ראיתם פעם בחור מאורס? הוא תמיד על 'טורים גבוהים'. הוא יכול להתלהב מהמתנה המופלאה שארוסתו קנתה לו, הוא יכול להתרגש מהסיטואציה שבה מישהי רואה בו את התגשמות חלומותיה ותולה בו עיניים מעריצות, הוא יכול להיות נסער ומבולבל מתגובות לא ברורות שהוא חווה מצד ארוסתו, הוא יכול להיות אכול ספקות לגבי הדרך שבה נכון לו לנהוג כלפי ארוסתו, אבל במצב אחד כמעט לעולם לא תראו אותו - הוא כמעט אף פעם לא יהיה רגוע ושליו.
החוויה שהוא חווה מסעירה אותו. הוא אומנם ממשיך את שגרת החיים בישיבה, אך אין לו ספק שהחיים שלו הולכים להשתנות לנצח: אחרי החתונה הוא כנראה יעבור עיר, מוסד לימודים, בית, משפחה, וכמעט שאין פרט אחד בחייו שלא ישתנה מהקצה אל הקצה. בבוקר הוא ילך ל'כולל' לא מוכר, יפגוש באנשים עם סגנון, ציפיות ואף דרישות לא מוכרות, וגם כשהוא סוף סוף יחזור הביתה הוא לא משוכנע שהוא ירגיש "בבית".
גם ללא החששות מהעתיד, תקופת האירוסין לא קלה בכלל. הבחור המאורס חייב למצוא מישהו שיעזור לו לעכל את הסיטואציה החדשה שבה הוא נמצא, ויעזור לו להתמודד רגשית עם השינויים הדרמטיים שהולכים לפקוד אותו.
אה, ועדיין לא דיברנו על בחורים שאכולים ספיקות, ולא משוכנעים שהם אכן בחרו נכון, כשבחלק מהמקרים הם בטוחים שהם לא בחרו נכון והם לא יודעים כיצד להתמודד עם הסיטואציה הקשה.
אם נצליח לראות את הנעשה בליבם של מאורסים, נראה מכונת כביסה הפועלת ללא הרף, כשהיא משוועת ליד שתלחץ על הכפתורים הנכונים שירסנו את מערבולת הרגשות המעיקה הזו, ויסייעו לה למצוא מעט מנוחה.
עכשיו נדמיין את הבחור המאורס מתדפק על דלתו של מדריך החתנים הממוצע, כשבועיים וחצי לפני החתונה, ונראה אם הוא קיבל מענה לסיטואציה שבה הוא נמצא:
הוא כנראה יכנס לחדרו המאולתר של מדריך החתנים, ינסה להסתיר את חששותיו ולהציג ארשת בוטחת של בחור שיודע מה הוא רוצה מעצמו, והמדריך ישאל אותו בחיוך - "למה בכלל צריכים להתחתן?", הוא יגמגם תשובה, כשהמדריך יוכיח לו באותות ובמופתים שכל התשובות שהוא מציע מופרכות לגמרי, ורק אז הוא ישכנע אותו בנכונותה הבלעדית של התשובה המדויקת שלו.
הוא יוסיף כנראה כמה מאמרי חז"ל מפתיעים, יענה על כמה שאלות מסקרנות, יוסיף כמה מילים על המשמעות של "בניית בית" וכמובן שהוא לא ישכח להוסיף ש"הכי חשוב זה לתת ולתת ולתת".
כמובן שמדובר במדריך מתקדם שיודע להוסיף ידע והשקפה 'פתוחים' יותר, ולהבהיר את העמדה היהודית, ההלכתית והערכית ביחס לחיי נישואים, וזהו. כנראה שכאן דרככם נפרדה – כשבמקרה הטוב הוא ייפגש עם החתן לפגישה נוספת אחרי החתונה שבה הוא יברר שהזוג הצעיר אכן פוסע במסלול הנכון.
