1.
מחבב אנכי ביותר את לגימת כוס הקפה שלושים עד ארבעים ותשע שניות לאחר מזיגת המים הרותחים דייקא. לא רק מפני שדרך ארץ קדמה לתורה וגרגרנות מידה מגונה היא. ואפילו לא מאימת כווית הפה והלשון בלבד. אלא מפני התנפצות ניחוחה הארומאטי על האף וטעמה המדויק על הלשון שמגיע רק לאחר שגרגרי הקפה יורדים למצולה. או אז, הסוכר, המים החמים והקפה מגיעים לכדי איזון מושלם היוצרים הרמונית טעמים וריח עדנים מעולים, הדומים בתחושתם להפצעת גלגל החמה וקרניה המלטפות את פני האדם לאחר ימים סגריריים וקודרים. ממש א - מחיה.
ומוסר השכל רב אפשר ללמוד מהתנהגותו של המשקה הנמכר ביותר בעולם. תופעות חברתיות ובכלל מתקבלים נכון ועל לב רק לאחר שהעשן מתפזר, הרוח והברקים שוכחים. כשהנגיעות האישיות, הדעות הקדומות ועוגן הפטריוטיות שלנו תופסות פחות מקום במרחב הדיון.
לכן המאמר שלפניכם נכתב ימים מספר לאחר שהיה בראש סדר היום הציבורי.
2.
לא ברורים לי כל גלגולי העיניים ותנועות האגודל הלמדניות של נציגיי אוכלי השרויה עטויי הפארק, ורצונם להכחיש מכל וכל את היות בביתם כבשה ׳כחולה׳, ולאחר מכן אף להצהיר בריש גלי שאין להם עניין בבן כזה ׳אם בכלל ישנו׳, והיותר מתמיה היא הכרזת המלחמה על כל ׳משפחת אומנה׳ שרוצה לאמצו אל חיקה. יש בדברים אלו סתירה מובנית ו׳מודה במקצת׳ והיפך צורת הגיון הלימוד המוקבלת.
לשלוח את ח״כ משה גפני לטפל בסוגיה נפיצה זו, במקום למשל את ח״כ אורי מקלב עדיין הנפש ומעודן הקול, כמוה לשלוח את איש ירושלים תובב"א ישראל גליס לשאת ׳נאום תודעתי׳ עבור תופעת ירושלים וזיקתה ההיסטורית לערבים במאה ה-17׳.
3.
לציבור הליטאי יש בודאי חלק נכבד ומרכזי בפאזל המורכב של בניית האתוס החרדי לדורותיו.
בפרט בהגות היהודית, בתורת הלמדנות ובמוסר, ולהבדיל בעמידה על הצביון היהודי ובמלחמתה מול הרפורמה של מנדלסון וההשכלה.
אך מותר להשלים עם כך, שאם הדבר לא מסתדר, יועבר נא במטותא חלקיק הפאזל לטיפול הצד השני במגזר החרדי, הנראה ונוהג מעט אחרת, השונה מנופה ומזגה של היצירה הליטאית.
בתכלס', המטרה היא, הסך השלם ולא חלקיה.
4.
ימי ערב בחירות, הם ימי החסד הבודדים של ׳האנשים השקופים׳ שמזכירים למנהיגי המגזר שיש עוד צבעים חוץ משחור לבן. אין בעיה בכך שש״ס תנסה לאמצם (למרות הבעייתיות שגם בש״ס, הם לא יוכלו להכניס נציג בגלל השתייכותם העדתית. אך אחרי עידן מר״ן זצ״ל ו׳מועצת הנשים׳ הכל אלסטי), בדיוק כמו שתנועת ש״ס אף פעם לא קיטרה כשאנשי דגל אימצו לעצמם את תנועת ׳מרבצי׳ הספרדים.
מפלגתו של ח״כ אליהו ישי את יוני שטבון ועכשיו גם הרב הגר, לכאורה אמורה הרבה יותר לקרוץ למחוזרים הנ״ל ובכל המובנים.
5.
ואולי אני טועה. אך דומני שהתופעה לא כזו גדולה מספרית, כפי שהיא נשמעת כל ערב בחירות בשנים האחרונות. ועובדה היא שבמבחן הקלפי המפלגה נכשלה כשלון חרוץ, עיין ערך הבחירות המוניציפאליות ונעילת מפלגת ׳טוב׳ בבוידעם ההיסטורי.
מה שמביאני שורותיו ותוכנו של הסעיף הבא. ואולי המרכזי והיותר חשוב, שכן בנפשות עסקינן.
6.
כאותו ילד טוב ירושלים, שלא מזיק לזבוב אבל עושה רעש כמו להקה שלימה, ודווקא בגלל שהוא ילד טוב ולא אלים וכוחו אך ורק בפיו, ׳נשמה טובה של אמא׳ כאמירת האמא הפולנייה.
החברים הללו צריכים קצת ייחס, מעט יותר הבנה, לא בהתייחס לכך שהם ׳שונים׳ ובהתאם לכך ממותגים. ולא על כך שהם לא 'האידיאל' המושלם של המשפחה האולטימטיבית החרדית, עם זה הם חיים ורובם בטח מבינים אל נכון. כי האמת היא אמת, אמת אבסולוטית ואת זה גם הם יודעים, לכך חונכו משחר לידתם, את זה ינקו, זה חלק מהם - בשר מבשרם, אחרת היו חותכים מזמן, מה יותר קל מזה? אלא שפשוט מעט קשה להם, כבדה מלאכת העבודה הרוחנית ושפופות הכתפיים ממשא ארוך.
היהודים הללו צריכים וזקוקים לכבוד בגובה העיניים, להכלה, למרות ובגלל השוני, הכלה שכה חסרה בכביש הסואן של ציבור שברוך ה' הלמדנות התחרותית, הקודים הברורים, השטאנץ' המדוד והאליטיזם החברתי במובן החיובי, הוא לחם חוקו.
אם תתפסו אותם ׳על חם׳ בזמן אמת, תיווכחו לראות שאינם רוצים להיזרק מנתיב החיים הרוחניים, להיעלם חלילה במסלול אין סופי ואכזר לתאום הציביליזציה הנאורה והקרה, ממש לא.
הצילו את הילד המגודל! את מוישי את חנוך את אשר ואת חיים דויד.
תגעו בהם אחד אחד, העריכו את יוקרם הפנימי כפנינים יקרות לאין שיעור, אסור להביט עליהם כקולקטיב חסר צורה, דעה וצבע כחול חלילה, כאל ׳מוזלמנים׳ רוחניים כאלו.
אם באמת אכפת לי, לכם, לכולנו?! נציע חברותא, ידידות אמת, נניח יד חמה ומזמינה על כתפיים שפופות רוח מתלאות הגלות המודרנית ואתם תראו שהם לא רק יקבלו הם יזנקו על ההצעה, לא חייב שההזמנה תתבצע לבית המדרש המלחיץ, השופט ודן לפעמים, לחומרא כשיטת בית שמאי.
אלא בבית, על קפה, רוגעלך והרב דסלר, לשיטת בית הלל.
החלק הזה לפחות נשאר בידינו.
יש ניואנסים אפילו גדולים, תרבותיים, חברתיים, השקפתיים ועוד, לא צריך לחפש מתחת לפנקס הבוחרים, אך הם ברי פתרון אם רק נרצה. הראש הלמדני שמפרק לחתיכות, מרסק לרסיסים ובונה לתלפיות את סוגיית ׳השור שנגח׳ לא יכול לו ל׳מוישי זוכמיר לובש החולצה הכחולה׳? אתמהה.
״כהררין התלוין בשערה״ לא נאמר על סעיף זה.
7.
דווקא בפן הפוליטי, מינויו של יו״ר ׳לב לאחים׳ הרב אליעזר סורוצקין אמן הקירוב, אולי יביא את הבשורה, אין לך קירוב, יותר מקורב הקרובים, האחים שלי, שלך, שלנו, של כ-ו-ל-נ-ו.
לו יהי?!
8.
רגע לפני שמאן דהוא ימהר כמתנדב הצלה זריז המשנס מותניו לרכוב על קטנוע מהיר לאזור פציעה, ויטקבק בנמהרות תגובה ׳מפוצצת׳ ברוב עזוז ו"קנאות דקדושה" למערכת, ואף ייטיב להשתמש במשפטים מתנצחים של ׳דעת תורה׳ לשיטתו ועל ׳חלקנו לא חלקם׳ ושאר ירקות שביעית הדורשין זהירות יתרה.
נעצום עיניים ונטוסה על כנפי הדמיון, דווקא לשיטת קוצק ואמיתותה הצורבת, האם ׳דעת תורה צרופה' במלוא הכנות. מתירה שיח אינטרנטי שכזה? אם לא, מה אנו עושים כאן?!
בכולנו יש משהו מ'החרדי האבוד'! מי יותר, מי פחות, מי במודע, ומי לא. אם רק נעז להודות בחולשה, מפה נוכל כולנו לטפס לעילא ולעילא.