בשונה מהשנים הקודמות, בהן דירגנו לכם ב'כיכר השבת' את הישיבות המצליחות והמובילות ברישום לשיעור א', השנה, בצל משבר ה'קורונה', אין מה לדרג. עולם הישיבות נמצא במשבר רוחני וכלכלי, שלא ידע כמותו בעשרות השנים האחרונות.
חוקי ההפרדה והריחוק גורמים לעולם הישיבות להיראות אחרת מכל שנה, תוך קשיי תפקוד משמעותיים, הן בסדר היום הישיבתי בתוך הישיבות, ועל אחת כמה וכמה לחלק גדול מליבת עולם הישיבות, שלא חזרו לספסלי בית המדרש מאז פרוץ הקורונה. הנגיף, לא עושה איפה ואיפה ולא מבדיל בין דם לדם, ובשל כך ההתמודדות קשה לכולם.
פרויקט הישיבות • חלק א'
חברון
ישיבת 'חברון' - גבעת מרדכי, הנחשבת ל'הארוורד' של עולם התורה, פתחה את זמן קיץ ב"מתווה הקפסולות" תוך שהיא מחזירה בעיקר את בני הוועדים הצעירים, מה שגרר זעם רב בקרב הוועדים המבוגרים. בהמשך, פיתחה הישיבה מסלול אקסטרני בו באים הבחורים ללמוד אך ללא לינה, לשם הצטרפו מרבית הבחורים המבוגרים במתחם מבודד מ'מתחם הקפסולות' החברונאי.
כחלק מהאווירה השונה והייחודית שנוצרה דווקא בעידן הקורונה, נצפים הורים רבים שמגיעים לפנק את ילדיהם במיני מתיקה ולדרוש בשלומם מבעד לגדרות המבוצרות. עובדה שתפתיע אתכם, היא הצעד הלא שגרתי שנקט הגאון רבי יוסף חברוני שפינק את התלמידים ביום כיף בים המלח, וביום כיף נוסף בגן השלושה - הסחנה.
יצוין, כי גם השנה שמרה הישיבה על מיצובה במקום טוב, ולשיעור א' הראשון של עידן הקורונה צפויים להתקבל כ-250 בחורים.
היכל יצחק
ישיבת 'היכל יצחק', המכונה בפי כל 'לנדא', על שם העומד בראשה - הגאון רבי ישראל לנדא, היא שם נרדף להצלחה ויוקרה. כיום מכילה הישיבה 300 בחורים, ובאלול הקרוב ילמדו בה 380 תלמידים.
הביקוש להיכנס בשערי הישיבה בכל עונת רישום הוא עצום. הסיבה לכך היא השקפת הישיבה לשים דגש ויחס אישי לכל בחור. בתוך שנים ספורות הצליח ראש הישיבה רבי ישראל לנדא להפוך את הישיבה לשם דבר בעולם הישיבות, עד כי אפשר לומר שהיא דחקה את רגליהן של ישיבות רבות שהיו עד לא מזמן בעשירייה הפותחת של עולם הישיבות, והותירה אבק לרבות מהישיבות הוותיקות.
את זמן אלול הקרוב תפתח הישיבה כבר בתאריך כ"ג אב על פי מתווה הקפסולות. מסדרונות מיוחדים ייבנו עבור צוות הישיבה שיוכל לשוחח עם התלמידים עם חציצה ביניהם. נציין, כי שיעור א' שיכיל לראשונה 80 תלמידים יחולק לשתי קבוצות.
פוניבז'
בשונה מכל הישיבות, ישיבת פוניבז', ספינת הדגל של עולם התורה, לא מתפקדת באופן רשמי. אולם הישיבה ממשיכה להתנהל בחדרי השיעורים, במתכונת ווירטואלית ובשיעורים בערים בהן מתגוררים תלמידי הישיבה.
יחד עם זאת, גם בפסגה של עולם התורה מבינים שהימשכות המצב עלולה להביא לקריסה, ובשל כך נערכים לפתיחת 'זמן אלול' בישיבה בכל מחיר ועל פי מתווה מדוקדק.
בפוניבז' כמו בפוניבז' לא סומכים על מבחן טלפוני, וגם בתקופה זו בחנו את התלמידים החדשים כבבכל שנה, עם הפרדה בין הבוחנים לנבחנים.
בשיחה עם 'כיכר השבת' מסר גורם בכיר בישיבה, כי הביקוש רק הולך וגובר, אך לא יגדילו את כמות המתקבלים והיא לא תעבור את ה-280.
עטרת שלמה
לא מפתיע לגלות שהישיבות הצעירות ממציאות שיטת הרישום החדשה, גילו גמישות ויצירתיות והפעילו פתרונות בזמן אמת.
הגרש"ב סורוצקין שהיה הראשון שקפץ למים, ופתח את הישיבה, ישיבת 'עטרת שלמה', ב'מתווה קפסולות' מהודק ושמרני שהוכיח את עצמו - למרות הימים של הפחד בהם חששו כי רבים מבני הישיבה נדבקו, לאחר שנעשו הבדיקות המקצועיות, התברר שהשיטה והמתווה הוכיחו את עצמם.
יצוין כי ר' שלום בער שדואג לא רק לרוחניות אלא גם לגשמיות, פינק את בני הישיבה הנצורה ביום כיף בים.
נתיבות חכמה
דוגמא נוספת לגמישות ויעילות היא ישיבת 'נתיבות חכמה - וולפסון' שהייתה מהראשונות לסגור רישום כבר באיזור פסח, מה שהשבית את היזומה של הישיבות הגדולות, חברון ופוניבז' לרישום לפי איזורים, עוד בטרם נולדה.
תפרח
ישיבת 'תפרח' נחשבת למבצר של עולם הישיבות. ראש הישיבה הגאון רבי אביעזר פילץ נחשב לקפדן ופרפקציוניסט שאינו מתגמש עם תלמידיו על קוצו של י' (לדוגמא: תכנן את פנימיות השבוע ללא מסדרונות, על מנת שבחורים לא יתגבשו ופטפטו במסדרון. א"ר).
למרות ההצלחה הגדולה של הישיבה, ידוע ומפורסם בעולם הישיבות המחיר הקשה שגובה השיטה - יש בחורים שפורחים בתפרח עד מאוד, ויש כאלה שנשברים. עוד לפני פסח חלה הידבקות המונית בישיבה, ורבים פונו למלוניות, אך דווקא בקיץ מצליחה הישיבה לשמור על שגרת קורונה מבורכת.
גורמים המתמצאים בתחום אמרו ל'כיכר השבת' כי דווקא בגלל השיטה הנוקשה של היום יום, אותה מנהיג הרב פילץ בישיבה, כעת היא עומדת לו לרועץ. הסיבה: ישנם בחורים שהשהות הנוחה במלוניות הקורונה ניתקה אותם מהוואי הישיבה החמור, פער אותו יתקשה הרב פילץ להשלים.
למרות כל זאת, ברגע האמת מוכיח את עצמו השם הטוב של הישיבה, וחזרת כל הבחורים למבצר המסוגר בתפרח, תציל את הרישום של שנת הלימודים הבאה.
בית מתתיהו
ישיבת 'בית מתתיהו' הנחשבת לאחת הישיבות המובילות בז'אנר הלמדני ניצבת בפני אחד המשברים הגדולים בתולדותיה.
בשבוע האחרון נשלחה הודעה מוקלטת מראש הישיבה הגר"ב ויסבקר בה הוא צועק מדם ליבו: "בשום פנים ואופן לא אסלח למי שמקשיב ויסתכל במראות אסורים בדברים אסורים, בתוכניות אסורות. בשום פנים ואופן. הדין הוא למי שמסתכל הוא יוצא מהישיבה לצמיתות, לצמיתות הוא יוצא מהישיבה".
להזכירכם, בית מתתיהו היא הישיבה עם מספר הנדבקים הגבוה ביותר שלא יורדת מהכותרות בתקופה האחרונה, וכך מפוזרים בני הישיבה ללא פיקוח ושליטה של הצוות הרוחני במלוניות.
צוות הישיבה השוהה בבידוד נבצר ממנו לבחון תלמידים חדשים ומי שבוחן את התלמידים הוא הרב יהודה רפופורט (בוגר קורונה בעצמו).
באר התורה
כשמדברים על ישיבת 'באר התורה - גי"ל' תמיד יצוץ לכם המשפט "וגילו ברעדה". בימי הקורונה מיצב ראש הישיבה הגרג"י לוי את ישיבתו בחוד החנית כישיבה הקפדנית ביותר שגם בימים אלה לא מתפשרת עם תלמידיה על קוצו של י'.
קחו ציטוט אקראי מדבריו של הרב גי"ל לתלמידיו בתקופה זו: "מי שלא יתפלל במניין שיסע הביתה - זו מחלה מדבקת".
לחלק מהבחורים השיטה הקפדנית קשה מנשוא והם לא חזרו לזמן קיץ בישיבה תוך שהם מנצלים את האנדרלמוסיה שיצרה הקורונה. אולם הרב גי"ל מבחינתו מקיים בחינות כבכל שנה תוך החמרת שיטת המשטר מה שעשוי ליצור מרמור בקרב חלקים מהישיבה.
שערי שמועות
אחד היתרונות הבולטים של ישיבת 'שערי שמועות' דווקא בתקופת הקורונה, הוא מיקומה הגיאוגרפי של הישיבה, הרחק מהעיר הגדולה, במושב בית חלקיה, מה שמסייע לישיבה לשמור על בחוריה.
בעוד אחיותיה מתמודדות עם הצפיפות העירונית, ועם הקושי לחלק את הישיבה לקפסולות מבודדות (עיין ערך בית מתתיהו. א"ר) הרי שישיבת שערי שמועות נהנית מהמרחבים הירוקים ומהאווירה הכפרית המבודדת, עכשיו יותר מתמיד. בתוכנית: לבטל את בין הזמנים, כדי להגיע לאלול ללא חשש קורונה בישיבה.
תורה בתפארתה
לישיבת 'תורה בתפארתה' באלעד התקבלו לשיעור א' 170 בחורים. בישיבה מתקרבים כבר לאלף בחורים סה"כ.
בית מאיר
ישיבת 'בית מאיר' שנחשבת לישיבה וותיקה, מפתיעה השנה עם רישום כפול, ומתכוונת לפתות שיעור א' בן 90 תלמידים המחולק לשני שיעורים. ישיבת בית מאיר בראשות הגר"צ רוטברג מונה כבר כיום 240 בחורים, כך שמדובר בשיעור א' גדול ביחס לגודלה של הישיבה.
יצוין כי למרות הקשיים של עידן הקורונה, ישיבת בית מאיר לא עוצרת לרגע ומקימה בימים אלו בניין חדש ומפואר שיכלול בתי מדרש, חדרי שיעורים, אוצר ספרים וחדרי פנימייה.
נתיב הדעת
ישיבת 'נתיב הדעת - קפלן' בירושלים המונה כיום כ-300 בחורים הצליחה לשמר את מעמדה כאחת הישיבות המבוקשות. ל'כיכר השבת' נודע כי בישיבה מתכננים להקדים את חופשת בין הזמנים אב, את זמן אלול צפויים להתחיל באמצע בין הזמנים אב, זאת בכדי שיוכלו לפתוח את הישיבה בזמן הבא.
קול תורה
ישיבת 'קול תורה' שעמדה עם משבר רישום בשנים האחרונות, מנסה לחזור לימי התהילה שלה, תוך שהיא מנסה להתקמד ברישום "צו"לי" (סגנון תפרח. א"ר) לצד זה פועל מנהל הישיבה המסור ישראל ברלין על שיפוץ בית המדרש הוותיק.
מיר ברכפלד
בישיבת 'מיר ברכפלד', במודיעין עילית, גם בשנה זו החליטה הישיבה על רישום תלמידים ממשפחות פחות מודרניות. לטענת רשמי הישיבה הדבר הוכיח את עצמו בשנים האחרונות. כ-130 בחורים התקבלו לשיעור א' לקראת זמן הבא.
נחלת דוד
ישיבה שנשכחה וחוזרת לזירה, היא לא אחרת מישיבת 'נחלת דוד' הוותיקה בפתח תקווה שמקבלת השנה לשורותיה שיעור א' חדש של 30 בחורים, ומחזקת את הוועדים הגבוהים.
הצגת כל התגובות