שיחה נדירה: ביקור ממושך ערך אמש ה'חוזר' מחב"ד, ראש הישיבה הגאון רבי יהודה לייב שפירא, בביתו של ראש ישיבת פוניבז', הגאון רבי ברוך דב פוברסקי. השניים שוחחו ארוכות בדברי תורה ובהלכות חנוכה, והגרב"ד חשף לראשונה באוזני הגרי"ל את אשר דיבר עם כ"ק מרן הרבי מליובאוויטש זי"ע כאשר נכנס אליו ל'יחידות'.
הגרב"ד סיפר גם על גאונותו האדירה של ידידו הגאון רבי יואל כהן זצוק"ל, ה'חוזר' של הרבי מליובאוויטש זי"ע, אשר הגרי"ל שפירא עמל לצדו על חזרת וכתיבת דברי תורתו של הרבי.
ביקורו של הגרי"ל שפירא אצל הגרב"ד פוברסקי היה בהמשך לביקוריו אצל ראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי דב לנדו, אצל כ"ק האדמו"ר ממודזיץ ואצל ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך. הביקורים מתקיימים במסגרת מסע חיזוק והתעוררות נדיר בארץ הקודש אשר הגרי"ל שפירא עורך לרגל י"ט כסלו, במהלכו יערוך התוועדויות ושיעורים בכל רחבי הארץ.
כיכר השבת מגיש סרט וידאו ותמליל בלעדיים מהביקור הנדיר של ה'חוזר' אצל ראש ישיבת פוניבז'.
תמליל השיחה המלא
עם כניסתו של הגרי"ל שפירא פתח הגרב"ד פוברסקי ואמר: הייתי אצל הרבי זי"ע בשנת תשי"ח. דפקתי בדלת (כך היה אז הסדר), ושעתיים ישב ודיבר אתי.
הגרי"ל שפירא: דיברתם בלימוד?
הגרב"ד פוברסקי: וודאי.
הגרי"ל שפירא: אפשר לשער ש'התעופף' שם ש"ס.
הגרב"ד פוברסקי: אכן.
(אחד מבני ביתו של הגרב"ד העיר: הראש ישיבה אומר שדיבר עם הרבי על 'בחירה', מהרמב"ם).
הגרי"ל שפירא: הרמב"ם והראב"ד אודות 'בחירה'.
הגרב"ד פוברסקי: הרבי אחז שאין 'בחירה' לגויים, רק ליהודים.
הגרי"ל שפירא: כתוב כך הרי.
הגרב"ד פוברסקי: זה לא פשוט...
הגרי"ל שפירא: זה מאוד לא פשוט. אבל הלשון שכתובה היא ש'בחירה' יש לגויים, אבל לא 'בחירה חופשית'. צריך להגדיר מה החילוק ביניהם, אבל כתוב בספרים ש'בחירה חופשית' אין לגויים.
הגרב"ד פוברסקי פנה אל הגאון רבי צבי וילהלם, ראש מכון 'הרמב"ם המבואר', שהתלווה לרבו הגרי"ל שפירא ושאל: מי אתם?
הגר"צ וילהלם: אני תלמיד של ראש הישיבה (הגרי"ל שפירא), למדתי אצלו לפני ארבעים שנה.
הגרב"ד פוברסקי: בחב"ד היה הרב אלטהויז.
הגרי"ל שפירא: ר' פיניע?
הגרב"ד פוברסקי: כן. ר' פיניע אלטהויז. הוא סידר את ה'יחידות' שלי אצל הרבי. היו גם שני האחים גוראריה - רבי משה גוראריה ורבי שמערל גוראריה. והיה גם הרב קרסיק. היה 'שטיבל' של חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב.
(אחד מבני הבית של הגרב"ד מציין: ראש הישיבה היה מסתובב בחב"ד. אביו (הגר"ד פוברסקי זצ"ל) היה ראש הישיבה בחב"ד, למדו אצלו רבי יואל (כהן זצ"ל, ה'חוזר'), ורבי שלמה (ברמן זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז')).
הגרי"ל שפירא: אני עמלתי יחד עם רבי יואל על כתיבת דברי התורה של הרבי. עבדתי אתו יחדיו, כתבנו את דברי התורה של הרבי.
הגרב"ד פוברסקי הצביע על הכסא ואמר: רבי יואל ישב ממש פה. אבא היה ראש ישיבה של רבי יואל בחב"ד, אצל הגאון רבי חיים שאול ברוק זצ"ל, הראתי לרבי יואל את תמונתו של אבא בגיל מבוגר והוא לא זיהה אותו, אך כאשר הראיתי לו את תמונת האבא בשנותיו הצעירות יותר הגיב רבי יואל: 'הו, זהו רבי דוד!'.
הגרי"ל שפירא: לרבי יואל היה ראש גאוני.
(אחד מבני הבית: הראש ישיבה תמיד אומר שהאבא אמר שהראש של רבי יואל חזק יותר משל רבי שלמה (ברמן)).
הגרב"ד פוברסקי: כן. הוא אמר: "ר' יואל עולה על ר' שלמה'לה".
