הפכנו להיות פחדני וואטסאפ / מוטי רובינשטיין

עומס הודעות הכזב שרצות בקבוצות הוואטסאפ והחשש מפני אכזבה נוספת גורמת לנו לעתים לפספס הזדמנויות אמיתיות • מוטי רובינשטיין בטור מיוחד על הפחד מהאפליקציה הפופולרית (דיגיטל)

מוטי רובינשטיין | כיכר השבת |
מוטי רובינשטיין (צילום: יעקב נחומי)

מפורסם המשל על הרועה המשועמם שנכנס ליער וקרא לעזרה כיוון שהוא מותקף על ידי זאב. אנשי הכפר הסמוך התחמשו ונכנסו אל היער כדי לעזור לו, אך כאשר הגיעו למקום, הרועה צחק עליהם ואמר ששיעמם לו. לאחר מספר ימים הרועה נכנס שנית ליער ושוב קרא לעזרה מפני הזאב. אנשי הכפר התחמשו שנית, ושוב באו לעזרתו, ואילו הרועה לעג להם שוב. לאחר זמן מה, הרועה נכנס ליער, ואכן נתקל בזאב. הוא התחיל לצעוק לעזרה, אך הפעם אנשי הכפר לא התייחסו אליו, והזאב טרף את הצאן.

המשל הידוע מקבל משנה תוקף בעידן הווטסאפ. אם פעם היינו צריכים להיות רועי צאן משועממים ולצעוק בגרון ניחר מהיער, היום אפשר להיות בכל מקום ופשוט לשלוח הודעה עילגת בקבוצת ווטסאפ מרובת משתתפים, ויוצאים ידי חובת הרועה המשועמם.

לעתים נדמה כי התרגלנו לעומס ידיעות כוזבות בווטסאפ, פלטפורמה שבה כל הגיג ספקולטיבי מופץ במהירות הבזק ב"מקווה נייעס הווירטואלי" וכל בדל של שמועה משותף בין הקבוצות המובילות בנייעס ראשוני בלתי מאומת. אלו הרי הקבוצות העדכניות ביותר, האמינות ביותר (ארבע בדותות בשעה, בסך הכל) ויש להן אפילו לוגו מיוחד!

כולנו מכירים את זה. שתי דקות בלבד חולפות בין הפיצוץ שנשמע מרחוק, לעדכון הראשוני עם הפרטים "המלאים" על האירוע, מחמש קבוצות שונות. פרטים מאומתים, לא מאומתים ואפילו חזל"שים ונביחות מהסוג המעליב ביותר: "מה אתה משתף הנפצות של 'משועמם ווטסאפ' בלי לבדוק?".

יש גם מומחי ווטסאפ בתחושות ורגשות. הם יודעים לשתף "הודעה שנכתבה בדם" הקוראת שלא להפיץ פרטים על נפגעים או צא"פים רגישים, עם פירוט ממוספר של הנזקים הצפויים למשפחות הנפגעים. הנייעסן התורן שלא הצליח להגיע למידע הרלוונטי ולחשוף אותו בבלעדיות בקבוצה שבניהולו, בדרך כלל יצקצק במקלדתו ובסמרטפונו וישלח אמוטיקונים זועמים עם פרצופים אדומים, דומעים ובוכים בהיסטריה. שלוש דקות לאחר מכן הוא יפרסם את השם המעודכן של הנפגע - "מאומת סופי, המשפחות קיבלו את הבשורה". שקר? לא נורא. השגרה חייבת להימשך. ועולם כמנהגו נוהג.

וכשזה מגיע לעולם השיווק?

בעלי עסקים ומנהלי ארגונים ומוסדות מבקשים לאחרונה לממש את הפוטנציאל השיווקי הגלום באינטרנט, ומגיעים אלינו בבקשת עצה ותושיה. בימים האחרונים, למשל, יצאנו בקמפיין ווטסאפ ייחודי מסוגו. ביקשנו להפיץ בשורה משמעותית על ידי פעילות נושאת פרסים באמצעות הכלים המקצועיים העומדים לרשותנו. השיטות השיווקיות החדשניות שבאמתחתנו, איפשרו לנו להגיע לתפוצה אדירה של משתמשים בפרק זמן קצר. אך ראו זה פלא, ביום הראשון של הפעילות ההיענות הייתה דלה. אנשים לא מימשו את זכאותם לקבל פרסים, עד שגילו בימים שלאחר מכן כי הפעילות "אמיתית לגמרי" והפרסים ממש שווים ולמה לא להשתתף, בעצם.

הנה מקבץ הודעות שקיבלנו בתחילת הפעילות:

"תגיד, המבצע של פלוני שמפיצים עכשיו בווטסאפ, זה אמיתי?"

"זה המספר של מוצר פלוני?"

"לאן הגעתי?"

"המבצע הזה אמיתי?"

הצרכן החרדי לא אוהב לחוש מרומה, ומעדיף, במקרה כזה, להאמין שזו הנפצה נוספת מבית המשועמם התורן. מה פתאום שיהיה מבצע כזה בווטסאפ? ומי אמר שזה נכון? ההכחשה הפנימית כה גבוהה שיש מי שחושב לעצמו "כמה בנאדם יכול להיות משעומם? הוא משקיע בהודעה כל כך מפורטת ומקצועית. זה נראה אמיתי לגמרי. המשועממים של היום משתכללים, אה? תראה איזה מתוחכמים הם". והוא לא ישתתף בפעילות.

ובכן, עלינו להתנהג בתבונה. אותה ביקורת אשר גורמת לנו להיות ספקניים ביחס להודעות שונות, צריכה לעבוד כמסננת נכונה. אין לפסול באופן אוטומטי כל דבר. כדאי לבדוק. אילולי זאת, אנו עשויים להחמיץ הזדמנויות חשובות ומשתלמות, וגם המפרסמים יתייאשו מזירה קריטית ומתחדשת כמו הוואצאפ במגזר החרדי. אבל עזבו את זה. האינטרס צריך להיות שלכם - לא של המפרסם.

המפרסם עשה את שלו, המפרסם יכול ללכת. ואתם? עשיתם את שלכם?

הכותב הוא מנהל מחלקת תוכן בחברת Webetter ומומחה לשיווק באינטרנט

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר