דווקא אנחנו נעשה הפרדה? / עו"ד דב הלברטל

לפני שמונים שנה הפרידו את היהודים. הורידו אותם מאוטובוסים. השליכו אותם מרכבות. זה היה צריך להשאיר לנו טראומה, לפחות ביחס להפרדה. אולם נראה שלא למדנו דבר (טורים)

עו"ד דב הלברטל | כיכר השבת |
כותב השורות, עו"ד דב הלברטל (צילום: שלומי כהן, כיכר השבת)

לפני שמונים שנה, הפרידו את היהודים. הורידו אותם מאוטובוסים. השליכו אותם מרכבות. ביטלו את רישומם של הילדים היהודים בבתי הספר. סילקו את הפרופסורים היהודים מהאוניברסיטאות. סימנו את החנויות. בנו גדרות הפרדה. הכריחו אותם לשאת טלאי בלבושם. ירקו כלפיהם ברחוב. היכו אותם בחוצות עיר לקול מצהלות העוברים ושבים.

זה היה לפני האסון הגדול ביותר בהיסטוריה. כך זה התחיל. דה לגיטימציה בשלבים. שום דבר לא ידמה למה שהיה אז. כל השוואה לאותם ימים, היא בדרך משל.

אך זה היה צריך להשאיר לנו טראומה. לפחות טראומה ביחס להפרדה. נראה שלא למדנו דבר. לפני מספר ימים, עוד חשבו לעשות הפרדה באוטובוסים. עדיין חושבים. להוריד מהם את הפלסטינאים. ברור שזה לא צורך בטחוני אמתי. זה הנרטיב החדש של המתנחלים.

ובכלל, תירוצים יש תמיד. ההבדל הוא שאנחנו היום העם הכובש. המוסר היהודי עומד בתקופה זו למבחן. אנחנו עומדים למשפט בטריבונל המוסר האנושי. האם אנחנו טובים מאחרים?

יש גם תירוצים לחוק הלאום. יש תירוצים לגדרות הפרדה בכל מקום. למחסומים שממררים את החיים. למסכת הייסורים שהייתה מנת חלקם של ערבי ישראל היוצאים לחוץ לארץ בבדיקות הביטחוניות כביכול. יש תירוצים לקיפוח מתמיד של הערבים תושבי מזרח ירושלים. של הדרוזים של הבדואים. הם אפילו משרתים בצה"ל.

יש אפילו תירוצים למצעד הדגלים הפשיסטי ביום ירושלים. אלפי בני נוער משולהבים צועדים ודגלים בידיהם. כאותם מצעדים בהונגריה של שנות השלושים. שם כבר מכים ויורקים על ערבים בראש חוצות, לקול מצהלות השרים שמוחמד מת. כך מגדלים את הדור הבא של בריוני הרחוב היהודים. יש גם מעשים בכל יום של יריקות על אנשי דת נוצרים בעיר העתיקה. נפלא, פשוט נפלא. יהדות במיטב כוחה ובמלוא עוצמתה.

לא למדנו את הלקח? סלקציה ברציף תחנת הרכבת בבירקנאו, 27 במאי 1944 (מתוך "אלבום אושוויץ" / יד ושם, נחלת הכלל)

כאלו היו גם פני הדברים לפני שמונים שנה. אלא שאז זה הופנה כלפי היהודים. לא למדנו לקח. לא למדנו כלום. שוב התגלתה בשטח קנאותם הלאומנית של המתנחלים. הם כולם הצדיקו את ההפרדה. הם הרי מבינים גדולים בזה.

הם הרי יפרידו את הערבים מהר הבית. הם גם יפרידו אותם מיהודה ושומרון. הלאומנות מצדיקה, כי האלוקים הוא אלוקי האדמה. הרי הם אדוני הארץ. הם יודעים להפריד אנשים מאדמותיהם. אוהו, איך שהם יודעים. בעורמה. בהפקעה. והיו לך למס ועבדוך. אך לא רק הם.

עכשיו הגיע תורם של האוטובוסים. מחר, גם במדרכות. לפני שמונים שנה עשו את זה ליהודים. קשה אפילו לקרוא על הדברים האלה. אז כיצד אנחנו, דווקא אנחנו, עוד מסוגלים לעשות הפרדה?

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר