הנהגותיהם והליכותיהם של מרנן גדולי ישראל בימי ראש השנה

מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן

את הסליחות ביום הראשון ובערב ראש השנה אמר מרן הגראי"ל שטיינמן בחצות הלילה ובשאר הימים לפני הנץ.

בשנים עברו היה מתפלל מרן ראש הישיבה את תפילת ערבית בליל א' של ר"ה בישיבת 'גאון יעקב', אולם בשנים האחרונות בשל חולשתו וטורח הדרך, מתקיים מניין מצומצם בביתו, כאשר לאחר התפילה עוברים לפניו להתברך בברכת שנה טובה.

הגראי"ל מקפיד שלא לאכול לפני התקיעות כלל. את התשליך עושה הגראי"ל בברז בביתו, בכל עתותיו הפנויים בראש השנה הוא אומר תהילים.

נקודה מעניינת הינה כי מרן הגראי"ל שטיינמן אינו מברך ברכת "שהחיינו" בלילה השני של ראש השנה על פרי חדש וזאת משום שחושש מהפסק, במקום זאת מקפיד מרן שלא לאכול ענבים במשך כל תקופת הקיץ ובראש השנה מברך שהחיינו בקידוש על ענבים שנסחטו עבור היין.

בכל עשרת ימי תשובה אינו טועם כלום במשך כל היום, ורק בלילה שובר את הצום.

נשיא מועצת חכמי התורה הגר"ש כהן

נשיא מועצת חכמי התורה, ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן, עורך את תפילות החג כבר במשך שנים רבות בהיכל ישיבתו ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, כשלתפילה מצטרפים אף מאות מתלמידיו הרבים.

בערב החג מוסר הגר"ש כהן שיחה תורנית - מוסרית מיוחדת בפני תלמידיו, כאשר הוא מעורר אותם לשוב בתשובה. הגר"ש הידוע בגאונותו העצומה, משלב בשיחה קטעי גמרות ומדרשים בחשיבות החרטה והוידוי וההתקרבות הנכונה לה' יתברך.

במרבית השיחה עוסק הגר"ש בעניין המלכת הקדוש ברוך הוא על עם ישראל שלדבריו זהו העיקר בעצם של ימי ראש השנה.

התפילות בהיכל ישיבת פורת יוסף ידועים בקרב בני עדות המזרח כתפילות נשגבות ומרוממות ובפרט כאשר ראש הישיבה עובר בעצמו לפני התיבה ומראהו כשל כהן גדול הניגש לפני העמוד.

תחושת חרדת הדין ניכרת בבהירות על פניו של הגר"ש כהן והקהל כולו מתרגש בקטעים רבים במהלך התפילה ומתעוררים לתשובה.

מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי מסיים בערב החג מספר פעמים את מסכת קידושין.

הגר"ח אינו נוהג ללבוש קיטל בחג ואת תפילת ערבית מתפלל בבית המדרש 'לדרמן' הסמוך לביתו, כשלאחר התפילה נוהרים אלפים מכל רחבי העיר לאחל למרן שנה טובה ולהתברך ממנו.

את הסימנים נוהג הגר"ח לאכול בשני לילות ראש השנה ובמהלך הסעודה אומר מרן פרקי תהילים.

את מנהג התשליך הוא מקיים בבית בנו הגראי"ש קנייבסקי, לשם מובא אקווריום עם דגים חיים.

ביום ראשון של ראש השנה עוברים אלפים במשך למעלה משעתיים להתברך ל"שנה טובה" לשנה החדשה ובמקום נראים מכל החוגים והעדות, שטריימלאך, לצד פראקים, חליפות קצרות לצד כיפות סרוגות. בשנים האחרונות לאור הלחץ הגובר הועמדו מחסומים ליד ביתו של מרן הגר"ח שיוכלו לסדר את התור הארוך המשתרך על פני רחוב רשב"ם.

