יש מדרש מעניין מאוד בפרקי דר' אליעזר (פרק ל') שאחרי ששרה אמרה לאברהם שיגרש את ישמעאל כדי שלא ישפיע עבודה זרה על יצחק, הוא הלך למדבר עם אמו ולקח לו אישה ושמה עיפה. אחרי ג' שנים רצה אברהם ללכת אל ישמעאל לדעת מה נעשה אצלו, אבל שרה חששה שאפילו אברהם אבינו עם כל מדרגתו הגבוהה, אם יפגוש את ישמעאל אולי ירחם עליו ויקרא לו שישוב אליו, ושוב יהיו השפעות לא טובות בבית. לכן השביעה אותו שרה שלא ירד מן הגמל כשמבקר אצל ישמעאל, שיעבור דרך עראי ולא ישב שם אפילו.
ואכן כך עשה, ובא לשם בצהרים באמצע היום ושאל את אשתו היכן ישמעאל, ואמרה לו שהלך להביא פירות תמרים מהמדבר, וביקש ממנה שהוא עייף מהדרך שתביא לו קצת לחם ומים, ואמרה לו שאין לה בבית לחם ומים. וכשראה שיש לה צרות עין, אמר לה שכשיבוא בעלה מהשדה תאמר לו שבא לכאן זקן אחד מארץ כנען לראותך, ואמר שסף הבית אינו טוב, והתכוון לרמוז שהאישה שדומה למפתן הבית משום שהיא מקבלת את האנשים שבאים, אינה טובה.
כשחזר ישמעאל אמרה לו, והבין מיד שאברהם אביו התכוון לרמוז שאינה אישה טובה, ומיד גירש אותה. ולקח אישה אחרת ושמה פטומה. אחרי שעברו עוד ג' שנים, שוב רצה אברהם לדעת מה נעשה עם ישמעאל בנו. ושוב השביעה אותו שרה שלא ירד מהגמל, ויבקר את ישמעאל דרך עראי.
בא לשם שוב בחצי היום, ואמר לאשתו היכן ישמעאל ואמרה לו שהלך לרעות את הגמלים במדבר. וביקש ממנה משום שהוא עייף מהדרך, שתיתן לו קצת לחם ומים, הוציאה ונתנה לו. עמד אברהם והתפלל לפני הקב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב וכשחזר ישמעאל ושמע מאשתו הבין שאברהם היה כאן והוא מרוצה עכשיו, וגם ראה שאביו עדיין אוהב אותו ורוצה בטובתו. עד כאן תוכן פרקי דרבי אליעזר.
מכאן רואים כמה צריכים ליזהר מכל השפעה של חבר לא טוב.
***
כתוב בפסוק: יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ (י"ח ד'). ובזוהר (בראשית דף ק"ב ע"ב) מבואר שלכל אחד שהיה בא להיות אורח אצלו, היה אברהם אבינו אומר השענו תחת העץ, ועל ידי העץ היה בודק מה טיבו של האורח. אם העץ היה פורש את ענפיו על האורח, ועושה לו צל נאה, זה מוכיח שהוא מאמין בקב"ה, ואם הענפים עולים למעלה ולא מסככים על האיש, זה מוכיח שהוא דבוק בעבודה זרה, ואז אברהם אבינו לא זז משם עד שהאדם הזה התחיל להאמין בקב"ה.
ואם הוא מאמין בבורא העולם ובכל זאת הענפים למעלה, הבין שכנראה הוא טמא, דאם הענפים היו חופפים ומסככים עליו זה הוכיח שהוא טהור, ואם הענפים לא חופפים עליו זה הוכיח שהוא טמא (אע"פ שמאמין בקב"ה ולא בע"ז), והיה מעיין ליד זה ומיד המים עולים לקראתו, וטובל ונטהר, ואם כשרוצה ליטהר רואה שהמעיין התייבש ואין מים, זה מוכיח שיש לו טומאת שבעה ימים, ולא תועיל לו בינתיים טבילה. ולכן גם לשלושה המלאכים אמר אברהם אבינו לעמוד תחת העץ, כדי שהעץ יבדוק אותם.
והנה לכאורה בשלמא לבדוק אם האורח עובד עבודה זרה, היה צריך לדעת כדי להחזירו בתשובה, אבל למאי נפק"מ אם האורח טמא או טהור. והרי גם אורח שטמא צריכים לתת לו לאכול, ואם טמא טומאת שבעה ודאי שלא ימנע ממנו אוכל במשך שבעת ימים...
ואולי מכיוון שהתקבצו לפעמים כמה אנשים יחד להיות אורחים אצל אברהם אבינו, וכשמתקבצים יחד הרבה אנשים עלול הטמא לטמא את הטהור, לכן היה אברהם אבינו צריך לדעת להבדיל בין הטמא לטהור. ובוודאי נתן לו אוכל, אבל לא באותו שולחן עם הטהורים.
ואנו יכולים ללמוד מזה גם לכל מקום שמתקבצים הרבה אנשים יחד, שתמיד יזהר לא להתחבר אל האנשים שאינם טובים, כי כל אחד משפיע על השני, וצריך לדעת להבדיל ביניהם. ולא לשהות על ידם. לקבל רק את ההשפעות הטובות מהשני. כמו שפתחנו, לא לעבור אפילו על יד רשעים רק להתרחק מהם.
והקב"ה יעזור שתמיד נזכה תמיד להיות משפיעים לטובה על הסביבה, ולהיות מושפע רק מהטובים.