בעיניים של בחור משיעור א', פגישות שידוכים הם האירוע הכי מרגש שיש, אולם במבט של רווקה בת 27 לרוב מדובר בחוויה מתישה ושוחקת.
נמאס לה לברר, נמאס לה להציג את עצמה בפעם המי יודע כמה, נמאס לה להתרגש ולהתאכזב, נמאס לה לשתוק שתיקות מביכות בחברת בחורים זרים, נמאס לה לעמוד תחת מתקפת שאלות בלתי פוסקת של טיפוסים שחושבים שמותר להם להביט בה בחשדנות ולהעמיד אותה תחת חקירה צולבת, ובכלל - פשוט נמאס לה.
האם יש דרך להפוך את פגישות השידוכים למהנות, או לפחות להפוך אותן לקצת פחות מעיקות? אם תיישמו את שלושת הכללים הבאים החוויה שלכם תהיה טובה בהרבה:
1. החליפו את הציפייה בסקרנות - אם תבואו עם תחושה של ציפייה למצוא את האחד/ת, כנראה שתתאכזבו. מסתבר שתגיעו לפגישה מתוחים יותר ומסתבר שהציפיות שלכם יתרסקו על סלע המציאות. לעומת זאת אם תתאזרו בסקרנות ותנסו להבין את האדם החדש שטרם הכרתם, גם אם הוא לא יתאים לכם תוכלו ליהנות מהסיטואציה.
אז נכון, הוא לא הבחור הרגיש והמבין שעליו חלמת, אבל אם תצליחי לראות את הקסם הייחודי עבורו ואם תצליחי לדבר בשפה שלו - גם אם לא התחברת לאישיות שלו תצאי מהפגישה עם חוויה של חיבור לאדם הלא נכון עבורך, במקום להישאר עם חוויה של בדידות מעיקה.
2. החליפו את הסתמיות בצמיחה - אם תתייחסו אל המפגשים כאל מפגשים 'מיותרים' הם יהיו ארוכים וקשים, אולם אם תבינו שהקב"ה רוצה שנלמד משהו מכל אדם שאנחנו פוגשים על הדרך, נוכל להתייחס אליהם כאל אמצעי לצמיחה אישית ולא כפגישות סרק.
ולכן, אם תסתכל על הפגישה כאל מראה שנועדה ללמד אותך משהו על עצמך - תבין שגם אם הבחורה לא מתאימה לך כנראה שלא נפגשם סתם. יתכן שהיא לימדה אותך משהו על האישיות שלך, יתכן שהיא שיקפה לך חלק בעצמך שקשה לך להשלים אתו וגם ייתכן שהיא נועדה ללמד אותך מה אתה לא מחפש... ובואו לא נזלזל בשיעור הזה - עדיף ללמוד אותו מפגישות סרק ולא מנישואי סרק...
3. תשכחו מהיעד, אתם במסע - שמתם לב פעם להבדל שבין נהג הרכב לשאר הנוסעים? בעוד שהנהג מביט קדימה, ממקד את מבטו לכביש השחור כשהוא חותר לעבר היעד - הנוסעים מביטים בחלון בסקרנות, עיניהם רפויות ולא ממוקדות, והם מביטים בנוף המתחלף, בשלטי חוצות מסקרנים וברכבים החולפים.
בעוד שהנהג מתעייף ואינו רואה את העולם הצבעוני והעשיר שבו הוא נוסע - הנוסעים נחשפים למאות ואלפי מראות מרתקים, והם חווים חוויה נוספת מלבד ההגעה אל היעד.
אם נביט אל פגישות השידוכים כאל דרך למטרה אחת ויחידה - הדרך תיראה לנו משעממת וכואבת ולא נוכל ליהנות ממנה, אך אם נבין שהקב"ה מנהיג אותנו - ואנחנו הנוסעים שיכולים ליהנות מהנוף שבדרך ולחוות חוויות מסקרנות ומעצימות, נוכל ליהנות מהמסע ולא נשאל את הנהג בלי סוף - "מתי כבר מגיעים"?!.
• • •
(לפניות לכותב: israel@kikar.co.il)
הצגת כל התגובות