היום (רביעי), מלאו שלוש שנים להסתלקותו לגנזי מרומים של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. במקבץ מיוחד שמפרסם הרב משה יהודה שניידר, החברותא של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, הוא מספר על הקשר העמוק ששרר בין שני גדולי הדור
"רבי נחום שיינין הגיע לפני עשרות שנים למרן פוסק הדור עם שאלה חמורה של ספק גט ועוד, שאלה חמורה מאד. שלא כדרכו, נסער מרן זצ"ל מהשאלה והתחיל להלך בחדרו אנה ואנה ולא העלה בידו תשובה. לפתע הוא שואל האם השאלה נוגעת למעשה? והשיב לו הגאון הנ"ל כי עד לפני יומיים היה הדבר עדיין נוגע למעשה, אך בינתיים נתבטל השידוך! וכששמע מרן כן לא רצה להשיב" מספר הרב שניידר.
לדבריו: "כשסיפרו הדבר למרן הגראי"ל, הוא התפעל מזה שלא רצה להשיב על דבר שאינו נוגע למעשה. ובנוגע לדבר המופלא שעלה בדעתו לשאול אולי אין זה נוגע למעשה. העיר נכד רבינו ונינו של מרן פוסק הדור הרב אליעזר שטיינמן מראשי ישיבת "תורת דוד", שכנראה הבחין מרן שאין לו סייעתא דשמיא להכריע, והבין שדברים בגו, ואולי לכן זה לא נוגע למעשה. ואמר ראש הישיבה "אין הכי נמי..."".
"עד כדי כך היה מרן ראש הישיבה מייחס לדברי מרן הגרי"ש כהכרעה שאין להרהר אחריה, שהרבה פעמים כשהיה נידון הלכתי מסויים, וכשהיו דנים עם ראש הישיבה על השאלה, והיה מצדד בדבר, אך כששמע שמרן זצ"ל כבר גילה דעתו בדבר, לא היה רוצה רבינו להשיב יותר, זולת פעם אחת..."
"מחזה הוד היה לראות שבכל פעם שהיה מגיע מרן הגראי"ל לבית מרן פוסק הדור וכדרכו היה מרן הגרי"ש שקוע בעיניו ולבו בתוך הגמרא ולא שם לב לראות מי הנכנסים. כשאמרו לו בני הבית שראש הישיבה הגיע, היה מרים עיניו, ומיד כשראה את מרן הגראי"ל בחדר, היה "קופץ" ממקומו ונעמד מלא קומתו, עד שנתיישב ראש הישיבה.
הרב שניידר מספר כי "זה היה גם לאחר שעבר ניתוח ברגלו, והיה קשה לו מאד לקום. וכן בצאת ראש הישיבה מלפניו, היה יוצא ללוותו, אף כשבא לו בטירחא מרובה, ומרן הגראי״ל היה מבקשו תמיד שלא ללוותו, אשרי עין ראתה".