בקר שערך מכון שריד סקר בקרב בני נוער וצעירים (14-24) עבור המרכז לאינטרנט בטוח לרגל יום הגלישה הבטוחה הבינלאומי, בחן את עמדותיהם לגבי תוכן פוגעני ופגיעות ברשת.
שני שליש מהצעירים (66%) שהשיבו לסקר נתקלו בפגיעה ברשת או בווטסאפ. לצד 38% שדיווחו כי יקראו לתוקף להפסיק, כמעט אותו המספר (35%) ימנעו מלהגיב וישארו מן הצד ו-20% אף ימשיכו את הפגיעה באמצעות תגובה לועגת, הוספת תוכן לפגיעה או הפצת התוכן הפוגע לאחרים.
אז מה נחשב בעיני הצעירים כאלימות ברשת? פרסום סטאטוס או פוסט פוגעני נחשב בעיני מרבית המשיבים (85.9%) כפגיעה ברשת, 80% מהמשיבים הסכימו כי הפצת תמונות ללא רשות זו פגיעה ממשית וגם בנושא של מעקב או Cyberstalking וארגון או השתתפות בחרם ישנה תמימות דעים (70%). קצת פחות ממחצית מהמשיבים (45%) חושבים גם שהדרת חבר ברשת זו גם פגיעה.
אחד המאפיינים לתופעת האלימות ברשת זו העובדה כי רבים מעידים שגם הם לקחו בה חלק. 40% מהמשיבים ציינו כי הגיבו בעבר באופן פוגעני לפרסום ברשתות החברתיות באמצעות טוקבק או פוסט. מתוכם, 60% ציינו כי הגיבו לפרסומי תמונות ברשת, 56% הגיבו לפוסט ברשתות החברתיות ו-45% נכנסו לדיון ארסי בעקבות תגובות או טוקבקים שפורסמו. 30% מכלל המשיבים ציינו שהיו מנצלים הזדמנות כדי למחוק דברים פוגעים שכתבו בעבר. לפי הפילוחים, נשים נוטות יותר להתחרט על פרסומים פוגעניים שפרסמו.
מאפיין נוסף של הרשתות החברתיות זו השאיפה לאהדה והיכולת למדוד אותה, יכולת שלפעמים הופכת להרסנית. מפתיע לגלות שבקרב הצעירים כשליש מהמשיבים חושבים שנדרשים מעל 200 לייקים או שיתופים כדי להפוך פוסט למוצלח, שליש אחר הגדיר בין 50-100 לייקים כפוסט מוצלח. קרוב ל-38% מהמשיבים הסירו בעבר פוסט או תמונה שפרסמו, כיוון שלא זכו לתגובות מספיקות או לתגובות שליליות.
לשאלה, מה אפשר לעשות על מנת לצמצם את האלימות ברשת ענו 45% מהצעירים ש"צריך לחשוב 10 שניות לפני שליחה", עוד 39% מהם תולים זאת במחשבה ש"היום זה הוא... מחר זה אני". רק 12% חושבים שהפתרון נעוץ במערכת טכנולוגית ו-4% רוצים לכתוב ככל העולה על רוחם ללא מחשבה מוקדמת.