המאבק על היהדות: הראשל"צ ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר השתתף בצהריים (שלישי) בוועידת המשפט המתקיימת בתל אביב בחסות ynet והתייחס לסכנת החוקים הנוגעים ליהדות שעלולים לקרוע את העם היהודי.
הגר"ש עמאר התייחס לחקיקת חוקים הנוגעים לדת ואמר כי "כשמציעים הצעות מבלי להעמיק בהלכה ולהתייעץ עם פוסקים מובהקים בהלכה, למרות שהכוונה היא לטובה: עלול להיות שבא לברך ויצא מקלל".
הראשל"צ הוסיף והזהיר: "יכולים לגרום להצעות חוק שלא רק שלא יהיו מעשיים אלא יביאו לאנדרלמוסיה, במצב החברתי הרגיש והעדין שלנו בארץ ישראל ובעולם, מפני שאני תמיד טענתי, אם יש דעות שונות במדיניות בפוליטיקה, עדיין אנחנו עם אחד, גם אם זה בעניין שמירת דת, עדיין אנחנו עם אחד, אבל יש דברים שקורעים את העם".
"לא בכדי, ראשי המדינה שהקימו אותה נתנו את הנישואין והגירושין בידי בתי הדין, שזו הפנינה היקרה ביותר. צריכים לשמור על זה, להשתדל להסביר את זה לשרים, לחברי הכנסת וגם לארגוני הנשים", הוסיף רבה של ירושלים, "השתדלתי תמיד להסביר שהמטרה שלנו היא תמיד לשמור על אחדות".
"כל מה שמדברים 'עגונות - עגונות', נער יספרם על כף ידו. רוב העגינות שמדברים עליה היא העקשנות שכל אחד אומר 'כולה שלי', הן אם זה בממון הן בהחזקת ילדים. לא השארנו מעולם מקרה שלא טופל", סיפר הרב.
"אני לא יודע אם יש עוד מוסד שאפשר למצוא כישלונות כל כך מועטים. המציאו שיטות והפעלנו שיטות, וכמעט מעולם לא השארנו עגונה, יש מקרים מיוחדים של בעיות פסיכולוגיות שאתם לא יעזור הפתרונות האלה, זה דברים בטלים", שיבח הגר"ש עמאר את התנהלות בתי הדין הרבניים.
הגר"ש עמאר התייחס להצעות שעולות בכל פעם על הפקעת הקידושין מבתי הדין: "בעלי ההצעות - לא תמיד יש להם את הראיה העמוקה של בחינת ההלכה, ואם חלילה פוגעים ועושים דבר שלא כהלכה אז יש פה עניין של איסור חיתון ממש, וכשיש איסורי חיתון אנחנו שוב לקראת קריעת העם".
"כשהייתי עוד אב בית הדין בפתח תקווה", סיפר, "ישבנו באיש ואשתו ואסרנו את האישה לבעלה על פי הודאת פיה, ישבנו לדון על הילד או הילדה, והנה מופיע עורך דין ואומר 'אני מייצג את הילד', אמר שהוא ממשרד היועץ המשפטי לממשלה, אומר לי 'יש הוראה חדשה שאין לכם רשות לדון עד שהילד או הילדה יגיעו לגיל שמונה עשרה וייצגו את עצמם'".
"הדבר הזה", הוסיף הגר"ש עמאר, "זו טעות כזו גדולה שאי אפשר לתאר. הילד קטן, יש אבא ויש אמא ויש את כל הצדדים שראוי לחקור, ובית הדין עושה את המאמצים הכי גדולים כדי לא לתת חשש לממזרות, עמלנו תחת פסיקה של מרן הרב עובדיה יוסף, שהפליג והתאמץ לא להשאיר ממזרים".
לדבריו: "אמרתי שלא יכול להיות שנחכה, הוא יבוא להתחתן ויגידו לו 'צריך לברר', כבר עברו עשרים או שלושים שנה, אין עם מי לדבר, אין איך לברר, והיו לנו מקרים כאלה, והיינו צריכים להתאמץ שבעתיים ובקושי ובדוחק מצאנו דרכים. בו בזמן שהילד קטן וכל בעלי הדבר חיים וקיימים".
הגר"ש עמאר סיפר למשתתפים, כיצד ניתן לפתור בעיות עם התייעצות הלכתית. לדבריו כאשר נבחר לרב ראשי ונשיא בית הדין, הזמין את היועץ המשפטי לממשלה דאז רובינשטיין: "הוא בא עם כל העוזרים שלו, ואני הבאתי איתי את חברי בית הדין הגדול, וישבנו לדון בעניין, והסברתי לו את הנקודה הזו.
"נתתי הצעה שנקים בתי דין אזוריים מיוחדים, בכל אזור בארץ, שיהיו מורכבים מאבות בתי הדין, ונבחר את האנשים שאכפת להם לדאוג, חתמנו שנינו, וזה היה ניסיון לשנתיים. אחרי שנתיים היה כבר יועץ משפט חדש, מני מזוז, ואישרנו את זה לתמיד".
הראשל"צ פנה למשתתפי הפאנל, שרים ומשפטנים, וביקש מהם: "ערב ראש השנה, צריכים לחשב את הדרך, לא העיקר להראות, שעשינו, צריך לחפש לעשות את הדברים הנכונים בשעות הנכונות ובמקומות הנכונים, אם חלילה נחטא בדברים כאלה...".