שרון הפר פקודה, גורודיש דרש להשעות אותו
(צילום: שלמה ארד, לע"מ)
אאא

42 שנה לאחר מלחמת יום כיפור, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (שני) מסמכים מסווגים מימי המלחמה, השופכים מעט אור על היריבות בדרגים הבכירים בצה"ל ועל תלונות החיילים בשטח. על פי המסמכים שנחשפו, ב-13 בנובמבר 1973, מספר שבועות לאחר תום המלחמה, פנה אלוף פיקוד הדרום דאז שמואל גונן (גורודיש) במכתב לרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר, בו דרש להשעות את האלוף במיל' אריאל שרון מכל תפקיד בצה"ל.

גורודיש טען כי כבר במהלך המלחמה תבע כמה פעמים להדיח את שרון מתפקידו - בפעם הראשונה ביום הרביעי למלחמה, ובפעם השנייה בהמשכה, כשגם רב-אלוף במילואים חיים בר-לב הצטרף לבקשה. גורודיש טען ששרון לא מילא משימות שהוטלו עליו בקרב וסירב לבצע פקודות. בנוסף, שרון לא דבק במטרה שהכתיב הפיקוד העליון, פעל בניגוד למטרה, עקף את צינורות הפיקוד ופגע במשמעת, בערכים ובאושיות הצבא, כך על פי גורודיש.

 (צילום: שלמה ארד, לע
מכתבו של גורודיש לרמטכ"ל בו הוא שוטח את תלונתו על שרון
 (צילום: שלמה ארד, לע
מכתבו של גורודיש לרמטכ"ל בו הוא שוטח את תלונתו על שרון

"פקדתי על האלוף שרון, באלחוט, לעצור את ההתקפה בגלל העדר סיכוי הצלחה. האלוף שרון קיבל את הפקודה ודיווח כי ההתקפה הופסקה" כתב גורודיש לרמטכ"ל. "בהאזנה לרשתות הקשר הפנימיות של האלוף שרון הוברר לי כי בניגוד לדיווחו, הכוח שתחת פיקודו תוקף באזור. קראתי לאלוף שרון בקשר לחדול מן ההתקפה, אך לא נעניתי. יצאתי לחפ"ק של האלוף שרון, פגשתיו בזחל"ם שלו ופקדתי עליו במקום לעצור בהתקפה. האלוף שרון קיבל את הפקודה ואמר כי יעצור בהתקפה. אך למרות זאת, לאחר עזיבתי את החפ"ק, המשיך בהתקפה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לדבריו, שרון נחל מפלה קשה במתקפה, איבד 20 טנקים ולא כבש את היעד: "חלקם המרבי של הטנקים שאיבדנו נותרו על צוותיהם בשטח האויב".

צילום: דו
צילום: דו"צ

במקרה אחר, בזמן צליחת תעלת סואץ, הורה גורודיש לשרון לכבוש גזרה בת ארבעה ק"מ לפחות מקו המים ולפתוח לתנועה את ציר עכביש ואת ציר טרטור: "למרות שנתקבל בפיקוד דיווח מאת האלוף שרון כי המשימה הושלמה, מצאתי ביציאתי לשטח כי כלל לא הוחל בביצוע המשימה. בשל כך נדחתה משימת הצליחה ב-30 עד 60 שעות".

מכתביו של גורודיש לרמטכ"ל הועברו לחברי ועדת אגרנט שחקרו את אירועי המלחמה הקשה.

עוד נחשף היום כי אגרנט פנה לראש הממשלה דאז יצחק רבין בעקבות הדלפות בכלי התקשורת בנוגע לדבריו של רבין על עבודת הוועדה, בהן נאמר כי רבין טען כי דו"ח אגרנט לקוי באופן בסיסי. ב-5 ביוני 1974 כתב אגרנט לראש הממשלה: "בימים 5-4 באפריל הופיעו בעיתונים פרסומים בדבר תגובתך בישיבת הממשלה על הדין וחשבון החלקי של ועדת החקירה. היינו מודים לך אם תואיל להודיע לנו אם הפרסומים האמורים משקפים נאמנה את עמדתך לגבי הדו"ח הנ"ל וזאת בשים לב לכך שאתה מכהן עתה כראש הממשלה ושהוועדה ממשיכה בעבודתה".

צילום: יעקב סער, לע
חברי ועדת אגרנט (צילום: יעקב סער, לע"מ)
צילום: לע
ראש הממשלה גולדה מאיר עם חיילים בחזית (צילום: לע"מ)
צילום: לע
צילום: לע"מ

רבין השיב: "הפרסומים האמורים אינם משקפים נאמנה את עמדתי. אלו הדלפות מסולפות ואף שמו בפי דברים שכלל לא אמרתי". אגרנט ביקש שרבין יבהיר את דבריו ומכתב התשובה אליו יפורסם בכלי התקשורת.

עוד נחשף היום כי למעלה מ-900 מפקדי טנקים, מפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות נדרשו למלא שאלון על שירותם בעת המלחמה. המפקדים העלו טענות על מצבם הירוד של הטנקים וליקויים במערכת הקשר. כך למשל עלו טענות על כך שהטנקים לא היו מתודלקים, עם ציוד קשר מקולקל ובמצב טכני ירוד. הלוחמים התלוננו על חוסר בציוד אישי כדוגמת סרבלים, מדי עבודה, מעילים, שמיכות ונעליים, וביקשו שיחולק להם עם הציוד סיר חשמלי או פרימוס שיוכלו לחמם בהם אוכל בזמן הלחימה.

לוחמי הרגלים בחיל השריון התלוננו על מקלע העוזי שלא מתאים לתנאים מדבריים והיה לא יעיל. הלוחמים ביקשו גם להעלות את המורל באמצעות התקנת מעמד לטרנזיסטור על סיפון הנגמ"ש ולהתקין מכשיר לחימום מזון בתוכו.