"כיכר השבת" מגיש את הלכות ימי בין המצרים הנהוגים מי"ז בתמוז ועד לתשעה באב. בראש חודש אב נגיש את ההלכות הנהוגות בתשעת הימים.
א. פרי שנמצא בשוק זמן מועט ואחר תשעה באב ספק אם עוד אם ימצא בשוק מותר לברך עליו שהחיינו, וטוב להניחו עד שבת שאז יש לסמוך על הדעות המקילות לברך שהחיינו, כך כתב הרמ"א בסימן תקנ"א בסעיף י"ז וכך כתב חזו"ע. באור לציון (ח"ג ע"מ רל"ו) כתב שאם ישמר במקרר עד אחר בין המצרים לא יברך עליו שהחיינו.
ב. קטן אפילו שהגיע לחינוך מותר לו לברך שהחיינו בבין המצרים כ"כ חזו"ע ע"מ קלז עיי"ש ראיותיו.
ג. מעוברת שראתה פרי חדש ומתאוה לו מותר לה לאוכלו ולברך עליו שהחיינו, כך כתה ב'תשובה מאהבה' (ח"ב דף ל"ו) וכן פסקו בחזו"ע ובאורל"צ.
ד. אפשר לברך ברכת הטוב ומטיב אפילו בתעשה באב, כגון מי שנוהג לברך הטוב והמטיב כשנולד לו בן זכר או שהיה שותה יין עם אחרים והביאו להם יין אחר - עם כל התנאים הנצרכים לזה. (עיין מועד לכל חי סימן ט' אות כד ובאור"לצ ע"מ רלז).
ה. יש נוהגים שלא להתחתן מיום י"ז בתמוז עד ט' באב, וכן המנהג אצל בני אשכנז. אמנם בשו"ת יביע אומר (חלק ו' חאו"ח סימן מ"ג) כתב שמנהג הספרדים בעיה"ק ירושלים להתיר נישואין עד ראש חודש אב, ומראש חודש אב (כולל ראש חודש) והילך אין נושאים נשים. והאור לציון (ע"מ רלג) הוסיף שרשאי החתן לברך שהחיינו על הטלית כנהוג. וכן מותר לכל המכרים של החתן והכלה להשתתף בשמחה זו, אף שמנגנים בה בכלי שיר. אבל לעשות אירוסין בלא כלי שיר מותר גם אחר חודש אב ואפילו בתעה באב עצמו שמא יקדמנו אחר, כמו שכתב הרמב"ם בפ"י מהלכות אישות הלכה י"ד).
ו. לכל הדעות מותר להחזיר גרושתו מן הנישואין בכל ימי בין המצרים כי אין שם שמחה ( עיין שו"ת ברוך השם, ח"ב סימן ס"ה).
הכותב הינו מגיד שיעור ברחבי ירושלים.