חוק הגיוס

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, המכונה "חוק הגיוס", היא הצעת חוק לתיקון חוק שירות ביטחון שנועדה להסדיר את הגיוס והפטור מגיוס של מי שתורתם אומנותם. הצורך בחוק נוצר בעקבות פקיעת תיקונים קודמים לחוק שירות הביטחון ביולי 2023, אשר הביאו למצב שבו עשרות אלפי בני ישיבות דוחים שירות ללא כל אסמכתא חוקית.

בשנת 2002 נחקק בכנסת "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ה- תשס"ב" המכונה גם "חוק טל". חוק זה איפשר בעצם את דחיית שירותם של בני הישיבות (בכפוף לתנאים המופיעים בו) וניתן לו תוקף של 5 שנים. לאחר 5 שנים הוא הוארך ב 5 שנים נוספות עד שנת 2012, כאשר בשנת 2012 אסר בג"ץ את המשך הארכת החוק בטענה כי החוק "אינו חוקתי" ומאז חלה באופן פורמאלי חובת גיוס על בני הישיבות לפי חוק שירות הביטחון. בשנת 2017 פרסם בג"ץ פסק דין בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, כי תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות הביטחון אינם חוקתיים. במשך השנים מאז פרסום פסק הדין, ביקשה המדינה שוב ושוב לדחות את ביטול החוק עקב המצב הפוליטי, מגפת הקורונה, מערכות הבחירות החוזרות ונשנות ועוד. ביולי 2023 פקעו תיקונים 19 ו 21 לחוק שירות הביטחון, ובפברואר 2024 הוציא בג"ץ צו למדינה בדרישה לנמק מדוע לא מבוטלת החלטת הממשלה המונעת את גיוס בני הישיבות. מאחר ולא עבר חוק מוסכם בנושא, קבע בג"ץ ב 25.06.2024 כי "בעת הזאת אין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי" ומאז ועד היום מנסה הממשלה להעביר חוק מוסכם על כל הצדדים בלי לגרום לרעידת אדמה פוליטית.

חלק מהגורמים הפוליטיים והביטחוניים קוראים לכפות גיוס על הקהילה החרדית, אך נתקלים בהתנגדות עיקשת בקרב חברי הכנסת החרדים.

גם בקרב הסיעות החרדיות נשמעו קולות שונים בנושא. חלקם דרשו להתנגד לחוק ולעמוד על עקרון הפטור מגיוס, בעוד אחרים הביעו נכונות למצוא פשרה שתשמר את עקרון הפטור אך תאפשר שילוב מסוים של תלמידי ישיבות בשירות הצבאי. המחלוקת סביב הנושא הינה חריפה מאוד ומשפיעה על יציבות הקואליציה הפוליטית.

גם בקרב האוכלוסיה בישראל הנושא מעורר רגשות עזים, כאשר מצד אחד של המתרס מתקיימות הפגנות סוערות הכוללות חסימת כבישים מרכזיים, הקוראות ל "שיוויון בנטל", ופרובוקציות לא מעטות של עמותות כגון אחים לנשק, (צעדה אל תוך בני ברק, הפגנה במאה שערים, זריקת דולרים מזוייפים אל עבר חרדים ועוד...)

ומהצד השני של המתרס, הפגנות סוערות של זרמים קיצוניים בחברה החרדית כגון "הפלג הירושלמי" מלוות בסיסמאות של "נמות ולא נתגייס" "לכלא ולא צבא" אשר כוללות גם הן חסימת כבישים, חסימת הכניסה לבקו"ם ועוד.