השבוע הגעתי למשרד הפנים לחדש תעודת זהות שבלתה עם השנים. פתאום באמצע התור האין סופי אני רואה אברך עם פנים מוכרות... אני מתעמק ומנסה להיזכר ואז אני מבין שזה שמוליק, ידיד ותיק מימי הישבה הבני ברקית בה בילינו את מיטב שנותינו בלימוד ובשמחה. התחלתי להידחף לכיוונו תוך כדי התעלמות מקללות בשלל שפות על העקיפה. "שמוליק מה נשמע?" הפתעתי אותו מאחור, הוא מיד זיהה "יהודה שנים... שלא נפגשנו מה איתך?" המשכנו לפטפט ולהעלות זיכרונות.
לקראת סיום השיחה שאלתי אותו "אגב למה הגעת לכאן? משדרג את ספח תעודת הזהות? עוד ילד?" "לא. האמת שאני צריך דרכון, הקודם אבד לי איפושהוא". הוא ענה באי נוחות. "שמוליק מה דרכון באמצע אלול?! הטיולים נגמרו. ובכלל, אתה לא נראה לי בקטע של טיולים לחו"ל גם באמצע השנה", התעניינתי בסקרנות. "לא, לא טיול... אגיד לך את האמת, אני נוסע לאומן לראש השנה." הוא ענה בחשש מתגובתי. "אומן? אתה? מה הקשר? ליטאי אותנטי שכמותך!? שמוליק מה עובר?". הגבתי בתדהמה. "בא אני אספר לך אם יש לך זמן" הוא הציע. "זמן? בתור למשרד הפנים לאף אחד לא חסר זמן אפשר לייצא זמן לסין עם כמויות בזבוז הזמן כאן" עניתי.
"לפני שנתיים אחי הצעיר הסתבך עם החוק, העלמות מס וכדו', היה מתוכנן לו משפט רציני שיכול להסתיים במאסר ממושך". פתח שמוליק בסיפורו. "הורי וכל משפחתי גייסנו את כל כספינו וכוחנו לעזור לו. פנינו לעסקנים שילמנו לעורכי דין הלכנו לרבנים מה לא עשינו??? בסופו של דבר הוא ב"ה זוכה והכל הסתדר על הצד היותר טוב, אבל המתח שהיה עד הזיכוי לא נשכח מליבי.
כמה שבועות אחרי הזיכוי הגיע כמו כל שנה חודש אלול. הפעם החשש מהמשפט שעומד להיות לנו בראש השנה קיבל מימדים אחרים לגמרי בעקבות החודשים האחרונים שעברתי.השנה ידעתי איך מרגיש מישהו לפני משפט אמיתי. שבוע לפני ראש השנה נסעתי לסידורים בירושלים, לפני השקיעה נכנסתי למנחה בבית כנסת אקראי ושם בין מנחה למעריב התיישבתי להאזין למגיד השיעור, הוא דיבר מענייני דיומא-חודש אלול, על ההכנה לראש השנה, התשובה שאנו צריכים לעשות וכו' בסיום השיעור הוא אמר: 'אני אגיד לכם את האמת, כל אחד שיש לו משפט לוקח עורך דין, לנו בראש השנה יש משפט על כל החיים שלנו, השנה אני לא מוותר על עורך דין, אני בעז"ה נוסע לאומן. ר' נחמן מברסלב זי"ע הבטיח שכל מי שיבא אליו בר"ה הוא יתקן אותו ויעזור לו לצאת זכאי בדין, אני כל הזמן שומע מאנשים שהיו שם שמביקור אחד בר"ה באומן נהפכו להם החיים לטובים הרבה יותר ברוחניות ובגשמיות'.
דבריו נגעו בי בנקודה רגישה. אני יודע כמה עו"ד טוב משמעותי במשפט, אז בוודאי אם צדיק גדול מבטיח שהוא יהיה העו"ד שלי בראש השנה שווה להשקיע את הכסף והקושי שבנסיעה. בהחלטה של רגע החלטתי שאני רוצה להיות שם ביום הדין גם אני זקוק לעו"ד, שכנעתי את אשתי בצורך הנסיעה, סידרנו לה ולילדים איפה להיות בראש השנה, אחר כך פניתי לשכן חסיד ברסלב והתעניינתי איך מתארגנים הוא הסביר לי כמה זה פשוט, אחרי כמה שעות כבר הייתי עם כרטיס טיסה. בהמשך סידרתי מקום שינה ואוכל ויומיים לפני ראש השנה הגעתי לאומן, הופתעתי לראות שם את כמויות האברכים והבחורים הליטאים שהגיעו.
מה אני יגיד לך יהודה. כזאת חוויה רוחנית לא הייתה לי מעולם, אווירת הקדושה והאחדות שם היא במימדים ענקיים. חזרתי לביתי ובמשך השנה האחרונה המון דברים הסתדרו לי זה באמת שינה לי ולמשפחתי את החיים לטובה ואני לא לבד אני שומע את זה מעוד הרבה שהיו שם מכל גווני הציבור. אז זהו השנה אני לא מוותר על זה אני מוציא דרכון וטס"
הוא סיים את המונולוג הארוך. ואני נשארתי מופתע "מה אתה אומר ככה בהחלטה של רגע אתה טוען ששינית את החיים? מעניין...טוב! שתהיה לך נסיעה טובה תתפלל גם עלי" אמרתי כשנפרדנו כל אחד לדלפקו הוא..
כשהגעתי הביתה סיפרתי לאשתי את הסיפור המוזר על שמוליק שמספר ששידרג את החיים בנסיעה אחת לאומן. להפתעתי היא לא התפלאה וסיפרה לי שגם בעל של חברה טובה שלה נוסע לשם כבר כמה שנים ומספר אותו דבר. ואז היא זרקה בחצי הומור "אולי תיסע גם אתה השנה?" כנראה שבתת המודע קיוויתי להצעה הזאת, דשנו ברעיון מכל הכיוונים ולאט לאט השתכנענו שכדאי לנסות הרמתי טלפון לשמוליק הוא כמובן שמח לעזור לי. וזהו... ביום חמישי הבא אני טס בעז"ה לאומן מצפה לשנה טובה הרבה יותר...