לאורך ההיסטוריה, היו הרבה מאוד פניות פרסה חדות, ודווקא פניית הפרסה החדה של ראש ממשלת איטליה המסתמנת ג'ורג'יה מלוני, טובה מאוד לישראל.
למגזין המלא - כנסו כאן
לאורך מבצעים שונים בעזה, גינתה מלוני את ישראל וטענה במבצע 'צוק איתן' כי ישראל "מבצעת טבח" בילדי עזה - אבל לאורך השנים הסתמן שינוי מצדה של מלוני, וכיום היא נחשבת לאוהדת ישראל גדולה. כך למשל בריאיון ל'ישראל היום' אמרה בשבועות האחרונים כי "אנטישמיות הפכה כיום לאנטי-ישראליות".
אז מלוני היא אכן תומכת ישראל גדולה, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר מתומכי ישראל או מתנגדיה. אחרי שנים של חוסר יציבות פוליטית באיטליה, ואחרי שנה של ממשלת אחדות מקרטעת בראשות נשיא הבנק המרכזי האירופי לשעבר, מריו דראגי - נראה כי איטליה בדרך לממשלת ימין צרה בהנהגת מלוני ושתי מפלגות ימין אחרות שלקחו חלק בממשלת האחדות של דראגי.
תחילת הדרך: חברות בתנועה ניאו פאשיסטית
מלוני נולדה לאב יועץ מס שהיה איש שמאל מובהק, וכשהייתה בת שנה התגרשו הוריה, והיא נתרה לחיות עם אמה. על פי שמועות באיטליה, מלוני אימצה את עמדות הימין ואף הימין הקיצוני בעקבות הכעס של אמה על אביה, איש השמאל.
כשהייתה בת 15, הצטרפה לאגף הנוער במפלגת MSI, מפלגה ניאו-פאשיסטית ומפלגה שירשה את מורשתו של הדיקטטור האכזר בניטו מוסוליני, מי שהיה שותפו של הצורר אדולף היטלר ויצר איתו ברית נגד בעלות הברית שלחמו בנאצים. בנוסף, שלח יהודים רבים אל ציפורניי הנאצים.
באמצע שנות התשעים, הפכה מלוני למנהיגת תנועת הסטודנטים של התנועה הבעייתית הזו, ובריאיון לרשת טלוויזיה צרפתית אמרה כי היא חושבת ש"מוסוליני הוא פוליטיקאי טוב. כל מה שהוא עשה, עשה למען איטליה".
בהמשך, הפכה לשרה הצעירה ביותר בתולדות איטליה ולפני כעשור, הודיעה על פרישתה ממפלגתה ועל הקמת מפלגה חדשה בשם "האחים של איטליה".
"האחים של איטליה"
שם המפלגה החדשה נגזר מהמנונה של ארץ המגף. במערכת הבחירות הראשונה שהתמודדה במסגרת מפלגתה העצמאית, זכתה המפלגה ב-2 אחוזים בלבד מקולות הבוחרים בשנת 2013.
בבחירות שנערכו שנה לאחר מכן לפרלמנט האירופי, זכתה מלוני ב-4.3%. מגמת ההתחזקות סייעה לה גם במערכת הבחירות של 2018, אז זכתה ב-4.3 אחוזים מקולות הבוחרים בבחירות הכלליות באיטליה.
החל משנה זו, הפכה מלוני לשמרנית הרבה יותר, והניפה על דגלה את החשיבות להגברת הילודה ומלחמה בהגירה.
הממשלה הימנית ביותר
המלחמה באוקראינה השפיעה על העולם כולו, וגם על הפוליטיקה המקומית, ודאי במדינה החברה באיחוד האירופי כמו איטליה.
בבחירות שנערכו בערב ראש השנה, מלוני הריחה את הגה השלטון קרוב מאוד. למלוני יש את הנוסחה לניצחון - הבטחת בחירות להורדת מס לצד הבטחה להילחם במלחמת פוטין באוקראינה.
בניגוד למנהיגים שמרנים שכמותה (אורבן בהונגריה ומארין לה פן בצרפת, למשל), מלוני דווקא רחוקה מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וכאמור הכריזה כי תתמוך באוקראינה.
בנוגע לטענות על פאשיזם, מלוני טוענת כי ממשלתה לא תהיה פאשיסטית, והיא עצמה לא פאשיסטית. בעבר טענה כי היא מזדהה עם ערכי הליכוד והמפלגה הרפובליקנית בארצות הברית.
מלוני צפויה להתחיל להרכיב את הממשלה החדשה בקרוב, ונראה כי שני שותפיה לממשלה צפויים להערים קשיים במהלך המשא ומתן הקואליציוני בנוגע ליחס כלפי רוסיה, שכן השניים, מתאו סלביני וברלוסקוני - נתפסים כקרובים מאוד לפוטין.
כך או כך, מלוני מנסה לגעת בלבבות האיטלקים עם התנגדות להגירה המטרידה את המדינה, ומצד שני, מרגיעה את שותפיה למערב עם תמיכה באוקראינה אחרי תמיכה מפוקפקת של ממשלת האחדות במדינה.
כעת, עליה לוודא ששותפיה הקואליציוניים ישתפו עמה פעולה בדרך להרכבת הממשלה.
הצגת כל התגובות