טור משפטי

האם ניתן לתבוע את קווי הנייעס "המצנתקים"? עו"ד לירן דדו מסביר

הטלפון מצלצל והשיחה מתנתקת? נדמה כי אין מי מאתנו שלא נתקל בתופעה המכונה שיטת ה"צינתוק" או "צילתוק", שנעשית לא אחת ע"י קווי הנייעס החרדיים. האם ניתן לתבוע אותם? (טור משפטי)

עו"ד לירן דדו | כיכר השבת |
(צילום: shutterstock)

אתה יושב עם משפחתך לארוחת הערב, הטלפון מצלצל והשיחה מתנתקת. על צג המכשיר מופיע מספר שאינו מוכר לך. אתה סבור שאולי מדובר בשיחה חשובה לה ציפית, מתקשר בחזרה למספר ומבקש לברר מי ניסה להשיגך.

אלא שמן העבר השני של השיחה לא ממתין לך גורם אנושי, אלא מערכת אוטומטית המבקשת להשמיע לך מסרים שונים. חלקם כוללים תכני חדשות, אחרים כוללים דברי פרסומת המעודדים לרכוש מוצרים או שירותים שונים.

נדמה כי אין מי מאתנו שלא נתקל בתופעה זו, המכונה גם שיטת ה"צינתוק" או "צילתוק" (מלשון צלצול + ניתוק). תופעה המתרחשת לעיתים מידי יום, ואף מספר פעמים ביום, בשעות שאיננו בוחרים ובמקרים רבים כלל אינן נוחות לנו, עד שאלו עולות לכדי מטרד של ממש.

מי מאתנו שבחרו להתקשר לקווי חדשות מעין אלו, המכונים גם ברחוב החרדי "קווי נייעס" ("חדשות" ביידיש), עשו זאת מרצונם ובזמנים שבחרו. אולם נדמה שגם מי שמעוניין לבצע בהם שימוש, רוצה לעשות זאת בשעות הנוחות לו, במודע, ולא בדרך הנכפית עליו.

עד לאחרונה לא הייתה ההתקשרות מהטלפון הנייד לקווי נייעס כרוכה בעלות לאלו המנויים על חבילות "ללא הגבלה" של חברות הסלולר, אלא שבפברואר 2015 קבע משרד התקשורת כי החיוג לקווים אלו, אשר למעשה משמשים כשירות לצריכת תוכן, והוא יוכל להינתן באמצעות קו נייח בחיוג מכל המפעילים, באמצעות קו נייד בתוך הרשת בלבד, או בקידומת ייעודית לשירותי תוכן (1900/1901/1902).

נדגיש כי החיוג לקידומת הייעודית לשירותי תוכן כרוך בעלות שנעה בין 0.5 ₪ לדקת שיחה ועד 100 ₪ לשיחה כולה.

לאור השינוי שחל והמעבר לאספקת חלק מן השירותים בקידומות שירותי התוכן (כדוגמת 1-900), הופכת תופעת הצילתוק למטרידה הרבה יותר, שכן כעת מי שיקבלו שיחת טלפון ממספר זה ויחזרו אליו בשיחה יוצאת, עשויים להיות מחויבים בעלות שיחה יקרה וישלשלו לכיסם של מפעילי השירות סכומים לא מבוטלים.

כאשר המחייג עושה זאת במודע, נדמה כי אין בכך כל בעיה. אולם כאשר מקבל השיחה חוזר למספר שזה עתה חייג אליו, הוא מוצא את עצמו נדרש לשלם את עלות השיחה היקרה.

מה קובע החוק?

סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982, הידוע גם בכינויו "חוק הספאם", אוסר על מפרסם לפנות בפרסומת באמצעות הודעת דוא"ל, מסר קצר (SMS), פקס ומערכת חיוג אוטומטית לנמען שלא נתן לו את הסכמתו לכך מראש.

פרסומת מוגדרת כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. מכאן ששיחה חדשותית כדוגמת זו המסופקת בקווי נייעס, אשר החיוג אליה כרוך בתשלום, מהווה פרסומת שכן היא מעודדת הוצאת כספים.

למעשה, המצלתקים מנסים לעקוף את הוראות החוק, שכן הם הופכים את היוצרות וגורמים למקבל השיחה ליזום בעצמו שיחה אליהם.

האם יש בכך כדי להכשיר את התופעה?

בשנת 2011 אושרה תביעה ייצוגית כנגד חברת טלרן מסרים מידיים בע"מ וקליניק טבע בע"מ (ת"צ 1674/09). חברות אלו נהגו בשיטת הצלתוק והתקשרו ללקוחות באמצעות מערכת אוטומטית אשר ניתקה את השיחה בטרם נענתה. נמענים שחזרו למספר שהופיע על צג מכשיר הטלפון הופתעו לשמוע מעברו השני של הקו הודעות פרסומת שהציעו להם מתנות שונות ועודדו אותם לרכוש מוצרים ששווקו באמצעות הנתבעות. הנתבעות מצדן טענו כי שיטה זו אינה אסורה על פי חוק הספאם, שכן שיקול הדעת אם לפנות אליהן נתון בידי הנמען והוא זה אשר יצר עמם קשר.

בית המשפט קבע בעניין זה כי שיטת הצלתוק נועדה לעקוף את הוראות חוק הספאם, כאשר התוצאה הלא רצויה של הטרדת הפרט וחדירה לפרטיותו נעשית בדרך מתוחכמת יותר, ואף מטרידה יותר. קביעה לפיה שיטה זו אינה מנוגדת להוראות החוק, תרוקן את החוק מתוכן. בשיטה זו לא רק שמבוצע פרסום ללא הסכמת הנמען, אלא שהנמען שלא ביקש, לא הסכים וככלל אינו מעוניין בפרסום, נושא בעלויות השיחה באמצעותה הועבר דבר הפרסומת.

לכן נקבע כי שיטת הצלתוק לצורך הפצת דברי פרסומת נוגדת את הוראות חוק הספאם.

ניתן לומר כי גם שיטת הצלתוק המעודדת שימוש בקווי נייעס, המחויבים בתשלום בגין עלות החיוג לשירותי תוכן (בקידומות כגון 1-900), נופלת אף היא בגדר דבר פרסומת בחוק ועל כן מפרה את הוראותיו.

כיצד מתמודדים עם ההטרדה?

חוק הספאם קובע כי בגין כל דבר פרסומת ששוגר בניגוד להוראות החוק, רשאי בית המשפט לפסוק לנמען לפיצוי בגובה עד 1,000 ₪ בגין כל הודעה או שיחה שקיבל. פיצוי זה נועד על מנת להרתיע את המפרסמים בניגוד לחוק, באופן שהתנהלות זו לא תהיה כדאית עבורם.

נציין כי החוק מטיל בנוסף אחריות פלילית על המפרסם, לרבות נושאי המשרה בו, אשר בצידה קנס כספי.

קיבלתם שיחות צלתוק ממספרים בקידומות אלו? שמרו את תיעוד השיחות ואל תהססו לפנות לחברות המפעילות את השירות ומפרות את הוראות החוק, בדרישה לחדול מכך ולפצותכם בהתאם לפיצוי הקבוע בחוק או אף שקלו פניה לבית המשפט באמצעות הליך של תביעה קטנה.

הכותב הנו עורך הדין לירן דדו המתמחה ב"חוק הספאם"

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר