- 35 מדינות.
בדו״ח מיוחד שהוציא הארגון צוין כי ישראל משיגה תוצאות טובות בזיהוי ותגובה לסיכוני הלבנת ההון ומימון טרור, אולם עליה למקד מאמצים נוספים לצורך אכיפה ונקיטת צעדי מנע.
אין ספק, כי קבלתה של ישראל לארגון תשפר את מעמדה הבינלאומי של המדינה, את יכולת הסקטור הפיננסי לפעול בשווקים הבינלאומיים כמו גם את מעמדה של ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות.
משמעות החברות בארגון
כפועל יוצא מן החברות בארגון, המדינות החברות יעבירו מידע באופן רציף וקבוע בין רשויות המיסים השונות, כך בין מדינת ישראל לבין רשות המיסים האמריקאית ורשויות מס אירופאיות. לעניין זה יצוין שלא מעט בנקים, בשוויץ ובמדינות אחרות, "ויתרו" זה מכבר על החיסיון הבנקאי וכתוצאה מכך, מקומות שבעבר נחשבו כמקלטי מס הפכו למלכודות מס.
לא זו בלבד, אלא שאותם בנקים שהיו מגן וחוצץ בין הלקוח לרשויות, הפכו לכלי שבאמצעותו יכולים רשויות המס השונות לקבל תיעוד מלא ומפורט בגין עבירות מס שבוצעו. במילים אחרות: הבנק מהוה נכון להיום מקור לתיעוד עבירות מס שנמשכו שנים רבות.
כל אלו הובילו לחשיפתם של אלפי ישראלים באופן ישיר לנקיטת הליכים פליליים בגין עבירות מס מתמשכות שביצעו במהלך השנים האחרונות .
עבירות מס יכול שיבוצעו בין בחו"ל, ובין במדינת ישראל. כדוגמה, אי דיווח על מלוא הכנסות מהשכרת נכסים, או אי דיווח על מלוא התמורה בעסקת מקרקעין, מהווים עבירה פלילית שעונשה יכול להשתרע מקנסות גבוהים ועד מאסר בפועל.
מועד אחרון לנוהל גילוי מרצון אנונימי
מי ששגה בהתנהלותו בעבר, באפשרותו לחסוך מעצמו נקיטת הליכים פליליים על כל עוגמת הנפש וההוצאות המרובות שאלו טומנים בחובם, אילו ינקוט בחלון ההזדמנות שהרשויות מציעות בהליך הנקרא הליך "גילוי מרצון".
הליך "גילוי מרצון" מעניק הטבה זמנית של רשות המסים, בגדרו מובטחת חסינות בפני הליכים פליליים. לצד זאת, נפתחת בפני הנישום אפשרות להתנהל באופן תקני גם מבחינה כלכלית ומשפחתית ומכאן הדרך לנשום לרווחה.
רשות המיסים פרסמה נוהל להליך "גילוי מרצון" משנת 2011 ובעקבות שיתוף פעולה נרחב של האזרחים מאריכה הרשות מפעם לפעם את ההליך.
נוהל "גילוי מרצון" מורכב משלושה מסלולים:
-
מסלול מקוצר: מסלול המוגבל להכנסה חייבת שאינה עולה על חצי מיליון ₪ ולהיקף הון שאינו עולה על 2 מיליון ₪ . הליך זה אינו כולל בדרך כלל דיון שומה אך עשוי גם להיות יתרונו.
-
מסלול רגיל: מסלול זה מתאים למי שיש בסיס של ממש לחשש כי נתונים אודותיו יועברו לרשות המיסים בישראל. במסגרת מסלול זה מדווח הנישום בראשית ההליך את זהותו (המבקש). יתרון מסלול זה נעוץ בעובדה שעם הפניה לרשות המיסים, יזכה הנישום לחסינות פלילית, כל זאת בהנחה שלא החלה כל חקירה מטעם רשות המסים בעניינו.
-
מסלול אנונימי: המסלול מיועד למי שמעונין לוודא את חבותו במס, וזאת מבלי לחשוף את זהות המבקש בפני רשויות המס. אולם, זאת יש לדעת כי הפונה האנונימי לא יזכה לחסינות מפני הליכים פליליים עד לשלב בו יחשוף את זהותו. בהינתן שיתוף הפעולה המלא בהעברת המידע מבנקים ומרשויות מס בעולם לרשות המיסים בישראל, עלול הנישום להיחשף בפני הרשות בטרם סיום ההליך ולא ליהנות מהחסינות, שכן זה מכבר נפתחה כנגדו חקירה פלילית.
מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואיננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי