ברקע חתימת המפלגות המרכיבות את מה שמכונה "גוש הימין" לנתניהו על מסמך הנאמנות כדאי לציין את העובדות העולות משקלול הסקרים עד כה. לפי הסקרים הנוכחיים - בדגש על נקודת הזמן הספציפית הזו - קץ שלטון נתניהו קרוב מתמיד, כל תזוזת מנדט או שניים מגוש לגוש עלולה להביא אותו לסיומו.
בטור דעה אחר שפורסם כאן לפני כחודשיים, הצעתי לקוראיי להתכונן לפרידה מנתניהו, זה מצב אבסורדי ואולי כואב, דווקא כשנתניהו נראה בשיאו הפוליטי, אחרי הישגים בלתי שנויים במחלוקת בתחומי מדיניות החוץ ובנושא החיסונים, הבוחר הישראלי עלול להראות לנתניהו את הדלת. הטיפול הבעייתי במשבר הקורונה יחד עם הלחץ התקשורתי והמשפטי הממושך עלולים להכריע את המנהיג הישראלי המתוחכם והמורכב באותה המידה.
למרות הביטחון שמפגין נתניהו ביכולתו להרכיב דווקא בסיבוב הנוכחי, ממשלה יציבה, צריך לומר את האמת, זה כנראה לצרכי קמפיין בלבד. נראה כי הפעם לא יהיה מצב ביניים, אם אכן נתניהו ישיג 61 אצבעות הומוגניות זה יהיה שיא השיאים של הישגיו הפוליטיים עד כה, והתואר "קוסם" יהיה קטן למידותיו.
"ראש הממשלה יאיר לפיד"?
אך התרחיש הריאלי הרבה יותר הוא הקמת ממשלת הרק-לא-ביבי בראשות יאיר לפיד, ובהשתתפות תקווה חדשה, ימינה, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ, ואולי גם כחול לבן. יחד הן מגיעות בסקרים האחרונים ל-63/64 מנדטים, ללא המשותפת.
אמנם בנט מצהיר על נאמנות לממשלת ימין, אך המרורות שהאכיל אותו נתניהו והאפשרות של גוש-לפיד להקים קואליציה בלעדיו עם תמיכה חיצונית של המשותפת עשויה להכריע את הכף לטובת המהלך, תוך שהוא דורש ומקבל לידיו את תיק הביטחון הנכסף. גם ציר בנט-סער-ליברמן כמשקל ימני מול ציר לפיד-מיכאלי-גנץ, אפשרי, ובציר כזה יתכן כי דווקא סער או בנט יזכו ביתרון מספרי ובניסיון להרכיב הממשלה.
גוש מתעבי נתניהו יזדקק לעשות שגיאות גסות על מנת למסמס את הניצחון שהוא עשוי לנחול בפעם הזאת, כמו למשל נפילה של אחת מן המפלגות הקטנות שבגוש אל מתחת לאחוז החסימה.
לא לחינם נתניהו חוזר ומדגיש כי יריבו הוא לפיד, במצב העניינים הנוכחי כדאי שגם אנחנו נתרגל למושג הנראה כלקוח מתרחיש דמיוני "ראש הממשלה יאיר לפיד"
מה הביא אותנו עד הלום?
הנסיבות התומכות בתרחיש המוצע כאן מרובות, לדוגמא, ניתן להבחין כי למרות האפקטיביות של קמפיין החיסונים והמהלכים לפתיחת המשק, עקומת המנדטים של הליכוד לא מצליחה להתרומם.
המפלגות החרדיות, ש''ס ובעיקר יהדות התורה צפויות לדמם מנדטים בודדים אך יקרים, מתוך הפוטנציאל האלקטורלי המלא שלהן. גם אם חלק משמעותי מאובדן הקולות במפלגות החרדיות נוטה לזלוג אל תוך הגוש פנימה, אין לזלזל במספר החרדים שעלולים להישאר בבית ביום הבוחר כעונש כלפי נציגיהם.
הקמפיין - המרגיז למדי אם יורשה לי - הקורא לחרדים להעניש את נציגיהם ולא להצביע בבחירות, איננו מגיע בחלל ריק, אלא על רקע סקרים פנימיים המוכיחים כי מדובר במגמה מצערת.
אלמנט נוסף המשפיע בעיקר על מצביעי ליכוד הוא הבחירות התכופות הגורמות לאדישות ולחוסר תקווה, דווקא בקרב תומכי נתניהו.
ניתן גם לציין את הלהט המשיחי כמעט של מתנגדי נתניהו הבולטים לפיד וסער - "לגאול" את ישראל משנות שלטונו הארוכות. יש בשניים הללו להט ותחכום פוליטי במידה שגנץ יכול רק להתקנא בה. בנוסף, התקשורת ואליטת ישראל הראשונה נרתמת כהרגלה בחדווה רבה למאמץ האחרון להדחתו של "נסיך האופל" .
ניתן להבחין כי בבחירות הללו המתקפה על נתניהו פחות ממוקדת בתיקי השחיתות אותם הוא מנהל, מתוך הבנה כי עבור הבוחר הימני (ובמידה רבה עבור אנשים הגונים דיים, כגון הנדל, בנט, או להבדיל, עו"ד יעקב ויינרוט ז"ל) נתניהו איננו נתפס כמושחת. ההדחקה של אשמת ה"שחיתות" הצידה, מפוררת במידה לא מבוטלת את אינסטינקט ההתקבצות של תומכי נתניהו סביבו, והם פחות חשים את הצורך בשמירה על המנהיג מפני איומי הפרקליטות.
בערמה רבה הפנו תוקפי נתניהו את הזרקור לכשלים שבניהול משבר הקורונה ולתלות המובהקת של נתניהו בחרדים, והדגישו את "חוסר המשמעת" בציבור החרדי והשפעתו על התמותה הגבוהה והנזק לכלכלה.
הכעס בחיק "גוש הימין" ינוח?
בעניין הזה, שווה להבין את נקודת המבט של בוחר הליכוד המתלבט בין נתניהו ובין מפלגת ימין אחרת. מכיוון שאותו בוחר ימין מסורתי, יחד עם אותו חרדי שחושב על אי הצבעה כמחאה, הם אלו שיכריעו את הבחירות.
מנקודת המבט של אותו בוחר ימין, נתניהו אכן המנהיג המועדף, אך בתקשורת סיפרו לו כל הזמן כי מי שאשם בחורבן הכלכלי של העסק אותו הוא מנהל, הם החרדים שהפרו את הנחיות הקורונה. הוא כועס על החרדים אך גם קצת על נתניהו שמגבה אותם בדרך כלל. הדרך מכאן עד הבחירה בבנט - או במקרה חמור יותר - בגדעון סער, איננה רחוקה.
מנקודת מבטו של החרדי הכועס, הוא איננו מבין שאי הצבעה בכלל, פירושה הקמת ממשלה חילונית והליכה של המפלגות החרדיות לאופוזיציה, שאת טעמה כבר כמה שנים טובות לא טעמה היהדות החרדית.
ובקיצור, נתניהו והחרדים עלולים לסבול אלקטורלית כפליים מהחיבור ההדוק ביניהם, הן ממצביעי ליכוד מאוכזבים מהקשר בין נתניהו לחרדים, והן ממצביעי ג' מאוכזבים מהקשר בין החרדים לנתניהו.
כך שבמצב העניינים הנוכחי מעבר לפינת הבחירות ניתן לשמוע את ההכנות למלחמת חורמה על הגיוס, הגיור, השבת, נישואין אזרחיים ועוד ועוד.
אכן, רבים וטובים ממני הספידו את נתניהו, ובדרך כלל כשלו, אך הפעם נראה כי נתניהו -הבלתי מנוצח עד כה- הימר לאורך משבר הקורונה עם כל הקלפים על הבייס החרדי, ואולי מדובר בהימור אחד יותר מידיי. מישהו הולך להפסיד כאן ככל הנראה או נתניהו והחרדים יחד או כל אחד לחוד.
ומי משלם את המחיר?
יתכן והתנהגות המשטרה בשושן פורים בחסימתה בפני חרדים את הדרכים המובילות לירושלים, היו צעד ראשון בהבנה של הליכוד, את הצורך בתיקון התדמית הבעייתית שבהתנהלות נתניהו מול החרדים במשבר הקורונה עד כה.
אם אכן כך, מצער שמאות משפחות על עולליהן נאלצו לשלם את מחיר המשחקים הפוליטיים הללו על לא עוול בכפם.
לפניה לכותב: elid@kikar.co.il
הצגת כל התגובות