הגר"צ וילהלם: הרבי אמר לר' יואל שלפני שהוא מוסר שיעור עליו ללבן אותו עם תלמיד. ר' יואל אמר שהוא מלבן עם הגרי"ל שפירא. הרבי אמר: לא, יש לכם אותו ראש, אותו 'מהלך', צריך ללבן עם מישהו שחושב 'איפכא מסתברא'.
הגרב"ד פוברסקי: כמו שהיה עם ר' יוחנן.
הגרי"ל שפירא: אכן. "אטו לא ידענא דשפיר קאמינא?"...
הגרי"ל שפירא: רבי יואל היה כותב עם עומק עצום. אני זוכר ביאור של הרבי זי"ע שר' יואל כתב על חנוכה. זו הייתה קושיא על הרמב"ם - מנין הוא לוקח שימי חנוכה הם "ימי שמחה". הגמרא אומרת 'מאי חנוכה', ומפרטת את עניין פך השמן שמצאו, אולם הרמב"ם מוסיף שאלה "ימי שמחה והלל", מניין הוא לוקח את זה? והמהרש"ל אומר שלכן הסעודות שעושים...
אני זוכר שעמלתי יחד עם ר' יואל על כתיבת הביאור של הרבי זי"ע, הביאור היה שהרמב"ם לומד פשט אחר מרש"י בדברי הגמרא: רש"י אומר 'מאי חנוכה' - "על איזה נס קבעוה", ואז עולה שתשובת הגמרא היא שעניינו של חנוכה הוא נס פך השמן, ולא מצד המלחמה; אבל הרמב"ם לומד שהא דעושים יו"ט על הנצחון במלחמה - הוא פשוט, וכשהגמרא שואלת 'מאי חנוכה' - הכוונה היא: על מה נקבעו הלל והודאה. אבל עניין השמחה הוא על עצם הנצחון במלחמה. עולה מכך מחלוקת שלמה בין רש"י והרמב"ם. הרבי כתב אז מקור לכך שאפשר לחלק ולומר שהגמרא מדברת רק על הלל והודאה, מ'המרדכי'. המרדכי אומר שהסיבה לכך שאלה ימי שמחה היא משום חנוכת המזבח. הרמב"ם לומד שזה מצד נצחון המלחמה, אבל המרדכי אומר שזה על חנוכת המזבח, אולם גם הוא אומר ששאלת הגמרא 'מאי חנוכה' היא: על מה נקבעו הלל והודאה. זהו פשט מעניין.
הגרב"ד פוברסקי: גאונותו בתורה של רבי יואל הייתה מופלאה.
הגרי"ל שפירא: ישנם שיעורים שאני מוסר, המיוסדים על מה שליבנתי עם רבי יואל כהן בשעתו, עוד כשהייתי בחור.
הגרב"ד פוברסקי: אני זוכר את "קראון הייטס" (השכונה שבה גר הרבי מליובאוויטש זי''ע) ו"סעווען סעווען טי" (בית מדרשו של הרבי זי"ע). בפעם הראשונה בה הגעתי אל הרבי, ראיתי את הרבי יושב על ספסל רגיל בבית המדרש בעת התפילה. לא האמנתי שזהו הרבי שיושב כך, על ספסל פשוט.
הגרי"ל שפירא: הרבי פעם דיבר על כך, לאחר שתלמידים נמנעו מלשבת בספסל בו ישב הרבי בתפילות. הרבי דן האם מותר לשבת על כסא שאינו מיוחד עבורו. הוא ישב שם תמיד, אבל זה ספסל מספסלי הישיבה. אבל דיבר שיש חילוק האם מותר לשבת במקום רבו כאשר זה לא מיוחד עבורו, ועל כן שלא יימנעו מלשבת שם.
הגרב"ד פוברסקי: כשהרבי דיבר עמי, ציטט מכל הש"ס.
הגרי"ל שפירא: כאשר עבדתי על כתיבת דברי התורה של הרבי זי"ע, הדברים היו נכנסים להגהת הרבי. אני זוכר שפעם הרבי ציטט מ"מחזור ויטרי". הרבי זי"ע לא היה כותב דבר מבלי לעיין במקום ממנו ציטט. אפילו גמרא, הרבי נעמד, פותח את הגמרא, ובודק את הלשון. אירע פעם שאולי הספר לא היה בידי הרבי באותה עת, הרבי ציטט לשון של 'מחזור ויטרי' וכתב בצד לנו, הכותבים, שעלינו לעיין במקור ולוודא שהלשון מדוייקת. אני זוכר שהרבי ציטט את הלשון בדיוק.
פעם הביא הרבי מ'רסיסי לילה' לרבי צדוק הכהן, והורה לנו גם "לבדוק בפנים", וזה היה כמעט מילה במילה, חוץ ממילה אחת. הבקיאות הייתה... אין לשער.
הגרב"ד פוברסקי: כל טוב, בשורות טובות. תודה על ביקורכם.
הגרי"ל שפירא: הכבוד הוא לי.
הגרב"ד פוברסקי: אבי מאוד אהב חסידי חב"ד. היה שם כמה שנים.
הגרי"ל שפירא (בחיוך): לא לחינם…
הצגת כל התגובות