בשבוע האחרון התכנס בית המשפט לשלב הטיעונים לעונש במשפט המתנהל נגד האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, שאישר את הסדר הטיעון עם הפרקליטות שדורשת להשית על הרב עונש מאסר של שנה בפועל.
הפרשן המשפטי יובל יועז מפרסם היום (רביעי) מאמר בעיתון "הארץ" ובו שורת תמיהות על התנהלות נציגי אכיפת החוק בפרשה כשהוא מכנה את ההליך המשפטי כ"מבצע לשליחתו לכלא של הרב יאשיהו פינטו".
יועז טוען במאמרו כי הקרב המשפטי בין הרב פינטו לבין מערכת אכיפת החוק, "מונע כעת לא רק מכוח האינטרס להשליט את החוק, אלא בעיקר מרצונם של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה, שי ניצן, לשמר את יוקרתם המקצועית ולאשרר בדיעבד את צדקת ההחלטות שקיבלו לאורך הדרך".
במאמרו מגולל יועז את הפרשה המשפטית של הרב, החל מהחשדות לאי-סדרים כספיים בעמותת "חזון ישעיה", שם לא הועמד הרב פינטו לדין ועד לפרשת מתן השוחד לתת-ניצב אפרים ברכה.
"במו"מ להסדר טיעון עם הפרקליטות מסרו סנגוריו של (הרב) פינטו מידע מפליל נגד קצין משטרה נוסף, ניצב מנשה ארביב, שהוביל לחקירת מח"ש", כותב יועז, ומציין כי למרות שהרב פינטו טען שבידיו מידע דומה על ברכה, "וינשטיין וניצן סירבו בתוקף לאפשר חקירה כזאת גם נגד האחרון".
יועז מוסיף וטוען במאמרו כי לו החקירה הזו הייתה מתקיימת, תוצאה אפשרית שלה הייתה "התפוררות התזה" שבנתה התביעה ביחס לרב פינטו בהתבסס על הגרסה שמסר ברכה, "בדבר מתן שוחד שהחל יום בהיר אחד, לאחר מערכת יחסים חברית שנמשכה שנים, ושבמהלכה עמד הקצין בקשר שוטף עם הרב, ואף ראה בו סמכות הלכתית-תורנית".
"ניתן אגב לתמוה עד כמה קצין חקירות בכיר הנוהג כך אכן ראוי לאמון עיוור", מעיר יועז במאמרו על האמון שניתן לגרסת ברכה.
יועז מציין כי עסקת הטיעון עם הרב פינטו מורכבת, "שכן בתמורה להקלה בעונשו הוא נדרש לא רק להודות בכתב האישום נגדו, אלא גם למסור עדות נגד ארביב". יועז מוסיף כי בתביעה התרברבו על כך שעמדתם הוקשחה לאורך המשא ומתן, כך שבמקום שהם יסכימו שהרב פינטו ירצה שישה חודשי עבודות שירות, סוכם לבסוף שהתביעה תבקש לגזור עליו שנת מאסר בפועל.
"ואולם, שופטי בג"ץ ציננו קמעה את שביעות הרצון העצמית, כשהודיעו שהעונש שסוכם קל מדי", כותב יועז, "אולי זו הסיבה ללהיטות היתר של נציגות התביעה, נאוה שילר ורחלי חזן־פלדמן, בשלב הטיעונים לעונש באולמו של השופט עודד מודריק".
"ענן של מסתורין אופף את שיקולי התביעה בפרשה", כותב יועז ותוהה: "מדוע היתה כה להוטה להשיג מידע מפליל על ארביב, אך אטמה אוזניה וסירבה לשמוע מידע מקביל על ברכה? מדוע היתה להוטה להגיע להסדר עם (הרב) פינטו, שייתר הליך הוכחות שבו ברכה היה נאלץ לעמוד בחקירה נגדית? מדוע התעקשה לכלול בהסדר הטיעון התחייבות מצד (הרב) פינטו ואנשיו שלא להתראיין בעניינו של ברכה, ואסרה עליו אף למסור לבית המשפט כל מידע בנושא, מעבר למה שנכתב בכתב האישום?".
יועז מוסיף וכותב כי "התופעה של רב שבחצרו מסתופפים קציני משטרה, פוליטיקאים ואנשי עסקים מעוררת אולי אי־נוחות, אך את הטענות בעניין זה יש להפנות לבעלי התפקידים הציבוריים האוחזים בשולי גלימתו".
"על נציגי אכיפת החוק למחות את הקצף מהשפתיים, ולשוב להתנהל בפרשה זו ביישוב הדעת, תוך נטרול אמביציות אישיות. בריאותו הרופפת של (הרב) פינטו, בעיותיו המשפחתיות, העובדה שהוא איננו פועל עוד בישראל, וכן העובדה שאיש מקציני המשטרה המעורבים אינו ראוי לפרס בפרשה זו, מחייבים גישה מתונה בכל הנוגע לאקורד הסיום העונשי של הפרשה", כותב יועז בסיום המאמר.