במאמר מלא בהתנשאות ופטרונות כנגד החושבים אחרת ממנו, פוסק הבוקר יהודי שאני מכבד ומוקיר כי ההבחנה מיהו חרדי לא נמדדת בשמירת תורה ומצוות, אף לא בהקפדה קלה כבחמורה על הלכות אדם לבוראו או אדם לחברו, אלא על עובדה אחת בלבד: האם הצבעת למפלגה פוליטית זו או אחרת.
על פי המבדק שקבע, לו גזל אדם כספי ציבור, קיבל שוחד, שפך דם חברו, ביזה תלמידי חכמים, הרבה שנאה בישראל, המרה פי גדולי ישראל, התעלם מההסתה כנגד אחיו המשרתים והלומדים מקצוע לפרנסתם. פגע בפרנסתם של יהודים רק בגלל שרבותיהם הם לא רבותיו, הרבה חילול ה' במעשיו - הרי הוא חרדי, ובלבד שהצביע למפלגה אשר נציגיה בצבע עורו, כיפתם בצבע כיפתו, ועסקניה הם העסקנים השולטים בעיתון קהילתו. מכובדי, לא זוהי התורה שעליה חונכנו. לא זו היא היהדות עליה גדלנו. אם זהו המבדק היחידי להיותנו חרדים, אז כן, אנחנו לא חרדים.
עכשיו לעובדות: מרבית מהחרדים בעולם אינם מצביעים למפלגות חרדיות, אף לא למפלגות יהודיות, ואגלה לך סוד - גם לא למועמדים יהודים. מרבית מגדולי ישראל בעולם היהודי מאפשרים חופש הצבעה ובוודאי שמתנגדים להדיר יהודי שומר תורה ומצוות שמצביע אחרת.
מרן החפץ חיים זיע"א, אותו אחת מהמפלגות הסקטוריאליות גייסה לתעמולתה, לא תמך בשום מפלגה. הוא תמך בהקמת מוסד מפואר וחוץ מפלגתי שפעל למען עם ישראל ולמען ערכי מסורת ישראל-סבא. המשכו של המפעל המפואר קיים עד היום בארצות הברית. בישראל הוא איננו.
עידן ועידנים, תפקיד הרב ללמד הוראה ולהנחות בהלכה. בארץ ישראל, מנסה העסקונה להפוך את מוסד הרבנות למותג שיווקי, פוליטי ועסקי. כלי שרת בידי העסקונה השלטת והפוליטיקאים הציניים שממנים עצמם וחבריהם לגילדה וכופים על הציבור להצביע בעבורם, כל זאת בשם התורה ובשם גדולי ישראל.
הגילדה הדואגת בקנאות למקורביה לא נותנת פתח לכל החושב להחליפם או חלילה להעביר עליהם ביקורת. בשם התורה הם ינדו כלי תקשורת המבקרים אותם. הם יפעלו לסגור תלמודי תורה, סמינרים וישיבות שהורי התלמידים שבהם העזו שלא להצביע בעבורם. הם ידחפו למנות את בני משפחותיהם לכל משרה אפשרית, גם תורנית. ומי שיעמוד מולם – אחת דינו. ולא רק זאת, בעזותם ידרגו את כבודם של הרבנים על סמך קירבתם לאוזנם, ועל סמך הסכמתם לתמוך בהם פוליטית. ומי שימרה את פיהם (של העסקנים), ינודה ולא יחשב כחרדי.
השיטה הישראלית טובה בעיקר לעסקונה, כיוון שהיחידי שיכול להחליפם, הוא מלאך המוות. אולם רעה מאוד לישראל ורעה יותר למגזר החרדי. מפלגה סקטוריאלית צרה הדואגת בעיקר לבני קהילתה, ברגע שהיא בשלטון תהיה נתונה לשנאה וכעס בקרב רוב האוכלוסייה (כעס שברובו לא צודק), כיוון שתנסה לקדם את עקרונותיה ותקציבים לקהילתה. אולם ברגע שהמפלגה הסקטוריאלית האחרת היא זו שתהייה בשלטון (כגון-מפלגת מעמד הביניים), היא תנקום בזו הראשונה, וכך חוזר חלילה.
אולם כששיטת השלטון תהיה דמוקרטית-ייצוגית, בה יהיו שתי מפלגות מרכזיות שיכילו מימין את כל המזהים עצמם במקום זה, ומשמאל את כל אלו המזדהים עם הצד ההוא. האיבה כפלי המיעוטים תרד. חרדים יוכלו לדור גם בצד השמאלי וגם בצד הימני והדאגה תהיה לכלל ולא לפרט הצר. בארצות הברית, באנגליה וצרפת זה מצליח.
מפלגה איננה קדושה, ובוודאי שלא יכולה להיחשב כחרדית, חילונית או ערבית. מפלגה היא פלטפורמה לקידום רעיונות, וככזאת – השיטה הראויה ביותר לקידום רעיונות היא לא על פי מפתח עדתי וכיפתי, אלא על סמך יכולת ההשפעה דרכה. חרדי רשאי וחייב להצביע על סמך עקרונותיו ובהיוועצות עם רבותיו, לא עם רבותיו ועקרונותיו של האחר. חרדי רשאי להיקרא חרדי גם כשהוא בוחר שלא להצביע במקום שאיננו יכול להשפיע, במקום בו הפוליטיקאי מחליף את דעותיו על פי צרכיו ולא חושש שיוחלף בידי הציבור, כיוון שהוא זה שממנה עצמו.
אסיים באנקדוטה מייצגת, ערב חוק הגיוס ביקשו שניים מבכירי הליכוד להיפגש עם אחד מגדולי הדור, אנשי חצרו סירבו בכל תוקף לפנייתנו. לשאלתנו האם הרב הוא זה שמתנגד, נענינו כי אנשי החצר הם שמתנגדים. 'לא ניתן מקום למי שפועל 'נגדינו', כלומר – נגד העסקונה השלטת.
קמחי כינתה אותנו טיפשים ורשעים והציעה לנו למות. חצרוני הגדירנו כלוקים בפיגור שכלי. גרבוז כעובדי אלילים וכטיפשים. עכשיו אנחנו מכונים 'בוגדים' בתורה. מכובדי, חזור בך ואל תצטרף לרשימה הלא מכובדת שקדמה לך. במקום לכנות שלושים אלף יהודים כשרים, כבוגדים בתורה. פשוט תקשיב להם.
הכותב הוא חבר נשיאות הליכוד ויו"ר המטה החרדי במפלגה