הגר"ג אדלשטיין: "עדיף לקרב בני ישיבות מקירוב רחוקים"

הגר"ג אדלשטיין (צילום: ללא קרדיט)

האם טיול ושיחות חולין יכולות להוות במקרים מסוימים מצוות תלמוד תורה? על השאלה המעניינת הזו, השיב ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין בחיוב, לשאלת ראשי ורכזי מרכז "לנחותם" שע"י "ועד הישיבות" בראשות הגרח"א קאופמן.

היה זה כאשר ראשי מרכז "לנחותם" עלו לראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין, נשיא "ועד הישיבות", וביקשו לקבל מענה על שאלות רבות ומגוונות הנוגעות ללימוד התורה והישיבות. ראש הישיבה האזין לשאלות בכובד ראש והשיב לכל אחת ואחת בצורה חדה וברורה.

ראשי המרכז שאלו לגבי תלמידים שכישוריהם חלשים, ואי אפשר לקדמם רבות בלימוד, אך כדי למנוע דרדור מצבם הרוחני, יש תועלת לטייל עימם ולדבר עימם שיחות חולין, והשאלה שנשאלה הייתה האם האברך שעושה זאת מקיים בכך מצוות תלמוד תורה?

תשובתו של ראש הישיבה הייתה חד משמעית: "בוודאי, אבל צריך גם לתת להם טעם בלימוד, וללמוד איתם לפי הטבע שלהם גמרא עם רש"י, שיקבלו טעם בלימוד, שמישהו ילמד איתם גמרא עם רש"י".

ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין אף ביקש למסור ולחזק את ידיהם של האברכים החשובים שנמנים על מערך "לנחותם" ומקדישים מזמנם למענם של בני הישיבות, בזה הלשון: "זה זיכוי הרבים ואין לשער את הזכויות האלה".

כאשר נשאל ראש הישיבה לגבי אברך שעסק עד עכשיו בקירוב רחוקים, ועתה הוא מסתפק האם יש יותר מעלה לקרב קרובים, ללמוד עם בחורי ישיבה נצרכים או להמשיך בקירוב רחוקים? השיב ראש הישיבה כי "מסתמא קירוב קרובים תלמידים בני ישיבה זו מעלה גדולה יותר, זה משפיע על כל הדור, על כל הציבור".

עוד שאלה מעניינת שהוצגה עסקה באברך שבנו מוכשר ואינו זקוק לסיוע, האם ראוי שבמקום ללמוד עם בנו, ילמד האב עם תלמיד חלש אחר או שבכל זאת מחובתו של האב ללמוד דווקא עם בנו המוכשר, ועל כך השיב ראש הישיבה: "אם הבן בין כך לומד ולא זקוק לאב, עדיף לקחת תלמיד שזה זיכוי הרבים".

גם בנוגע לישיבות, התקבלו תשובות מרתקות מצד ראש הישיבה. באשר לשאלה לאיזו ישיבה עדיף להירשם בישיבה גדולה, האם לזו שליבו חפץ בה, מפני שנחשבת לישיבה טובה יותר אבל היא ברמה גבוהה יותר מרמתו, או להירשם לישיבה השניה שנחשבת בינונית ממש, אך מתאימה לרמתו? הגר"ג השיב כי "בישיבה עם הרמה הגבוהה יהיה לו יותר קשה, ובוודאי עדיף בישיבה הבינונית, איפה שיהיה לו יותר קל".

שאלה דומה נוספת נשאלה בנוגע לבחור שנמצא בישיבה קטנה בגודלה, שאין בה כל כך אוירה של סדרים כיון שאין שם הרבה בחורים והדבר מפריע לו מאוד, אך במסגרת הקטנה זה מקום יותר שמור, דבר שהוא נצרך לו, אבל הוא מרגיש לא טוב מכיון שאין כל כך אוירה של ציבור גדול שלומדים כמו בישיבה גדולה יותר, האם זו סיבה להעבירו לישיבה גדולה יותר?

ועל כך השיב ראש הישיבה כי "העצה לזה שישאר במקום הקטן וידבר עם ראשי ורבני הישיבה בלימוד, ויהיה איתם בקשר לימוד תמידי".