האם הבחור קיבל את המענה שהוא כל כך זקוק לו? חד משמעית לא! יותר משהבחור זקוק למישהו שידריך אותו, הוא זקוק למישהו שיסייע לו להבין את עצמו. הבחור מתמודד עם סחרחורת של רגשות, וגרף התחושות שלו משתולל מעלה ומטה, כשהפרטים הטכניים הרבה פחות חשובים לו בשלב הזה. יש בחורים רבים שאף מעידים על תחושה של 'ניתוק' שהם חוו אצל המדריך – כך שכשהם יצאו מחדרו של המדריך הם לא הצליחו לזכור כמעט מילה אחת מדבריו - כך זה כששומעים ידע מבלי לעבד את החוויה ברמה הרגשית.
עכשיו בואו נתעלם מהשאלה אם המדריך מקיים את חובתו או לא, ונתמקד בשאלה אחת – מי יעזור לחתן להתמודד עם הסיטואציה הרגשית המורכבת? האם ההורים שלפעמים מהווים עבורו קושי בפני עצמו ואין להם כלים מקצועיים לסייע לו? האם הרבנים בישיבה שלרוב לא עברו הכשרה מקצועית שתאפשר להם לדעת להתמודד בצורה נכונה עם עולמו הרגשי הנסער של החתן? האם החברים שמגלים יותר סקרנות מאכפתיות? מי יעזור לו?
הבשורה הטובה היא שיש מדריכים אחרים. יש מדריכים שפוגשים את החתן מיד לאחר האירוסין, מקשיבים לו, מתחברים אליו, מתחברים לעולמו הרגשי ומצליחים לייצר שיחה אינטימית וגלויה במהלכה החתן חושף את רגשותיו ומרגיש שיש לו עם מי לדבר לאורך כל תקופת האירוסין.
הם יודעים כיצד לעבד איתו את הרגשות שהוא חווה ולסייע לו להגיע לשלוות נפש, הם יודעים כיצד לגרום לו להביע את עצמו ללא חשש שהם ישפטו אותו או יזלזלו בערכו והם יסייעו לו להביא את עצמו בדיוק כפי שהוא - כשמולם הוא לא ירגיש צורך להסתיר חלקים ממי שהוא, דבר שמשפיע באופן ישיר על טיבה ואיכותה של ההדרכה.
בחלק לא קטן מהמקרים מתגלים פערים קשים בין החתן לארוסתו, ולמדריך מקצועי יש את היכולת להתמודד עם הסיטואציה ולסייע לזוג המאורס לגשר על הפערים - בניגוד למדריך הממוצע שאולי ינסה להתאים את סגנון ההדרכה לפערים המתגלים, אך לא ייכנס לעובי הקורה ולא בהכרח יסייע למאורס הטרי להבין טוב יותר את הבחירה שהוא בחר.
הם אף שותפים לספיקות שלו אם לבטל את השידוך או לא, ויש להם את היכולת המקצועית להתמודד עם השאלה הזאת ברצינות, ומבלי לחשוש לסייע לו לבטל את השידוך כשמדובר בצעד הנכון - כמובן לאחר היוועצות בדעת תורה.
אה, וקחו טיפ לא שגרתי - הייתי מציע לכם לא לקבל הדרכה ממדריך שאין לו ידע טיפולי מקצועי. כשהייתי אברך צעיר נרשמתי לקורס הדרכת חתנים מוכר, ולאחר סיום הקורס כשהבנתי את הרמה הנמוכה והלא מקצועית שהעבירו בקורס זרקתי את התעודה לפח האשפה. הבנתי שאני לא מתכוון להתעטר בתעודה שאני לא מאמין בערך שלה.
אם חיי נישואין תקינים הם ערך חשוב בעיניכם – תפנו למטפל מקצועי או לפחות ליועץ נישואין מוסמך מיד לאחר האירוסין, תקבעו פגישה פעם בשבוע, וגם אם זה יעלה לכם כמה אלפי שקלים - ההשקעה הזו שווה לא פחות מהסכום אותו משקיעים החתנים ברישיון הנהיגה מיד לאחר החתונה...
...
(לפניות לכותב: israel@kikar.co.il)
הצגת כל התגובות