עם פתיחת שנת תשע"ו, אלפי ילדים מרחבי העולם ילמדו במהלך עשרת החודשים הקרובים שש מיליון ומאתיים וחמישים אלף משניות במסגרת לימוד מיוחדת לזכרם ולעילוי נשמתם של מיליוני הנרצחים עד קידוש השם בידי הנאצים ועוזריהם וכרבע מיליון שחירפו נפשם במלחמה נגד הנאצים במסגרת צבאות בעלות הברית ובמחתרות.
בסיום הלימוד, יתקיים מבחן פומבי עולמי בירושלים. המבחן ייערך בכ"ו באייר תשע"ו, יום כניעת גרמניה הנאצית. באירוע ישתתפו נציגים מארגונים ללימוד משניות ממערב ומזרח אירופה, מארה"ב ומדינות נוספות, כמו גם עשרות אלפי תלמידים והורים בראשות גדולי ישראל.
התוכנית 'לומדים זוכרים חיים' שנערכת בברכת גדולי ישראל ובתמיכת גבריאל גרמן זכרייב, תופעל ע"י "אנחנו וצאצאינו". מנהל 'אנחנו וצאצאינו', הרב אליעזר יוטקובסקי אמר כי "לצערנו, הדור הצעיר אינו מתעניין בזיכרונות, ורואה בהם עוד פרט היסטורי בלתי רלוונטי. חסרה תחושת החיבור בין הקיום שלנו כיום כעם, כקהילה, כמשפחה – לבין מאורעות העבר".
"עבור הדור הצעיר, קיומו של העם היהודי ועולם התורה הפורח הינו מובן מאליו. קהילות המנציחות את זכר הקהילות שנחרבו באירופה זו עובדה ללוחות זיכרון, ותו לא. חסרה להם ההבנה כי הם הינם חלק מהתהוותו של נס נפלא, שהחל ביום השחרור וההצלה, והוא חי ונושם עד היום. עם כל דף גמרא, פרק משניות או תהילים, סיפור צדיקים, הקמת משפחה והעברת הערכים והמסורת שכמעט ועלה עליהם הכורת חלילה".
לדבריו: "אמנם, בקרב המבוגרים זיכרון השואה מתעצם. הניצולים נפתחו בשנים האחרונות לספר ולתעד יותר מבעבר, נערכים קורסים, ערבי עיון ומסעות לאירופה. אך, ללא חיבור של הדור הצעיר, כל העשייה הזו דומה כלא הייתה. על מנת להעביר את הלפיד הלאה, ולהצית אש של גבורה יהודית ושל השתאות לנוכח נס הקיום של עמנו – יש להנציח את זיכרון ההצלה, כמו גם ההכרה בנס התקומה.את הגשר הזה חובה עלינו לבנות – כדי שנמשיך דרכו אל העתיד".
במקביל, חמישים מרבני ודייני אירופה בראשות גאב"ד אירופה, רבי חנוך הכהן ארנטרוי ונשיא 'ועידת רבני אירופה', רב ואב"ד מוסקבה, הגאון רבי פנחס גולדשמידט, פנו לקהילות בארץ ובעולם בבקשה לציין את יום הצלת יהדות אירופה.
בקריאת הקודש שפרסמו כתבו הרבנים כי "ביום כ"ו באייר תש"ה, התשיעי בחודש מאי 1945, הכניעו בעלות הברית את גרמניה הנאצית. על חורבותיה של אירופה העשנה שאדמתה נותרה ספוגה בדמם של יהודים, העולם החל לנשום לרווחה. מתוך תרועת מנצחים שהתערבה בדמעותיהם של הממאנים להתנחם, זרחה שמש חדשה על עולם מאושר יותר".
לצד שבחים לנגיד זכרייב נאמר: "ראוי לציין יום זה כמו שראינו שבחג הפסח שנגמר השעבוד, כמ״ש שהוציאנו מעבדות לחרות משעבוד לגאולה ומאבל ליום טוב, אע״פ שנהרגו שם רבבות מישראל. ובעבור שארית הפליטה היה יום זה יום שחרור ממחנות המוות ויציאה ממחבוא לחופש, והרשעה כולה כעשן כלתה ובנות הברית בהרבה סיעתא דשמיא שפטו והענישו את הרשעים האלה".
"גם ראוי ביום זה לחנוך בתי כנסת ולסיים ולהכניס ספרי תורה לבתי הכנסת ולהרבות קדושה על שם הקדושים הי״ד, בכדי להוסיף ולהשלים מה שנחסר על ידי החיסרון של שליש מכלל ישראל שהושמד בימי השואה".