שמע דב מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך / מאמר

עו"ד הלברטל, משדר נחיתות (צילום ארכיון: קובי ישעיהו)

לאן ברח עורך הדין הלברטל? במאמרו שנפתח במילים "לנשים אין זכות מוסרית לשלוט", ונסגר ב"במקום שלא ישלוט האלוקים, שם ישלטו הנשים". התייחס עו"ד דב הלברטל לידיעה לפיה, רות קוליאן, אישה חרדית מפ"ת הגישה עתירה לבג"צ המבקשת לשלול מימון ממפלגות המונעות מנשים להתמודד בשורותיהן. הוא לא ניסה להעמיד את הגברת קוליאן על מקומה הראוי, בעיניו לפחות. אלא יצא למסע של הפרחת סיסמאות באוויר. האם יש להן כיסוי?

הלברטל לא ניסה לבוא ולתת לרות קוליאן את פירושו לפסוק בתהילים: "כל כבודה בת מלך פנימה" כתשובה לפליאתה מול ה"חידוש" לפיו הגבר הוא שר החוץ ואשה היא שרת הפנים, הוא לא ניסה להסביר לה שאשה שרוצה לשנות ולהשפיע לא חייבת לעשות זאת בדרך של שבירת סטטוס קוו, הוא לא בא וסיפר לה שישנן עוד דרכים בעלות משקל רב יותר להשפיע, שכוחן גבוה לאין ערוך מניסיון למיתוג עצמי כנושאת דגל האשה החרדית הנאנקת תחת 'האלימות הגברית'.

עו"ד הלברטל גם לא סיפר לרות על נשים רבות אשר תרומתן, שלא תסולא בפז, לחברה החרדית, לא עברה דרך צעקת 'אני אשה תסתכלו עלי' – אלא באמצעות עשייה נטו, שאף עלתה לעיתים על עשייה של גברים בתפקידים מקבילים. דב לא סיפר לה שמאחורי כל גבר גדול עומדת אשה ענקית, וגם חרדית, כזו המשפיעה על מהלכים רבים, גם בשלטון החרדי (מהרבנית רלב"ג, ועד הגב' יהודית יוסף וטייבי גלבשטיין לדוגמא), בלי לרוץ ולצעוק "מתעללים בי".

הוא לא הסביר לה שדרישות "יאיר לפידיות" בדמות שלילת תקציבים למוסדות/מפלגות שלא יפעלו בהתאם לאמונות שלה/ו, לא מגיעות רחוק וסופן להעלם בקול ענות חלושה ולסחוף אל תוך הנעלם את הדורש/ת. לא, דב הלברטל בחר להכריז באופן שאינו משתמע לשני פנים כי לנשים אין זכות מוסרית לשלוט, הוא לא התכוון לנשים חרדיות דווקא, כאן הוא מרגיע את הגברת קוליאן, אולי, הוא מדבר על נשים באופן כללי וקובע רף 'מוסרי' חדש.

אני פונה אליך, עורך הדין הלברטל, כעמיתה אל עמית. אני לא יודעת לאן בדיוק חתרת, לא נעים, אבל המאמר שלך השאיר אחריו ריח חזק של פחד, פחד מלווה בנחיתות. למרות שמן הסתם ניסית לשדר התנשאות. ציירת לנו עולם אוטופי בלי אלוקים, בו האישה שולטת בחבורה של גברים מסכנים ששוברים את עצמותיהם תחת עולה של אותה אשה ששלחה אותם למלא משימות גבריות בעליל, תוך שהיא יושבת ב'ראשת' מגדל השן ומצחה לא נוטף זיעה "(כמה עוצמה יש בביטוי "ראשת", המשקף את העידן הפוסט יהודי)".

לפי מה שאתה כותב, על מי שעובר כחזן – שליח ציבור, לפני העמוד - להיות בו זמנית גם בצדו של הציבור, לו הוא משמש כשליח. מי שמכהן בתפקיד שלטוני, צריך לקחת חלק בביצוע הוראותיו. אם האשה בשלטון יוזמת כביש חיוני למדינה, עליה לקחת חלק פיזי בסלילתו... אם גולדה מאיר כשרת העבודה הנחילה לנו את חוק שעות עבודה ומנוחה (כן, זה המאפשר לך ולי לנוח באופן חוקי בשבת), משמעות הדבר היא כי עליה להסתובב פיזית בין בתי העסק ולוודא שהם אכן מאפשרים לעובדיהם 36 שעות מנוחה שבועיות ואם אותה גולדה מאיר כראש(ת) ממשלה התירה התיישבות יהודית בחברון ובקרית ארבע, היה עליה לבוא בעצמה ולפזר את המהומות הפלסטינאיות שנוצרו במקום, בעצם היה עליה להלחם בגופה בטרור שפרץ בתקופת כהונתה.

בעצם לפי דבריך, הילרי קלינטון שתמכה בפלישה הצבאית לאפגניסטן היתה צריכה לפלוש אליה בכוחות עצמה?

רגע, מה לגבי בנימין נתניהו? שהשיג את פתיחת שוק התקשורת לתחרות, ולכן הוא זה שמפעיל פיזית את חברות הסלולר בתקופת שלטונו, הוא בעצמו עבד על הפיתוח הטכנולוגי?

והאם גדעון סער שהציע את חוק עבודת נשים המאריך את חופשת הלידה, יצא לחופשה בעצמו במשך 14 שבועות לאחר כל לידה?

שילבת זרוע עם הדמגוגיה וניצלת אותה לשירותיך, ואני אומרת דב, נו, אתה באמת מתכוון לבוא להיכל בית המשפט או אל הקתדרה האקדמאית עם טיעונים כאלה?

דב, שנפתח דיון מהו מוסרי?

דבורה הנביאה שהנהיגה את העם בימי שפוט השופטים, נהגה באופן לא מוסרי כאשר צוותה את ברק בן אבינועם לקחת עשרת אלפים איש ולהלחם בסיסרא? האם אסתר המלכה נהגה באופן לא מוסרי כאשר ביקשה מאנשי כנסת הגדולה להכניס את המגילה כחובה לדורות ובכלל כשדרשה ממרדכי היהודי לכנס את כל היהודים ולצום שלושה ימים?

אני לא מחפשת לנצל את הבמה כדי להוכיח את כוחה של האשה, או יכולתה למלא תפקיד שלטוני באופן מוסרי ולעשות זאת על הצד הטוב ביותר, אני לא רואה סיבה לדוש בסוגיית השוויון המגדרי, לא כאן, לא עכשיו, לא מנקודת פתיחה כל כך לא מוסרית כפי שאתה מציג את הדברים, ההצטדקות הנשית אותה וודאי קיווית להזמין, רק מורידה מערך האישה בעיני.

הצעה לי אליך, דב, כזו מן הסוג שעשוי להועיל לך, קח את הוראתו של רבי ישראל מסלנט, ותקדיש בכל יום זמן קבוע ללימוד מוסר, אולי אז תלמד מהו מוסר ומהו מוסרי, אתה יודע, שלא יגיע מצב בו תשלח למאסר, מפני שלא ידעת מהו מוסר (רחוב הנשמות הטהורות).

כי במקום בו יש אלוקים, יש מוסר.

הכותבת הינה אשה, חרדית, עצמאית, בעלת משרד עו"ד ואם לארבעה.