תן לאישתך עוד - תקבל יותר

אם אפשר היה לצייר תרשים של זרימת האושר בזוגיות ניתן היה לשרטט אותו בצורת מעגל שאין לו התחלה ואין לו סוף. כל מי שמכיר נישואין, הן מבפנים כנשוי טרי או בעל וותק, והן מי שעקב אחרי נישואים מחוצה להם, כבר ראה והבין: נישואים הם סוג של יחסי גומלין. אם טוב לו – טוב לה, אם טוב לה – קל לה לדאוג שיהיה לו טוב. אם טוב לו - קל ונעים לו לגרום לה אושר, ואז היא כאישה מאושרת מחזירה טוב בחזרה והוא נהנה ורוצה לגרום גם לה אושר, ואז היא מחזירה לו וחוזר חלילה... זו תמונה שהמציאות מראה בצורה מאד ברורה. אושר הוא תוצאה של אושר. אז איך זה בעצם מתחיל ולמה לא כולם מאושרים אם זה כל כך פשוט? (משפחה)

הניה שוורץ | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

למעשה, יחסית למורכבות החיים, קל מאד להיות מאושרים בנישואים. צריך רק לגרום לאושר אצל בן או בת הזוג והאושר יחזור אליך עם ריבית. המשוואה הזו שעובדת כל כך יפה בחיים קצת נמחקה בדור האחרון בו מטרת האנושות כולה היא לקבל כמה שיותר. 'לתת לעצמי', 'לפנק את עצמי', 'להעצים את עצמי', 'תנו לי', 'מגיע לי', הם סוג של מנטרה שהעולם המודרני הולך אחריהם בעיוורון. ברור לכל אחד מאיתנו שאם יתנו לו הוא יהיה יותר מאושר, אבל הבעיה היא שגם בן או בת הזוג העומדים כנגד חשים את אותו הדבר.

כך מתחולל לו בתת המודע סוג של חשבונאות ופנקסנות: היא לא נתנה / עשתה / גרמה לי - אני לא אתן לה. מנגד בני הזוג חושבים את אותו הדבר ונוצרת איזו שהיא קמצנות בלתת בלי לעשות חשבון. התוצאה היא מיליוני זוגות שאחרי האופוריה הראשונה ואחרי שהעיניים כבר הפסיקו להבריק והלב להשתולל - מגלים ש... אופפפססס... להיות מאושרים זו עבודה!

לא נקרא לזה עבודה אבל נקרא לזה השקעה.

מישהו מוכרח להשקיע ראשון ואז המעגל מתחיל להתגלגל. זוהי מציאות שמתרחשת, וניתן לראות אותה לו רק נפקח עיניים ונשים לרגע בצד את ה'עצמי'. הרצון לתת ולהעניק מגיע כשאנחנו מלאים ומאושרים, או אז הנתינה של עצמינו לאחרים ובמיוחד לבני הזוג הופכת להיות קלה משוחררת ומלאת הנאה. זו לא עבודה אלא מתנה שאנחנו נותנים, לא רק לבן/בת הזוג אלא בעיקר לעצמינו.

מחקר שנעשה בתחום האושר בחיי הנישואין בדק ומצא, באופן לא מפתיע, שנשים מאושרות גורמות לבעל להיות מרוצה יותר בחיי הנישואין שלו. כל מה שהוא צריך כדי להיות מאושר זה לגרום לה אושר!

קשה להאמין? הנה המחקר: פרופסור דבורה קר מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת רוטגרס בארה"ב, בדקה את מדד האושר אצל בני זוג וכיצד הוא הופך לבר השגה.

במחקר השתתפו 394 כאשר אחד מבני הזוג היה חייב להיות בן חמישים לפחות ובן הזוג השני לפחות בן שישים וממוצע שנות הנישואים שלהם עמד על 39 שנים. כלומר המשתתפים הם לא זוגות מתחילים, לא חסרי ניסיון, לא צעירים ללא ראיית עולם רחבה. הם עברו, שרדו, והם, לא יאמן, מעידים על אושר. עדיין בגילם ולאחר כל שנות הנישואים הללו, הם מאושרים.

במשך המחקר התבקשו הזוגות לנהל בנפרד ולא עם בן/בת הזוג יומן ובו לפרט עד כמה היו מרוצים ביממה האחרונה בזמן שעסקו בפעילות יומיומית שגרתית: עבדו, למדו, קנו, אכלו, ניקו וכו'. בנוסף הם היו צריכים לענות על סדרת שאלות כמו האם בן/בת הזוג שלך מעריך אותך, האם בן/בת הזוג שלך נוהג להתווכח איתך, האם בן/בת הזו מבין את הרגשות שלך, האם בן/בת הזוג מכעיסים אותך ועוד.

בסך הכל, העיד המחקר כי הזוגות מצאו את חיי הנישואים שלהם כטובים לרוב והם די נהנים מהחיים. ועובדה, הם מחזיקים ב'מקצוע הנשואים' כבר שנים ארוכות. כמו כן המחקר מצא שיש קשר בין שביעות רצון כללית לנישואים ארוכים. אבל את הנתון הזה כבר מצאו חוקרים ומחקרים קודמים. המחקר המסוים הזה בדק מעבר לכך: אם שביעות רצון מנישואין היא ערובה לחוזקם ולמשך זמן הנישואין, איך גורמים לשביעות רצון כזו? כדי לגלות את "הסוד" פרופסור קר התייחסה במחקר שלה במיוחד לרגשות בני הזוג ולהשפעת רגשותיהם שלהם על הצד השני במערכת הזוגית.

המחקר ביקש לציין פרמטרים שונים מאחד עד שש כאשר שש היה הציון הגבוה ואחד הנמוך ביותר. מסתבר שגברים דיווחו שהנישואים שלהם עלובים מאד כאשר האשה שלהם ציינה את מדד האושר שלה כנמוך. לעומת זאת גם גברים שמלכתחילה לא ממש צידדו בזוגיות הרגישו שבעי רצון מהנישואים כאשר בת הזוג שלהם ציינה בשאלות המחקר רמת אושר גבוהה.

השפעת אושרה של האשה על חיי הנישואים היתה ברורה בצורה יוצאת דופן ובולטת. למעשה הסתבר שכשהאשה מאושרת - חיי הנישואין הרבה למעלה מטובים, וכשהיא לא מאושרת - הזוגיות צוללת חדות ברמת האושר. הרבה פחות מאשר אם הבעל לא מאושר.

איך ההשפעה הזו כל כך קריטית, שואלת עורכת המחקר ומשיבה: "אם אישה מאושרת בנישואים, היא תעבוד קשה כדי שגם לבעלה תהיה חוויה חיובית. היא תיתן לו יותר הערכה, תתמוך ותעודד אותו יותר, תכין לו ארוחות ותדאג לו כשהוא חולה. פעולות אלה עשויות להפוך את הבעל למאושר יותר באופן כללי, גם אם הם לא ישפיעו על העמדה שלו לגבי הנישואים".

המסקנה מרתקת. מסתבר שלא תעזור כאן המאה העשרים ואחת, לא הפמיניזם ולא המודרניזם. נשים אוהבות להעניק לבעלים שלהם וכמה שיותר. רק צריך לגרום להן להיות מאושרות. איך? מילה טובה, תשומת לב, הערכה, הכלה ותחושה של שותפות. וגם זר פרחים ושוקולד איכותי לא יזיקו מפעם לפעם.

ואם לא די בכך, הנה באה השורה התחתונה של המחקר ונותנת סיבה נוספת להשקעה השווה הזו: קר מסכמת: "איכות הנישואים חשובה, כי היא עוזרת להתמודד עם ההשפעות המלחיצות שיש לזקנה, ומאפשרת לזוגות להתמודד עם החלטות קשות שנוגעות לבריאות". הרי לנו תוספת תמריץ להיות הראשונים להשקיע במעגל האושר שלנו.

רוצים ללמוד על זוגיות ומשפחה?

הקליקו עכשיו וכנסו למסלול לימודי נישואין ומשפחה של י.נ.ר>>

הניה שוורץ היא יועצת נישואין ומשפחה, בוגרת מרכז י.נ.ר, מנחת הורים ועורכת המגזין 'בתוך המשפחה'.

050-4102007

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר