ימים של הכרעה: ארבעה חודשים לאחר ששר הביטחון אביגדור ליברמן הקים את ועדת הגיוס במשרד הביטחון, ולאחר שדיוני הוועדה נשמרו בחשאיות, נחשפו הערב (שני) מסקנות הוועדה וחוק הגיוס אותו יבקש ליברמן להעביר במליאת הכנסת.
>> להורדת המסמך המלא לחצו כאן <<
בפתח דבריה כתבה הוועדה, כי "הכירה בחשיבותם של לימוד ולומדי התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל. בד בבד, סברה הוועדה כי יש לנקוט צעדים משמעותיים ואקטיביים לצמצום אי-השוויון בשירות ולהעלאת שיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי, תוך הבנה ריאלית כי שיעור הגיוס במגזר החרדי לא ישתווה באופן מלא בשנים הקרובות לזה במגזר הכללי".
עיקרי הדו"ח והמלצות ועדת הגיוס
יעדי גיוס: הומלץ להתבסס על שיעורי הגיוס הקיימים כנקודת מוצא, תוך קביעת שיעור גיוס התחלתי לצה"ל של 3,100 משרתים (על בסיס כ-3000 חרדים שהתגייסו לצה"ל בשנת גיוס 2017) ושיעור השתלבות התחלתי בשירות הלאומי של 600 משרתים (על בסיס כ-530 חרדים שהשתלבו בשירות הלאומי בשנת גיוס 2017).
הגידול בגיוס: מוצע לקבוע בחקיקה את יעדי הגיוס של הציבור החרדי באופן הבא: שיעור השירות יגדל ב-8 אחוזים בשלוש השנים הראשונות, 6.5 אחוזים בשלוש השנים הבאות לתכנית, ו-5 אחוזים בארבע השנים עד סיום תקופת עשר השנים הראשונות לאחר התיקון לחוק. בעשר השנים שלאחר מכן יקבע הגידול ביעדי הגיוס כשיעור הגידול הממוצע של האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז אחד. לאחר עשרים שנה מיום התחילה ייקבעו יעדי הגיוס לפי שיעור גידולה הממוצע של האוכלוסייה החרדית ללא תוספת האחוז כאמור.
סנקציות: לא תהיינה השלכות בפועל לאי השגת היעדים במהלך השנתיים הראשונות לתקופת הביניים. החל מהשנה השלישית לתיקון החוק, שיעור גיוס בפועל הנופל מ-95% מיעד הגיוס השנתי יביא לצמצום בהיקף התמיכה הכוללת בישיבות (למעט ישיבות בהן קיימים שיעורי גיוס מעל לרף מסוים). יעדי הגיוס לא ישונו במקביל לצמצום התמיכות. ההשלכות הכלכליות ייקבעו בחוק והן תגברנה ככל שלא יושגו היעדים במשך מספר שנים רצופות.
ככל שלא יושג שיעור גיוס בהיקף של 85% לפחות מיעדי הגיוס השנתיים במשך שלוש שנים רצופות (להוציא השנתיים הראשונות מתחילת התיקון המוצע), יפקע התיקון לחוק לאחר 12 חודשים. פקיעת התיקון לחוק תיקבע בחוק.
סנקציות מנהליות נגד משתמטים: לשקול הרחבה של הפעולות כלפי מי שמפר את חובת השירות ללא דחיה או פטור ונעדר מן השירות שלא כדין, וזאת באופן כללי ולאו דווקא במגזר החרדי. בעניין זה ראוי לשקול צעדים מנהליים כמו שלילת הטבות שהמדינה מעניקה.
המפלגות החרדיות שומרות על שתיקה
יצוין כי במפלגות החרדיות שומרים על שתיקה, ובימים אלו לומדים את מסקנות הוועדה וזה בכדי לדעת האם יהיה ניתן לתמוך בהצעת החוק, לאחר שינויים שידרשו בדיוני ועדת חוץ וביטחון, לפני העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית, כשהדרישה החרדית היא שחוק הגיוס יעבור עוד במושב הקיץ הנוכחי.
במפלגות החרדיות רואים בהצעת החוק, במידה ויזכה לתמיכת גדולי ישראל, כחוק רצוי יותר מהצעת חוק פרטית. שכן במצב כזה, הסיכוי שבג"צ יתערב שוב - יהיה קלוש, מאחר ומדובר בהצעת חוק מקצועית של משרד הביטחון.
הצהריים, במהלך ישיבת סיעת ש"ס בכנסת, ביקש היו"ר השר אריה דרעי מכל הנוכחים לצאת מהחדר, ועדכן את חברי הכנסת כי ברגע שההמלצות יפורסמו, ראשי המפלגות ילמדו את הנושא, ולאחר מכן יעלו למעונם של נשיאי מועצות גדולי וחכמי התורה ויקבלו את הכרעתם בנושא: "הם היחידים שיכריעו בנושא", אמר דרעי לחברי הכנסת.
מוקדם יותר נחשף לראשונה ב"כיכר השבת" כי בסוף השבוע שעבר הגיע בחשאיות גורם בכיר במשרד הביטחון, המעורב בגיבוש ההמלצות והצעת החוק, אל מעונו של נשיא המועצת, והציג בפניו את עיקרי המלצות הוועדה.
במהלך הפגישה החשאית, נחשף הגר"ש למרבית ההמלצות, ואף העיר מספר הערות על הצעת החוק המוצעת, בפרט בנושא הסנקציות הכלכליות שיוטלו על עולם התורה, במידה ולא יעמדו ביעדים.
הגורם הבכיר השיב לרב, כי בשל החלטת בג"ץ, לא יהיה אפשרי להגיש הצעת חוק ריקה לחלוטין מסנקציות פעילות.
בתחילת השבוע, העביר שר הביטחון ליברמן את המתווה לראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר: "ננסה להגיע להסכמה רחבה בקואליציה ולהביא את החוק למרות שסד הזמנים הוא צר מאוד".
הצגת כל התגובות