רגע לפני שעמך בית ישראל מסתערים על החנויות לקניות של ערב חג, מידע שחשוב לקרוא!
כב' השופט הבכיר מבית המשפט השלום בתל אביב, דניאל בארי, היה נחרץ בגזר הדין בפרשת אמילי גבירול, עולה חדשה מצרפת אשר הורשעה במסירת צ'ק ללא כיסוי ועבירות נוספות.
"הנאשמת ביצעה מעשים חמורים מתמשכים ומתוכננים שגרמו לנזק כספי משמעותי", נכתב בגזר הדין, "המעשים בוצעו תוך ניצול יחסי האמון ששררו בינה לבין המתלונן. בתי המשפט רואים בחומרה מעשי מרמה בהיקפים משמעותיים ולא אחת נגזרו עונשי מאסר ממשיים לעבריינים". ואכן, בכלכלה אשר נאבקת מדי שנה עם סכום אסטרונומי של כ-1.5 מליארד ₪ בצ'קים חוזרים ללא כיסוי (ובעגה משפטית – אכ"מ, אי כיסוי מספק), הדברים בהחלט אינם נאמרים בחלל הריק.
האם צ'ק ללא כיסוי הוא עבירה פלילית, ואם כן, מה העונש?
כדבר שבשגרה מגיעים למשרדי לקוחות שונים עם שקים חוזרים לשם ביצועם בהוצאה לפועל, ותמיד עולה בליבי המחשבה מדוע שלא לטפל בנושא גם מהצד הפלילי שבעניין?
הלכתי חקרתי ובדקתי, ואלו התוצאות..
האם צ'ק ללא כיסוי הוא עבירה פלילית? כלומר, האם מתן צ'ק בידיעה כי אין להמחאה כיסוי והצ'ק עלול לחזור הוא עבירה פלילית ומהי משמעותה? ובכן, על מנת לענות על כך עלינו להכיר את סעיף 432 לחוק העונשין. סעיף זה קובע מפורשות כי אדם אשר הוציא צ'ק בידיעה כי הבנק איננו חייב לפרוע אותו בתאריך הנקוב (או לכל הפחות, עד 30 ימים לאחר מכן), או שהוא אינו יכול להניח שהבנק חייב לפעול כאמור, דינו מאסר שנה או קנס כספי.
הקנס נקבע במקרה זה לפי סעיף 61 לחוק (עד 22,900 ₪ נכון לשנת 2015), או פי ארבעה מהסכום הנקוב בצ'ק (לפי הסך הגבוה יותר). במידה שהצ'ק איננו נוקב בכל תאריך, יום הוצאתו למושך הפוטנציאלי הוא יום הפירעון.
מדיניות של אפס סובלנות מצד המשפט והמחוקק
לאור הנתונים הברורים שהוצגו בתחילת רשימה זו, ברור אפוא מדוע המחוקק ביקש להיות ברור ונהיר בכל הנוגע לחובה אשר עומדת מאחורי מוציא הצ'ק (והמשמעות שמאחורי צ'ק ללא כיסוי). מעבר לכך, ישנן סנקציות נוספות אשר החוק מטיל על מוסרי המחאות ללא כיסוי. למשל, חוק צ'קים ללא כיסוי קובע כי אם אדם הוציא עשרה צ'קים ללא כיסוי, ניתן לקבוע כי חשבון הבנק של האחרון יהיה חשבון בנק מוגבל.
מדובר בהגבלה למשך שנה אשר טומנת בחובה איסורים שונים לרבות איסור משיכת צ'קים לכל משך תקופת ההגבלה, איסור על פתיחת חשבון חדש אשר מאפשר משיכת צ'קים, אישור להתמנות כמיופה כוח עבור חשבונות בנק מהם ניתן למשוך צ'קים, ואישור להיות מורשה חתימה בחשבונות מסוג זה.
בשורה ארוכה של פסקי דין, בתי המשפט בישראל נקטו במדיניות של אפס סובלנות כלפי מנפיקי צ'קים ללא כיסוי. למשל, נקבע כי עבירה פלילית היא גם הצגת צ'ק ללא כיסוי בתור צ'ק ביטחון (לדוגמה, לטובת ערבות להסכם שכירות דירה).
במקרה אחר, בית המשפט הדגיש כי הוצאת צ'קים ללא כיסוי מעידה על מידה רבה של חוסר תום לב מצדו של מוציא ההמחאה. "מתן צ'קים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי הצ'קים", נכתב בהחלטה אשר נגעה לפשיטת רגל של חייבת, "זאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת מימוש, כשאין הדבר כן".
אז איך בכל זאת מבטלים צ'ק והאם תמיד מדובר בעבירה פלילית?
כעת, לאחר שהבנו את הצד הקשה של המטבע, והיכרנו בעובדה שמסירת צ'ק ללא כיסוי היא עבירה פלילית, נשאלת השאלה – מתי בכל זאת אפשר לבטל צ'ק למרות שההמחאה נמסרה. כלומר, האם ביטול צ'ק בנסיבות מוצדקות (או לכל הפחות, מוצדקות בעיני מוציא הצ'ק) הוא בהכרח עבירה פלילית.
התשובה איננה כמובן סוגיה של שחור או לבן ובמקרים אלה חשוב לבחון היטב את הנסיבות שמאחורי ביטול הצ'ק. לדוגמה, האם האדם שמסר את הצ'ק בעבור תמורה מסוימת, ולא קיבל את התמורה בפועל, יעבור עבירה פלילית אם יורה לבנק שלא לכבד את הצ'ק (ובכך יהפוך את הצ'ק לחסר כיסוי)?
במקרים אלה, קיימת חשיבות רבה לידיעה לגבי כיסוי הצ'ק. דהיינו, אם הצ'ק ניתן למאן דהו מתוך ידיעה ברורה שאין כל כיסוי מאחוריו, אזי זוהי עבירה פלילית לכל דבר ועניין. אולם, אם הצ'ק היה בר כיסוי אך בוטל בנסיבות הקשורות למערכת היחסים בין הצדדים, השאלה המרכזית היא האם הסיבה הייתה מוצדקת, אם לאו.
במידה שמושך הצ'ק פנה להוצאה לפועל, לאחר שהצ'ק בוטל למרות שהיה לו כיסוי לפני כן, הצד השני יוכל להתנגד בעזרת מספר טענות הגנה אשר השכיחה שבהן היא "כישלון תמורה". כלומר, טענה כי התמורה בגין הצ'ק לא נמסרה ועל כן אין לכבדו. יודגש כי טענת כישלון תמורה יכולה להיות מלאה (התמורה לא נמסרה כלל) או חלקית (התמורה נמסרה בחלקה).
שימו לב, הדברים עלולים להיות מסובכים עוד יותר ככל שהצ'ק הועבר על ידי מקבלו לצד שלישי המבקש לפרוע אותו ונתקל בשוקת שבורה. אי לכך, מומלץ להימנע במידת האפשר ממתן צ'קים סחירים. כמו כן, לא תמיד ניתן בנקל להחליט האם התמורה סופקה כנדרש (למשל, שכירות דירה שבוטלה, שירות שניתן ולא סיפק מענה לציפיות הלקוח וכדומה).
לסיכום,
מדי שנה, מיליוני צ'קים בישראל חוזרים מחמת העדר כיסוי מספיק ורבים רואים בכך תופעה שאיננה אלא "מכת מדינה של ממש". ברשימה קצרה זו בחנו את הנושא מנקודת המבט הפלילית. קרי, ביררנו בקליפת אגוז אימתי הוצאת צ'ק ללא כיסוי עולה כדי עבירה פלילית ומה העונש שעלול להיות מנת חלקו של מוציא הצ'ק במקרה זה.
יודגש כי ענישה בגין צ'ק ללא כיסוי מושפעת לא רק ממסירת ההמחאה בלבד אלא גם מגורמים נוספים כגון הסכום שנרשם על הצ'ק, נסיבות הקשורות בעבירה (לדוגמה, מרמה, הפרת אמונים, גניבה בידי מורשה וכו'), תום הלב של מוציא הצ'ק (לרבות מידת הידיעה לגבי העדר הכיסוי), עבר פלילי וכיוצא בזה.
במקרים בהם צ'ק נמסר עם כיסוי אך כיסויו בוטל מחמת התנהגות הצדדים, אין עסקינן בהכרח בעבירה פלילית. בסיטואציה זו, קיימת חשיבות רבה לאופן שבו הדברים מוצגים בערכאות. כך או כך, היות שצ'קים אינם מסמכים "סתמיים" אלא יש בהם כדי לבסס מערכת חוזית בין צדדים, ככל שהעניינים מסתבכים מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי. במקביל, מומלץ שלא לנקוט בפעולות חד צדדיות שסופן מי ישורנו.
אחזור ואדגיש כי אין במאמר זה משום המלצה או עידוד כל שהוא לבטל צ'ק, וכל המטרה היא רק סקירה של המצב המשפטי מעינו של הכותב.