איך עוברים מזוג צעיר להורים בלי להרוס את הזוגיות?

המעבר מזוגיות להורות הוא מעבר דרמטי בחייו של הזוג. התינוק החדש ההופך את בני הזוג להורים אינו רק תוספת חדשה למשפחה, אלא מהווה מהפך בחייהם. השמחה שבהתרחבות המשפחה מלווה בתהליכים חדשים. השינוי הוא כה משמעותי, שהכנה מוקדמת ומודעות לבאות, מסייעים לעבור אותו בהצלחה (משפחה)

שי יהודאי | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסוטק)

איך הופכים מזוג צעיר להורים? לידתו של תינוק היא נס מופלא. החודשים הקודמים ללידה מלווים בהתרגשות וצפייה, בדיקות ושינויים, הסתגלות למצבים חדשים, והכנה נפשית לילד שעתיד להצטרף בקרוב אל המשפחה. התהליך המופלא טומן חשיבה וציפייה אל העתיד: בן או בת? איך ייראה התינוק? ובאילו אביזרים נאבזר את החדר שלו? ועוד הרבה שאלות מרגשות.

אך יחד עם כל זאת, יש להתייחס ביתר שאת לשאלה - מה קורה לאחר הלידה? האם הצפיות שלנו מתממשות? האם אותו עולם וורוד (או תכלת...) שראינו לעיני רוחנו אכן מתממש?

לידה והתרחבות המשפחה

מסתבר שאמנם הצפייה לילד היא גדולה, אך לא תמיד ההורים הצעירים מודעים למשמעויות של תינוק חדש במשפחה. לידתו של התינוק מהווה תפנית משמעותית הדורשת התמסרות מוחלטת של ההורים לגידולו. אם עד עכשיו המערכת המשפחתית כללה זוג בלבד, הרי שעכשיו המערכת כוללת את הזוג עם התינוק, ונוצרים שני מעגלים – המעגל הזוגי והמעגל ההורי.

בנוסף לכך, לפעמים יש פער בין הצפיות לבין המציאות. עד עכשיו התינוק היה בגדר חלום של חיוכים, נשיקות וילד קטן ושקט (כמו אצל החברים...), עד שמתברר שיש גם בכי וצרחות, קימה באמצע הלילה, הוצאות כספיות חדשות ועוד.

לפעמים גם הבריאות וקצב ההתפתחות של התינוק עלולים ליצור קשיים לא צפויים המוסיפים למצב המתח במשפחה החדשה.

זוג שישכיל להבין את המצב החדש, ולדעת כיצד להסתגל אליו, יוכל לבנות מחדש את המערכת המשפחתית בצורה מיטיבה וליהנות מהמעבר המבורך. אך זוג שלא ידע להכין את עצמו בצורה נכונה, עלול למצוא את עצמו נבוך, מבולבל ומתוסכל.

למה עלינו להתכונן לקראת הלידה הראשונה?

''הוא פתאום נעלם או הולך לישון. אני צריכה לקום באמצע הלילה 3 פעמים, מבקשת קצת עזרה, והוא... נעלם! הוא לא מבין שאני צריכה עזרה? התינוק לא רק שלי", זועקת לעיתים האמא הטרייה.

חשוב להבהיר שגם לאב הטרי צריך להיות חלק בטיפול ברך הנולד. למרות שהאם יוצאת לחופשת לידה, ובאופן טבעי גם יותר מתמסרת לתינוק החדש שאך הגיח לאוויר העולם, אין זה פוטר את האב הצעיר מתפקידו ההורי גם בגיל הזה.

פעמים נוצר מצב, שבעוד האם מתמסרת במלואה לטיפול בתינוק, האב תופס מקום צדדי. הוא יחזיק את התינוק - אך עד שיתחיל לבכות (ואז יעביר אותו הלאה), אולי אף ינסה לחתל אותו (רק כשהתינוק גדל קצת...). ככלל התנהלותו תהיה כשל זר.

ישנם זוגות שנוחה להם חלוקה כזו - האב מן הצד, והאם מתמקדת בגידול התינוק. כל אחד יודע את מקומו ואת תפקידו וטוב להם. אך יש משפחות שמציאות כזו יוצרת פערים. הצפייה שלה הייתה לשותפות מלאה או אפילו חלקית אך משמעותית של שניהם בגידול התינוק, ובמקום זאת, הוא כעומד מן הצד.

התקופה שקודמת ללידה מנוצלת לרוב כהכנה פיזית ונפשית. כחלק מההכנה, כדאי לנצל שלב זה גם לשיח בין בני הזוג ולתאום צפיות: כיצד הם מדמיינים בעיני רוחם את כניסתו של תינוק לתוך המשפחה? האם היא מצפה ממנו שיקום בלילה? האם הוא חושב שרק היא צריכה לקום? שיחה פשוטה יכולה לפתור הרבה רגשות ובעיות שעלולים לצוץ אחר כך.

חשוב להדגיש, שהשיח לא מסתיים לפני הלידה, הוא רק מתחיל שם. לא תמיד ההורים מודעים להשקעה העצומה הנדרשת עבור התינוק החדש, ועל כן, לא תמיד הם ידעו לדבר על הכל לפני הלידה. אך עצם הדיבור, כבר מרגיל את בני הזוג לפתח מיומנויות של שיח, וממילא, גם לאחר הלידה, הם ידעו להמשיך ולשוחח על צרכים, צפיות ופערים. בשלב זה, אם האם מרגישה שבעלה אינו מספיק שותף, היא תרגיש בנוח להביע זאת בפניו.

"אשתי כבר לא מתייחסת אלי"

לאחר הולדת בנם הבכור, אבי החל להרגיש שמיכל משקיעה המון זמן בתינוק החדש. היחס שאליו היה רגיל בעבר התמעט בצורה ניכרת, והוא הרגיש זנוח. הקשר ביניהם הלך והתרופף. אבי פיתח רגשות של קנאה כלפי התינוק שתופס את כל תשומת הלב של מיכל.

גם אם אין זה במודע, במקרים רבים ההשקעה הבלתי פוסקת גורמת לאב להשוות בין היחס של אשתו כלפי התינוק הקטן ליחסה שלו כלפיו. תהליכים תוך-נפשיים אלה לעיתים יוצרים הרגשה של ריחוק וזרות בלב האב. גם האם תרגיש שבעלה מתרחק ממנה, אך סביר להניח שלא תייחס את סיבת הריחוק בעצמה. בעקבות כך, עלולים להיווצר כלפיו רגשות כעס על כך שדווקא בתקופה זו הוא אינו לצידה. רגשות אלה יגרמו לריחוק נוסף מהבעל ויותר התמקדות בתינוק, התנהגות שתגביר את מעגל הזרות שנוצר.

גם במקרה הזה, הכנה מוקדמת של הזוג, שיח פתוח והבעת רגשות אחד כלפי השני, יכול לסייע רבות למניעת מעגל קסמים זה. זוג בעל יכולות של דיבור ושיח ידע להתמודד עם מציאות כזו. הבעל יעלה את הרגשותיו בפני אשתו, או לחילופין אשתו תשתף אותו בהרגשתה שהוא מרוחק. זוהי הדרך הנכונה להתמודדות עם מציאות חדשה - היכולת לדבר ולשוחח על מה שעובר עלינו.

אין אנו יודעים מה טומן לנו העתיד. כשם שלא תמיד אנו יודעים מה מצפים מאיתנו, כך גם לא תמיד מבינים מה עובר עלינו. יכולת הביטוי הרגשי שלנו בתוך הזוגיות, לדעת להביע תסכול או צפייה, הם המסייעים לפתרון בעיות בתוך המשפחה בזמן שנוצרים משקעים.

הורות לא חשבון הזוגיות

בספר מלאכי מדגיש הנביא את הקשר המיוחד בין איש לאשתו במילים ''כי היא חברתך ואשת בריתך'' (מלאכי ב יד). השימוש במילה "חברתך" מלמדת אותנו על פן משמעותי של הקשר הזוגי.

ההורות והאחריות החדשה, הרבה פעמים משכיחה מאיתנו שאנחנו גם זוג. ברבות הזמן, עלול להתפתח קשר זוגי שמבוסס על ההורות בלבד, והשיח בין בני הזוג נסוב בעיקרו סביב הילדים - מה הילדים צריכים, מה חסר, מה צריך לקנות, והאם זכרת לקחת את יונתן לחוג?

'תופעת הקן המתרוקן', היא תופעה המציירת פירוד הנוצר בין בני זוג לאחר שילדיהם התחתנו או עזבו את הבית והם נשארים לבדם. לפתע הם מגלים עד כמה חייהם ריקים ללא ילדיהם. תופעה כזו נוצרת במקום בו הזוג הזניח את זוגיותו לאורך השנים, והתמקד בהורות בלבד. כאשר הילדים עזבו, התברר שהקשר הזוגי ביניהם לא קיים, וממילא אין מה שיקשר ויחבר ביניהם.

המעבר מזוגיות להורות מחייב את בני הזוג להמשיך ולהשקיע גם בזוגיות שלהם. מאד קל להיסחף אחר ההורות, להתחיל להשקיע בילדים ובבית, ולשכוח את הקשר ביננו. הרי קשה למצוא זמן ליציאה משותפת, לטיול של הזוג לבדו בלי הילדים, וההורים מתחילים להיות תלויים בילדיהם כל הזמן.

אך כאן חובת הזוג לקחת אחריות על זוגיותם. עליהם לדאוג לשמר את הקשר הרגשי לאורך השנים. המעגל ההורי לא אמור לכסות על המעגל הזוגי, אלא להיות לצידו. מן הסתם תדירות הזמנים שהזוג לבדם תפחת, וגם מספר היציאות יצטמצמו, אך לא הכמות היא הקובעת אלא האיכות. המודעות לכך שאנו צריכים לשמר את הקשר הזוגי תאפשר לנו למצוא את הרגעים הפרטיים שלנו כזוג – ארוחת ערב לבד לאחר שהילדים ישנים, וכשהילדים כבר גדולים ולא הולכים לישון מוקדם, על ההורים למצוא את הזמן שלהם לבדם על ידי טיול רגלי או שיחה במקום שקט בו אין הפרעות (גם לא של הטלפונים הניידים). כמו כן ראוי להקפיד על נופש זוגי לפחות פעם בשנה, כל זאת במטרה לשמר את הזוגיות בתוך ההורות.

מעברים אינם אמורים לחתום את הגולל על המעגל שהיה קיים עד היום, אלא להוסיף מעגל חדש. משפחה בריאה בנויה ראשית מהמעגל הזוגי, לאחר מכן מהמעגל ההורי, ולאחריו מעגל האחים. מעגלים אלו פועלים בחפיפה אחד על חשבון השני, אך מצד שני גם צריך לדעת לקיים את הנפרדות בין המעגלים. כשם שלאחים יש את הזמנים שהם שלהם, וההורים לא אמורים להפריע, כך יש גם את המקומות של ההורים וילדים ביחד, וממילא גם את המקומות של ההורים כזוג ללא הפרעה.

מעברים בריאים הם מנוף להתפתחות המשפחה. ככל שנשכיל לעשות אותם נכון, כך גם נגדל כמשפחה בריאה ואוהבת.

שי יהודאי (M.Sw) מטפל משפחתי וזוגי, חבר אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל. 052-6582248

רוצים ללמוד עוד? בואו ללמוד ייעוץ נישואין במרכז י.נ.ר: לפרטים הקליקו כאן.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר