אסתי אקרמן, ילדה חרדית בת 13 מניו יורק, נחשבת לאחד הכשרונות הגדולים בעולם הפינג פונג (טניס שולחן) בארה"ב. אקרמן דורגה במקום הראשון לגילה בניו יורק ובמקום השישי בארה"ב כולה. כעת, העיתון החשוב בעולם - "הניו יורק טיימס" - הקדיש לאקרמן כתבה גדולה במיוחד. כתב העיתון, ג'יימס בארון, שוחח עמה ועם אביה על איך הכל התחיל, הניצחון על אחד משחקני הטניס הגדולים בעולם ועל משחק גדול אחד שנאלצה לפספס מאחר והוא נערך בשבת.
הכתבה נפתחת בתיאור הניצחון של אקרמן על רפאל נדאל, אחד הטניסאים הטובים בעולם: ""אז, בקשר לנדאל", אומרת אסתי אקרמן בקולה העניו, רגע לפני שהיא משחזרת את קיץ 2013, הגשה אחר הגשה, וולי אחר וולי, נקודה אחר נקודה. קיץ 2013 היה הקיץ שבו רפאל נדאל לא נאבק על המגרשים, ולא הופיע בפרסומת של "טומי הילפיגר" – זה היה הקיץ שבו אסתי אקרמן הביסה אותו. בטניס שולחן.
"זה קרה באוגוסט, שבועות ספורים לפני שנדאל גבר בארבע מערכות על נובאק ג'וקוביץ' בגמר אליפות ארצות הברית. אסתי היתה אז בת 11. "אני לא חושבת שהוא ידע מול מי הוא משחק", אמרה בשעתו. היא היתה המדורגת ראשונה בנערות עד גיל 15 במדינת ניו יורק והשישית בקבוצת גילה בארצות הברית כולה.
""אני זוכרת שהנחתתי כדור אחד", היא נזכרת, "הוא נראה מופתע מאוד. כלומר, הוא לא רע". אחר כך, כששוחחנו על עוד אנשים מוכרים מולם התמודדה, היא שידרגה את הספרדי ל"די טוב"".
לאחר מכן מתואר בכתבה כיצד ניצחה אסתי את השף בובי פליי בשידור חי ואת אלקו אסקנדריאן, עוזר מאמן ניו יורק קוסמוס, שם היא "עבדה" עליו והחלה את המשחק עם יד שמאל החלשה שלה, ורק לאחר מכן עברה ליד ימין והביסה אותו.
בכתבה מצוטט ריאן ווילארד, מהאתר עולם של טניס שולחן, שאמר כי "המשמעת שיש לאסתי רק תעזור לה להאריך את הקריירה שלה. בפינג פונג, בדרך כלל כשאתה מגיע לתחרות, כולם רציניים, שקטים, אתה מרגיש כאילו הגעת לספרייה, ולה יש ניצוץ. היא מזינה את הקהל. כיף לראות את ההתלהבות ואת התשוקה שלה. היא תמיד מחפשת אתגרים חדשים".
בכתבה נכתב כי אסתי החלה לשחק טניס שולחן בעקבות אחיה המבוגר ממנה בשלוש שנים ואביה, שנהגו לשחק במרתף הבית במערב המפסטד שבלונג איילנד. "חשבתי לעצמי, למה לא לנסות זאת". לדברי אביה, "לא רציתי שיתעסקו כל היום בגאדג'טים. הורים וילדים כבר לא מבלים זמן ביחד, וחוץ מזה, איך אני יכול לשחק כדורסל עם ילדה בת שבע?". אגב, שגרת האימונים של אסתי כוללת עבודה של ארבע שעות בכל יום, חמישה ימים בשבוע.
על רקע המאבק בישראל בשבועות האחרונים על משחקי הכדורגל בשבת, בכתבה מתואר מקרה בו נאלצה אסתי שלא להשתתף בתחרות יוקרתית מאחר והמשחק שלה נקבע לערב שבת. "היא נזכרת בתחרות בה השתתפה ב-2012 בלאס וגאס. "ראינו שהייתי מתוכננת לשחק בשבע וחצי בערב ביום שישי", אומרת אסתי, שבאה מביתחרדי, "חשבתי שזה יכול לקרות לי יום אחד. שאלתי אם אפשר לשחק טניס שולחן בשבת" נכתב בעיתון.
"היא החליטה – אביה טוען כי זו היתה החלטה בלעדית שלה – לא לשחק. "הם פסלו אותי", היא אומרת, "זה היה מאכזב". אבל היא עדיין חושבת שקיבלה את ההחלטה הנכונה. "קיבלתי לא מעט פרסום כשחזרתי לניו יורק", היא מוסיפה.
הצגת כל התגובות