אם כבר לגרש, אז את בן דהן / עו"ד דב הלברטל

הם שלושה המעצבים את האידיאולוגיה של הממשלה הלאומנית הנוכחית: השר אריאל וסגני השרים חוטובלי ובן דהן. הטרילוגיה המופלאה של תורת ארץ ישראל השלמה, עולי הר הבית ומגרשי הערבים.

בן דהן שכח שהוא סגן שר הביטחון, אם הוא בכלל מבין את משמעות הדבר. התודעה הממלכתית שלו נעה בין קבר יוסף לקבר גולדשטיין. הוא מדבר כאחרון המתנחלים, המתסיס את כל העולם הערבי והבינלאומי נגדנו. בצער רב אפשר להניח שכתובת הפיגוע הבא כבר רשומה על הקיר. בן דהן הוא מגדולי רושמה. אחרי זה, הוא עוד יטיף לאהבת ישראל.

המדיניות של בן דהן מיוסדת על רעיון הנקמה. התחילו הפיגועים, בנט מתלהם. רטוריקה של מנהיג חמולת הנוקמים. מיד ביטלו את אישורי הטיסה של כחמש מאות פלסטינים. מיד הגבילו את מספר הנשים הרשאיות לעלות להר הבית. מה הם אשמים? כך מייצרים עוד אלף מחבלים. הנוקמים אפילו לא מבינים שישראל מקבלת תמורה ביטחונית על היתרי היציאה שהיא נותנת. הם ממילא לא מבינים כלום. הם רק יודעים שדין התורה בסייף.

ישראל כבר גירשה מאות מחבלים. הם זכו לפרסום אדיר. הפכו לגיבורי האומה הערבית. הוזמנו לכל במה תקשורתית אפשרית. רואיינו נשים וילדים. ראשי המחבלים. מסכנותם חדרה לכל סלון אירופאי ואמריקני. ההזדהות איתם ועם סבלם חצתה יבשות. הם הפכו למודל חיקוי של מיטב הבחורים הערבים. כך צמחו עוד כמה גדודי אל אקצה. ישראל נאלצה להתקפל. כבר היה מאוחר. לקח הרבה זמן להבין שנקמה אינה מדיניות. בינתיים שילמנו מחיר יקר מאוד. הכוונה למחיר דמים.

בן דהן והמתנחלים קוראים גם לעונש מוות למחבלים. זה אותו עיקרון. אטימות מדינית מסוכנת. זה פשע לתת לו, לחוטובלי, לבנט ולאריאל להנהיג את המדינה. קנאים ההופכים למדינאים. כאותם קנאים שהיו בירושלים בחורבן הבית, ושרפו את אוצרות המזון כדי להכריח את היהודים להילחם ברומאים. אלה הם צאצאיהם המודרניים. רבן יוחנן בן זכאי היה צריך לברוח מהעיר. אולי גם אנחנו.

לא מזמן תפסו מחבל צעיר במחסום. גילו אצלו סכין. הוא אמר שהוא רצה לרצוח מתנחל. הוא לא הראשון שאומר כך. אין כבר יהודים. אין כבר ישראלים. יש מתנחלים. מקור השנאה האולטימטיבי. מקור סיכון החיים. של עצמם, ושל אחרים.

זו הסיבה שאם היו מעמידים בפני ברירה - לגרש את המחבלים עם משפחותיהם או את בן דהן - הייתי מגרש את בן דהן. גירוש המחבלים מסכן חיים של יהודים. גירושו של בן דהן יכול להציל חיים של יהודים.