הפרקליטות ערערה על העונש למציתי ביה"ס הדו לשוני

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של האחים שלמה ונחמן טויטו, שהודו והורשעו בהצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים: "יש צורך בהרתעת הרבים" (משפט)

אהרן רבינוביץ | כיכר השבת |
המורשעים בהצתת בית הספר הדו לשוני (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

פרקליטות המדינה הגישה היום (רביעי) לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של האחים שלמה ונחמן טויטו, שהודו והורשעו בהצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים בנובמבר 2014. על פי הפרקליטות, "בערעור מתבקש בית המשפט להטיל על השניים עונשי מאסר משמעותיים ביותר, שיעלו בקנה אחד עם עקרון ההלימה ועם הצורך בהרתעת הרבים".

כזכור, האחים טויטו הורשעו בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בעבירות של הצתה והשחתת פני מקרקעין, כאשר נחמן טויטו הורשע גם בהסתה לאלימות. על שלמה טויטו נגזרו שנתיים מאסר בפועל ואילו על נחמן טויטו 30 חודשי מאסר בפועל.

בערעור שהוגש באמצעות סגן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד אריה פטר, נאמר כי העונשים שנגזרו על שני האחים אינם עומדים ביחס הולם לחומרת מעשיהם, נסיבות הביצוע ומידת אשמם, ואין בהם כוח הרתעתי מספיק, במיוחד על רקע אירועי המקום והזמן.

"פרשה זו חושפת צבר חמור במיוחד של פגיעה חמורה ומשמעותית בערכי יסוד של החברה, נסיבות חמורות הקשורות לביצוע הפשע, נסיבות אישיות שאין לייחס להן משקל רב לקולא, וכל זאת על רקע כוונתם של שני המשיבים ליצור 'הד תקשורתי' עקב ה'סמל' שנבחר לשמש מטרה למזימתם הזדונית", נאמר בערעור.

בערעור נאמר עוד, כי הגם שבית המשפט המחוזי נתן ביטוי ברור וחד בגזר הדין – לפחות במישור הרטורי – לחומרתם המופלגת של מעשי המשיבים ולנסיבות ביצועם, הרי שלא הסיק את המסקנה העונשית המתחייבת מקביעותיו הנורמטיביות והרטוריקה הנוקבת, עליהן מבוסס גזר הדין.

"בית משפט קמא הנכבד לא נתן את דעתו די הצורך לסכנות הייחודיות שנובעות מביצוען של פשעי אלימות על רקע אידיאולוגי, לרבות החשש הממשי לביצוע 'מעשי חיקוי' (ע"י עבריינים אידיאולוגיים אחרים המזדהים עם ה'מסר' של המבצע) ופעולות תגמול (ע"י עבריינים אידיאולוגיים מצד היריב), אשר מובילים למדרון חלקלק שבסופו תבערה גדולה (תרתי משמע)".

המדינה סבורה כי מדיניות הענישה הנהוגה הינה חמורה בהרבה מזו שנקבעה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים, ומדיניות זו היתה צריכה להוביל למתחם ענישה גבוה יותר, וכפועל יוצא מכך גם לעונשי מאסר בפועל גבוהים יותר. כך למשל, טוענת המדינה כי בחינת מדיניות הענישה הנהוגה בבית המשפט העליון מלמדת כי הרף התחתון אינו 10 חודשי מאסר בלבד, כפי שקבע ביהמ"ש המחוזי, אלא עומד לפחות על תקופת מאסר בפועל העולה במידה ניכרת על שנתיים תמימות.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר