(צילום אילוסטרציה: חיים גרין, למצולמים אין קשר לכתבה)
תוכן גולשים
(צילום אילוסטרציה: חיים גרין, למצולמים אין קשר לכתבה)
תוכן גולשים
כתבה זו נכתבה על ידי גולש כיכר השבת. אין המערכת אחראית לתוכנה ו/או אמיתותה של הכתבה.

לא לשבור את החומה, אך לנפץ את הבועה... בועה שאין לה תכלית ומונעת מאתנו להחליט... חומות זה גבולות, צריך אותן והן חשובות כי כך נוכל להגדיר את עצמנו. בועות, זו כביכול "מציאות" שאין לה שחר, אלה החיים בה לא מודעים למתרחש מחוץ לה ובטוחים שכך צריך להיות. "בעוד שהחומה מלווה בחשיבות ועקרונות, הבועה מלווה בהונאה עצמית, ברדידות ושטחיות". מטרת פרסום המאמר היא לעלות נקודה מהותית בשידוכים החשובה לכל אחד...

כותרת המאמר היא האם "הרגשת קליק" זו אשליה?. אין זה סוד כי לא תמיד הבחור או הבחורה מגיעים להחלטה החשובה בחייהם לאחר דרך הכרוכה בהתלבטויות רבות.(לפעמים צריכים עזרה, יעוץ ותמיכה) ואכן זה לגיטימי ביותר התלבטות וחשיבה זה דבר בריא.החלטה- זה שלב מאד קשה, זה החלטת החיים, יש בזה אחוזים של הימור אבל בסייעתא דשמיא אם עושים וחושבים כמו שצריך רואים ברכה.

אין דבר יותר חשוב מלבנות בית בישראל! וכידוע מאמר חז"ל: קשה זיווגו של אדם "כקריעת ים סוף" אך השאלה החשובה היא האם יש אפשרות להחליט על הסכמה לחיים משותפים ללא הרגשת "קליק" האם אי מציאות "הקליק" אומר שזה לא זה?

ופה עולה הבעיה המוכרת: נפגשים, מדברים, מרגישים בנוח אחד עם השני... אבל אין "קליק". האם שאלתם פעם את עצמכם מה זה קליק? מה היה פעם? למי היה קליק? מהיכן המושג הזה הגיע ואולי זו אשליה? אולי זו רק בועה שצריך לנפצה...?האם אפשר לבנות בית ולסגור שידוך גם עם אין קליק?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ישנן שתי בעיות ידועות: האחת, זו ההתייחסות ל "מה יגידו", מה חושבים/ יחשבו עלי? (היום מתחתנים ברוב המקרים עם המחשבה "מה יגידו" - המצב היה הרבה יותר טוב אם כל אחד היה הולך אחר ליבו ולוקח באמת מה שמתאים לו).

והאחרת, יש "קליק"? מהו? והאם חייב להיות? ללכת אחרי נטיית הלב זה הקליק? או שזה משהו מעבר לכך?

בכדי לענות על השאלה ננסה להבין מה הם בעצם החיים? כיצד מתייחסים למהלכי החיים? מה סדרי העדיפויות בחיים? התמודדות? ליהנות ולעשות רק כיף יחד? לרצות את הסביבה שלי?

יתכן ומדובר בקונפליקט רק של מעטים אך הוא חוצה מחנות - הבנת הכישלון והשמתו כנקודת מוצא פותחת אופציה לנקודת מחשבה נוספת.

הדור של היום הוא לא הדור של פעם, ואנחנו חייבים להתמודד עם עובדה זו.

בעבר, ההורים היו סוגרים שידוך ללא שבני הזוג ראו – האם היה קליק לפני שהתחתנו? לא. ומכאן שלא חייבים לראות את זה בפגישות עובדה שהזוגות שחיים טוב ביותר ומחזיקים מעמד לטווח ארוך זה בדיוק אלה שהתחתנו כך. אז נכון בדור שלנו זה לא מתאים, לא שייך ומוגזם, סוג של פאנטיות אנחנו בדור אחר. אבל גם אם אנחנו בדור אחר אנחנו חייבים וצריכים לדעת שהחיים הם בסופו של ענין התמודדות וכל השאר בונוס.

אחרי שגיבשנו דעה של עצמנו. ואנחנו יודעים מה אנחנו מחפשים, מה מתאים לנו...מה חשוב בחיים... אז מגיעים לשלב ההחלטה. אנחנו מוצאים את עצמנו בתהליך עדין ומורכב שבו אנחנו שמים את הכול על השולחן, יתרונות מול חסרונות, עד סגירת מעגל.

שלב ההתלבטות זהו השלב הקשה ביותר, כן, לא, מה עושים, לאן מתקדמים אם בכלל?

כאשר מבודדים לרגע את הבועה לא חושבים מה יגידו? ומנפצים את הרעיון שחייב להיות "קליק", חושבים לרגע רציונאלי, מה עיקר ומה טפל, (לפעמים זה קורה עם הזמן) הכל טוב, הכל מתאים? זורמים? תקשורת נכונה? אפשר לחיות יחד? יש מציאת חן?! מוטיבציה להתמודדות יחד? יש נכונות והבנה שהחיים הם עבודת המידות יום יומית? הדבר בא לידי ביטוי גם בהתנהגות לזולת, מידות טובות, הסתכלות על עתיד, (אפשר לחשוב אחרי כמה פגישות ולתאר לעצמך מצב שאת/ה עוד כמה שנים שותה קפה איתה/ו בבית משוחח איתה/ו). עם כמה מחשבות והתבוננות עצמית אפשר להגדיר ברור איך האישיות ואז יוצרים תמונה בהירה למחשבה... זו הדרך הנכונה להגיע להחלטה ולבנות מערכת יחסים בצורה טובה ובריאה.

אמנם, לעיתים יש סתירות זה לא מה שהיה בדמיון ב 100% (שזה בעיה בפני עצמה הראויה למאמר נוסף) אז כך, במקום הגבוה שבו נעלמות הסתירות, חסרונות הופכות לרגילות או במצב חיובי יותר ליתרונות אפשר לחיות יפה עם סתירות מעין אלה וכנראה שהן סתרו רק את הדמיון ואת המחשבה של "מה יגידו"... (אבל איך מסתדרים איתן בעולם המעשה? מאמר אחר).

טיפ קטן – על תעשו פגישות ארוכות מידי אחרי הרבה זמן נכנסים לנושאים יותר עדינים שלא שייכים וכלל לא מתאימים לפגישות ראשונות וזה יכול להרוס את כל הפגישה/השידוך.

בחורים, בחורות, אל תפחדו, תעמדו על שלכם. ואם אתם רואים שיש מציאת חן, טוב לכם יחד,יש זרימה והסכמה, הכל הולך בכיוון הנכון והכל חיובי ? אז תשכחו מהמושג מה יגידו...

חשוב לעצור ולהדגיש נקודה חשובה:

שלא תבינו לא נכון צריך שתהיה נטיה כלשהי,חייבים שתהיה משיכת הלב! (=אהבה בעברית תקינה) צריך הרגשה טובה, הידברות ישירה, נכונות לבנות יחסי אמון, היכרות הדדית, אם אין לכם הרגשה טובה שאתם נפגשים איתו/איתה, אל תסגרו שידוך!! תנסו לצאת עוד אך בגבול, ואם זה בכל זאת לא מגיע, סימן שזה לא זה...אבל תהיו כנים עם עצמכם תשכחו מ "מה יגידו", אל תחפשו בכח את "הרגשת הקליק" שאינה קיימת!כי הרגשה טובה זה מספיק זה "הקליק".

דוגמאות למשיכת הלב: אם כיף לכם בפגישה, וחבל לכם שהזמן עבר כל כך מהר והפגישה נגמרה, זה סימן, אם קשה לכם להירדם בלילה כי אתם חושבים עליו/ה, זה סימן, אם לא בא לכם לאכול גם כשאתם תמיד אכלנים, זה סימן, אם אתם מדמיינים את עצמכם איך אתם נראים יחד בעתיד ואיך אתם מגדלים יחד את הילדים, זה סימן.. ועוד..

הסימנים האלה הם הקליקים האמתיים ולא משהו אחר...

אם עדיין קשה – מותר וטוב וראוי להתייעץ עם רב או כל אחד אחר (לא תמיד מומלץ חבר),ולשמוע זוויות שונות. זה נכון תמיד, ובמיוחד ברגעים קשים. "דאגה בלב איש, ישיחנה", אמר החכם באדם. דבר חשוב לדבר עם מישהו הרבה פעמים האחר שנמצא בחוץ יכול לראות דברים שאנחנו, מתוך כל התסבוכת והחוסר-אובייקטיביות שלנו, לא מצליחים לראות, זאת לא בושה לשתף ולהתייעץ. חבל להתנתק ולהרשות לעצמנו לשקוע ולסבול, לא מומלץ לסחוב משא כבד כל כך לבד. העצות מגדולים בעלי ניסיון עשויות להאיר לנו את הדרך...

אך בסופו של דבר רק אתה באמת יודע איך המצב, אם מתאים או לא אחרי כל הפגישות, לכן צריך לקחת בידיים את המשימה, ולהגיע למסקנה.

לסיכום, הגיע הזמן לחשוב קצת אחרת (במיוחד בדור שלנו) וכך יהיו שידוכים ראויים.

אנחנו - ובכך אני כוללת את כל העומדים לפני החלטה - צריכים להיות החלק שמוביל, ולהיות ברורים ככל שאפשר אנחנו זקוקים לכך בשביל לבנות ולקדם את הבניה שלנו.

כשאתם סוף סוף סוגרים – מזל טוב!

זכרו ותכניסו לעצמכם טוב טוב לראש זה הדבר הכי טוב בשבילי ואני הכי טוב/טובה בשבילו/ה תחליטו שאתם סגורים על עצמם ובשלים לחיים ארוכים יחד ולהקים בית עם יסודות איתנים וחזקים!

זו החלטה של החיים, החלטה גורלית. עלינו לעשות הכל על מנת שנפיק את המקסימום מהפגישות ואכן נדע להחליט לכאן או לכאן אין שמחה כהתרת הספקות

בתפילה: "את הטוב תקרב את הרע תרחיק והטוב בעיניך ה' עשה" גם אם היה נראה לנו שהנה כן זה זה וקרענו את ים הסוף שלנו ובסוף זה לא, תודו לה' שעשה את זה כעת ולא ח"ו.... למרות כל הקושי שבדבר.

ובעז"ה שנשמע בשורות טובות, אמן!

רוצים גם לכתוב כתבה משלכם ולפרסם אותה בכיכר השבת? הרשמו לאתר ושלחו לנו את הכתבה לתוכן גולשים.