ראש ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין

במשך קרוב לשבעים שנה, זוכים אלפים רבים לשמוע את התקיעות בראש השנה מפי ראש ישיבת פוניבז' הגר"ג אדלשטיין, חוץ מהמתפללים בישיבת פוניבז', באים בזמן התקיעות רבים מתושבי ב"ב לשמוע את התקיעות.

התקיעות הראשונות של הגאון רבי גרשון אדלשטיין היו בשנת תש"ה עוד בימי בחרותו אצל מרן החזון איש, הבעל תוקע אצל החזון איש נחלש באותה שנה, החזו"א שהכיר את הגר"ג ודן עמו רבות בלימוד הגיע לאוזניו כי הגר"ג מלומד בחכמת התקיעות וקרא לו לתקוע באותה שנה והמקריא היה החזון איש, לפני התקיעות דנו יחדיו החזו"א והגר"ג בנוגע לנשימות בתקיעות. מאחר והיה בחור לא לבש קיטל בתקיעות. החל משנת תש"ו ועד היום תוקע ראש הישיבה את התקיעות בישיבת פוניבז'.

המקריאים במשך השנים היו מרנן הרב מפוניבז', הגרא"מ שך והגר"ד פוברסקי זצ"ל, ולאחר מכן יבלחט"א הגרב"ד פוברסקי. תקיעותיו של ראש הישיבה מפליאים מחדש מידי שנה את השומעים מאחר והתקיעות יוצאות בפעם הראשונה ללא כל פגם, המפליא ביותר הוא כי הגר"ג אינו מתאמץ כלל בתקיעות, הגרא"מ שך שהתפלא על הדבר שאל על כך להגר"ג, שהשיב לו "כתוב בגמ' שתקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה".

ביום השני של ראש השנה לובש הגר"ג בגד חדש לברכת שהחיינו, ואינו טועם כלום עד לאחר תפילת מוסף. רבים מבקשים מראש הישיבה להזכיר את שמם להצלחה וישועה לפני התקיעות, הישועות הרבות סביב התקיעות הביאו מאות סיפורי ישועות הידועים בקרב משפחות רבות שנושעו.

בכל יום מעשרת ימי תשובה גומר ראש הישיבה את ספר התהילים. במשך עשרת ימי תשובה מוסר ראש הישיבה שיחות חיזוק והתעוררות בקרב היכלי התורה והישיבות.

חבר מועצת חכמי התורה הגר"ש בעדני

הגר"ש בעדני, חבר מועצת חכמי התורה, מתפלל את תפילות החג בהיכל ישיבת שערי תשובה וחיים בשכונת רמת אלחנן בבני ברק - העומדת תחת נשיאותו. ברוב התפילות עובר הגר"ש בעדני בעצמו לפני התיבה וכמליצה נוהג עמיתו ראש הישיבה הגר"ש כהן לומר שמעון - ראשי תיבות, שמעו מנחה ערבית ונעילה, אלו התפילות בהם משמש הגר"ש בעדני כחזן.

יצויין כי גם הגר"ש בעדני מוסר בערב החג שיחה תורנית מלאת רגש וכיסופין ומסיים אותה בברכה: שנזכה כולנו להמליך את הקדוש ברוך עלינו כראוי וידעו כי אתה שמך ה' עליון על כל הארץ.

במהלך התפילות נשנק הגר"ש בעדני בבכי וגורם להתעוררות רבה בקרב מאות המתפללים, כאשר קולו הצלול של הגר"ש נשנק בבכי בפרט בקטע בתפילה בו הוא אומר "ועל המדינות בו ייאמר... איזו לחרב ואיזו לשלום".

בית המדרש והיכל הישיבה מלא וגדוש במתפללים הנמנים גם על תלמידי הישיבה וגם תלמידי בית מדרשו, המצטרפים אף הם לתפילה הנרגשת.

לאחר התפילה בליל החג מקפיד הגר"ש בעדני ללמוד את משניות ראש השנה על פי הסדר ולאחר מכן סועד את ארוחת החג לצד בני משפחתו ואורחים מתלמידיו, המספרים על אווירה עילאית ומיוחדת אשר בה חשים ומרגישים במוחש את רוממות היום הקדוש.

חבר מועצת גדולי התורה הגרמ"צ ברגמן

בערב ראש השנה נוהג הגרמ"צ ברגמן, לומר את הסליחות כמידי יום בהיכל בית מדרשו, לאחר תפילת שחרית עורך הגרמ"צ התרת נדרים כשהדיינים הינם ג' מתלמידיו. לאחר מכן פונה הגרמ"צ לחדרו כשבשעות הקרובות הינו מקבל קהל לברך בברכת השנים.

בשעות הצהרים מתפלל הגרמ"צ תפילת מנחה בבית מדרשו, כשלאחר מכן יוצא לטבול בדרך כלל במקווה אשר בבית אחד ממקורביו.

בערב התקדש החג, עם דמדומי חמה נכנס הגרמ"צ לבית מדרשו, כשחרדת הדין נסוכה על פניו. את הפיוט "אחות קטנה" נוהג הגרמ"צ לומר ברגש ובדמעות, ובתפילה כי תכלה שנה וקללותיה ותכל שנה וברכותיה.

לתפילת המעריב בליל ראשון דר"ה נגש הגרמ"צ לפני העמוד, כשבקולו המרטיט משרה על הנוכחים את חרדת יום הדין. לתפילה זו באים המונים מתלמידיו של הגרמ"צ כשבית המדרש גדוש עד אפס מקום. לאחר התפילה עוברים במשך זמן רב ההמונים על פני הגרמ"צ לברכת לשנה טובה, כשהגרמ"צ מברך כל יחיד ויחיד קטן כגדול, צעיר כמבוגר, ובלחיצת יד בברכת לשנה טובה.

את סעודות החג עורך הגרמ"צ בביתו בהשתתפות אחד מבני המשפחה, כשלאורך כל הסעודה משוחח הגרמ"צ מענייני יום הדין והתשובה. בדרך כלל בסעודות החג אין הגרמ"צ שר ניגונים וכיוצא בזה

ביום הראשון של ראש השנה קודם תקיעת שופר לובש הגרמ"צ את הקיטל, כשכולו אומר כבוד וחרדת הדין עולה הגרמ"צ לארון הקודש ומוסר דיברי כיבושין והתעוררות לתשובה, כשבתוך הדברים מתייחס הגרמ"צ לעיתים לעניינים אקטואליים כגון ענין חינוך הילדים, מצבם הקשה ורדיפתם של בני התורה בארץ הקודש תחת עול השלטון, ומצב הביטחון המעורר שמאיים על העם היושב בציון.

לאחר מכן ניגש הגרמ"צ לבימה במרכז בית המדרש כשהוא שרוי במתח עצום ומשמש כמקריא לתקיעת שופר, כשבנו הרה"ג רבי בן ציון משמש כבעל תוקע. הגרמ"צ נוהג לפסוק בענייני התקיעות והחזרות על כל פרטים ודקדוקיהם כפי מה שקיבל וראה אצל רבו מרן החזוון איש זיע"א. וכמו כן חוזר הדבר על עצמו ג"כ ביום השני דר"ה. כשרבים וטובים מגיעים לשמוע ולראות את הגרמ"צ בעבודת קדשו.

בעת אמירת עלינו לשבח נוהג הגרמ"צ לכרוע אך לא בפישוט ידיים ורגליים, כשתומכים בו משני צידיו משמשו ונאמנו הרב יחיאל קרפל ונכדו.

לאחר תפילת המוסף הולך הגרמ"צ לסעודת החג, ובד"כ מקפיד הגרמ"צ שלא לתת תנומה לעיניו, אלא פורש לחדר לימודו עד לתפילת מנחה או לאמירת תהילים.

במוצאי ראש השנה נוהג הגרמ"צ לשנן לתלמידיו כי על יקל בעיניהם כי אמנם יום הדין עבר, אך העבודה רבה עלינו, כי עדין זהו זמן משפט ואין אדם יודע מה יהיה משפטו, ועלינו לקרוע שערי שמים, ומשנן באוזנם את דברי השערי תשובה בשער שני "וראוי לכל ירא אלקים למעט בעסקיו ולהיות רעיוניו נחתים, ולקבוע ביום ובלילה עתים, להתבודד בחדריו, ולחפש דרכיו ולחקור, לקדם אשמורות, ולהתעסק בדרכי התשובה וכשרון המעשה, ולשפוך שיח, ולשאת תפלה ורנה, ולהפיל תחנה, והעת עת רצון והתפלה נשמעת בה".

חבר מועצת גדולי התורה וראש ישיבת "עטרת ישראל" הגרב"מ אזרחי

עם התקדש היום הגדול, עולה הגרב"מ אזרחי על הבימה ופותח בדברי חיזוק והתעוררות על ימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה, בלשונו הרהוטה, מיד לאחר סיום ה'שמועס' ניגש הבעל תפילה ומתחיל בתפלת ערבית בקולו המרגש והמרטיט.

בסיום התפילה עוברים כל בני הישיבה ומתפללי ביהמ"ד להתברך בברכת כתיבה וחתימה טובה, לאחר מכן יוצא הגרב"מ אזרחי בליווי בני הישיבה המבוגרים ובוגרי הישיבה שיסעדו עמו את סעודת החג. בבוקרו של היום הגדול נראה הגרב"מ כחצי שעה לפני תחילת התפילה יוצא מביתו לבהמ"ד שם מכין עצמו לתפילת שחרית .

בתפילה אפשר לחזות בפלצות שאוחזות את הגרב"מ כאשר ראש הישיבה אומר את המילים בהשתפכות הנפש כמונה מעות.

מיד לאחר סיום תפילת שחרית יוצא הגרב"מ לקידוש בביתו בליווי בני ישיבה לאחר שטעם משהו חוזרים לקריאת התורה והתקיעות. לפני התקיעות עולה הגרב"מ לבימה ואומר דברי כיבושין בעניין תקיעת שופר אשר מעוררות לתשובה את הקהל הקדוש. מיד שיורד מהבימה ניגש לעמוד החזן ששם יקריא את התקיעות.

במהלך תפילת מוסף שהינה רגעי השיא של ראש השנה, שרים יחד כל בני הישיבה את קטעי התפילה כפי הנוסח המיוחד של הישיבה לדורותיה. "מדובר בתפילה מרגשת ומרטיטת לב כשעיני הקהל כולם זולגות דמעות של תשובה", מתאר זאת ברגש אחד המתפללים הוותיקים שמקפיד בכל שנה לרכוש מקום ולהתפלל במחיצת מורו ורבו.

במהלך הסעודה מתארחים בחורי ישיבה על שולחנו של הגרב"מ והסעודה נערכת בשילוב מיוחד של כובד ראש לצד שמחה על מחילת החטאים והמלכת הקדוש ברוך הוא, כשהגרב"מ מטבל את דבריו בדברי חיזוק ומוסר.

חסידות גור

בחסידות גור נערכים ללמעלה מרבבת חסידים שיגיעו לרגל ראש השנה להתפלל בצילו של כ"ק מרן האדמו"ר מגור.

בגור, הרבי אינו ניגש לפני התיבה ובעבר היו מתפללים בעלי התפילה המיתולוגים הרב משה שיינפלד שהיה חזן בתפילת השחרית והרב חיים משה קנופף מבעלי "המודיע" שהיה ניגש לפני העמוד לתפילת מוסף, אך בשל חולשתם ניגשים לעמוד בעלי תפילה מחליפים.

בערב החג עוברים רבים מהחסידים לתת ברכת שלום לרבי (שולם נעמען). לאחר תפילת ערבית ליל החג עוברים למעלה משעתיים קהל האלפים, כשהמבוגרים שבהם מגיל 50 ומעלה עוברים לפני הרבי בלילה הראשון ושאר הקהל בלילה השני.

הבעל תוקע בחסידות הינו הרב איצ'ה רוזמרין שהיה משב"ק אצל בעל ה"לב שמחה" זי"ע. ואילו הבעל מקריא הינו הרב ישראל דוד רוסט, רב קהילת חסידי גור בחיפה.

בחסידות משתדלים בשנים האחרונות שלא להלחין ניגונים חדשים אלא משחזרים שוב לחנים ישנים. לדברי העסקנים, רק שני ניגונים חדשים מולחנים בכל שנה. ניגון אחד על ה"קדיש" שלאחר תפילת מוסף שהולחן על-ידי ראש הקפעלע מנחם אירנשטיין, וניגון שני על המילים "היום תאמצינו", שהולחן על-ידי צבי גולדקנופף.

בחסידות גור לא אומרים במהלך התפילה את כל הפיוטים ומסיימים בשעה 1 וחצי. השנה חידשו לרגל יובל שנים למלחין המיתולוגי ר' יענקל תלמוד כמה שירים ביניהם לחנו על תפילת "היה עם פיפיות".

חסידות סאטמר

לקראת ראש השנה מגיע כ"ק האדמו"ר מהר"א לשכונת וויליאמסבורג בניו יורק כשהתפילות מתקיימות בבית המדרש הגדול בעיר. ברוב הכיבודים במהלך התפילות מכובד האדמו"ר בעצמו כשניגש לפני העמוד.

לאחר תפילת ערבית עובר קהל הרבבות להתברך מהאדמו"ר ולאחל לו ברכת שנה טובה. השנה נבנו גדרות מיוחדים על מנת ולמנוע מההמונים להידחק דבר שהיווה בשנים האחרונות סכנת נפשות משש.

לפסוקי דזמרה ניגש אחד מהמו"צים של החסידות, בשחרית ביום הראשון ניגש הרה"ג ר' אלטר טייטלבוים ר"מ בישיבה, ולתפילת שחרית ביום השני הרה"ג ר' אלעזר מענדל פילאפ ר"מ בישיבה. כבעל מקריא משמש הרה"ג רבי אריה לייבוש טייטלבוים כשהרבי עצמו משמש כבעל תוקע.

בשני לילות החג עורך האדמו"ר טיש מיוחד עד לשעות המאוחרות במהלכו נושא דברי תורה וחיזוק בפני החסידים.

חסידות בעלזא

בליל החג ניגש כ"ק האדמו"ר מבעלזא לפני העמוד לתפילת ערבית כשלאחריה הוא ניצב ליד ארון הקודש ומברך את כל הקהל העצום בברכת שנה טובה כששאגת "אמן" אדירה מהדהדת בכל רחבי בית המדרש הגדול.

מיד לאחר-מכן עובר הקהל במהירות במשך שעות ארוכות להתברך מהרבי ולאחל לו שנה טובה.

לתפילת פסוקי דזמרה ניגש לפני העמוד בעל המנגן ירמיה דמן ולתפילת שחרית הגה"צ רבי דוד וויס.

לאחר ההפסקה מתמלא היכל בית המדרש מפה לפה כשהרבי מבעלזא נושא דרשה ומעורר את הציבור במשך שעה ארוכה בענייני תשובה כשעיני הקהל זולגות דמעות.

בתפילת המוסף ניגש הרבי לפני התיבה ומשמש בנוסף גם כבעל תוקע. רגעים מרגשים של התעלות נרשמים בעת שירת תפילת "היה עם פיפיות" כשכל הילדים הניצבים על הגלריות שרים יחד ולאחר-מכן כל הקהל מצטרף.

בבעלזא, הטיש המרכזי הינו דווקא בלילה השני של ראש השנה וקרוי "לדוד מזמור טיש", ואכן בתחילת הטיש אומרים כל הציבור יחד את פרק התהילים. מדובר באחד הטישים הגדולים והמרכזיים בחסידות בעלזא כשאלפים רבים משתתפים בו במשך שעות ארוכות.

חסידות צאנז

את התפילה האחרונה של השנה שחלפה, תפילת מנחה בכניסת ראש-השנה, מתפלל כ"ק האדמו"ר מאנז לפני העמוד, והתפילה נמשכת כשעה.

לתפילת ערבית, ניגש בן הרבי, הרב הצעיר של קרית צאנז, הרה"ג רבי יחזקאל שרגא ברוך, מיד לאחר תפילת העמידה אומר כ"ק האדמו"ר מצאנז את תפילת 'לדוד מזמור' פסוק בפסוק, כשקהל האלפים עונה אחריו.

בסיום התפילה עולה האדמו"ר על מעלות ארון-הקודש, ומברך ההמונים בברכת "לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום", והקהל כולו עונה אמן, כך שלוש פעמים.

לאחר-מכן מאחלים יחדיו כל הקהל בברכת לשנה טובה וכו' שלוש פעמים, כאשר הרבי משיב 'אמן'. מיד לאחר מכן עוברים ההמונים לפני האדמו"ר לברך ולהתברך בברכת שנה טובה.

הרבי עורך את ה"טיש" בליל א' דר"ה בהיכל 'המתיבתא'. לאחר ברכת המוציא, חותך הרבי את החלה עם סכין כסף חדש שנקנה לכבוד ר"ה. מיד אחרי טבילת פרוסת המוציא בדבש, מביאים לפני הרבי את 'הסימנים', כל סימן בנפרד. האדמו"ר מצאנז אומר נוסח היה"ר מתוך קלף עתיק. לאחר הסימנים גם מביאים ראש כבש וראש דג.

דברי התורה המיוחדים שנושא כ"ק האדמו"ר מצאנז במהלך ה'טיש' הם מליצת זכות ודברי יושר על כלל ישראל לפני אבינו שבשמים שיברך את עמו לשנה טובה ויקבל תפילותיהם בימי הדין הרת עולם.

בימי ראש השנה מתחילים את התפילה בשעה 8:00. מחזה מיוחד לראות את הרבי עומד בתפילה חרישית ונרגשת בפתח ההיכל ע"י המזוזה עם כניסתו לתפילות היום הנורא.

לפני תפילת מוסף יש הפסקה לרבע שעה. הרבי מצאנז הולך לטבול במקוה, ונכנס להיכל לבוש בקיטל ובגדי לבן עם נרתיק השופרות בידו.

הס שורר בהיכל כשהרבי ניגש מיד לעבר בימת הקריאה, ומתחיל באמירת הדרשה קודם תקיעת שופר בעיניים עצומות מלאות בדמעות. הקהל עומד צפוף לבימת הקריאה בהתעוררות נשגבה לשמוע את דברי הזכות ולימוד יושר על עם בני ישראל.

עם סיום הדרשה ואמירת פרק 'למנצח' שבע פעמים, אומר האדמו"ר בלחש את התפילה לתוקע מהאריז"ל. בעת הזאת נערכים הבריתות. הרבי אומר את הברכות ונותן לילד לשתות מכוס הברכה.

לאחר הבריתות מתחיל בקול רם לומר הפסוקים 'מן המצר' וכו', פסוק בפסוק, ופותח בברכת השופר וברכת שהחיינו בקול נרגש. הבעל מקריא הוא הגאון רא"ש שמרלר ראש ישיבת צאנז.

הרבי ניגש לתפילת מוסף באמירת התפילה 'הנני העני ממעש' חרישית ורק בכיות נשמעות. יצויין כי בצאנז אומרים את כל הפיוטים גם ב"מלכיות, זכרונות, שופרות". מקהלת המשוררים עומדים בסמיכות מקום לרבי בהיות שתפילת מוסף בראש השנה מסתיים כמעט בשקיעת החמה, אין זמן לערוך את "מנהג תשליך", לכן נוהגים בצאנז לאומרו ביום י"ג מידות - יום נשגב בחצר צאנז.

כ"ק האדמו"ר מצאנז נוהג לקרוא בתורה את פרשת הקרבנות, ולאחריה יוצא הקהל לעבר הים לאמירת תשליך ברוב עם.