מעשה במלך שחיפש בקדחתנות חייטים שיתפרו עבורו בגדי מלכות. לאחר יגיעה רבה, איתר המלך שני חייטים שהציגו עצמם כמומחים עולמיים. ואולם לביש מזלו של המלך היו אלה שני רמאים שלא היה להם מושג במלאכת תפירת בגדים. זימן אותם המלך ולאחר שהציג בפניהם את מבוקשו, נקב בתאריך יעד שבו עליהם לסיים את מלאכתם.
ימים ספורים לפני פקיעת התאריך, שלח המלך את אחד משריו לבדוק כיצד מתנהלת מלאכת התפירה. כאשר הגיע לבית מלאכתם, הופתע השר להווכח שבמכונות התפירה לא מצויים שום בדים וחוטים. החייטים המופתעים מביקורו של השר, החלו להפעיל את מכונות התפירה בכדי ליצור את הרושם כאילו הם עסוקים במלאכתם.
תוך כדי "מלאכתם" שאלו את השר כיצד הוא מתרשם מאופיים של בגדי המלכות היחודיים. השר חשש להודות שאינו רואה מאומה, ולכן הכריז שהבגדים משובחים ביותר ומרהיבי עין.
והנה הגיע היום המיוחל. החייטים ה"מדופלמים" הביאו כביכול את בגדי המלך ובקשו ממנו שיעניק להם את הזכות להלביש את אותם בגדים על גופו של המלך. התבונן המלך ב"בגדיו החדשים" ונחרד להווכח שאינו רואה שום בגדים. אולם מהחשש שיאמרו עליו שאינו שפוי, הוא העמיד פנים כאילו הוא נהנה מהבגדים המפוארים שמלבישים אותו בהם.
יצא המלך לרחוב העיר עטור ב"בגדיו המלכותיים" בכדי שכל בני עמו יהנו מהמראה שלהם. האזרחים הנדהמים שחששו להודות שבעצם המלך צועד רק עם תחתוניו וגופייתו, העמידו פנים כאילו מתפעלים מיופים של בגדיו החדשים. וכך נמשכה ההצגה שעה ארוכה עד שלפתע ילד קטן אחד צעק: "המלך הולך עירום! המלך הולך עירום!" ואז כולם הצטרפו אל קריאתו וצעקו כמוהו: "המלך הולך עירום!".
• • • • •
סיפור עממי זה הינו משל לתופעות הזויות שמתרחשות בארצנו ושאף לא אחד מוכן להודות בגיחוך שבהם. והנה דוגמא לאחת מהן: "ראש הממשלה הכריז השבוע שיתקינו מצלמות על הר הבית בכדי להוכיח בין השאר שהיהודים שעולים לשם, רק מטיילים בו ולא נושאים תפילה".
מדובר כאן בהצהרה מגוחכת שאינה אלא בדיחה עצובה שהרי מי מעלה על הדעת שהיהודים שעולים על הר הבית ועוברים בכך על פסק ההלכה של הרוב המוחץ של פוסקי הדור, עולים לשם בכדי לחזות במסגד "אל אקצא" ולא להתפלל שם. וכי המצלמות יתמקדו בשפתותיהם בכדי לוודא שהם לא רוחשות תפילה?! אילו ראש הממשלה היה מגלה מנהיגות אמיתית הוא היה עוצר נחרצות את העליה להר הבית בכדי להפסיק את מרחץ הדמים שנגרם בעטיו.
• • • • •
ומענין לענין ובאותו הענין:
יצא לי לשמוע השבוע את אחד הדוברים של הפלג החרדי אשר מנסה לצוד נפשות תמימות שיעלו להר הבית. ואני חייב לומר שלולא שמדובר היה בנושא גורלי אשר כרוך בשאלה של איסור כרת ושפיכות דם יהודי, הייתי מתגלגל מצחוק לשמע טיעוניו הבדויים. הלה טען שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ופוסקים גדולים נוספים שהוציאו כתב איסור חמור "ששום יהודי לא יהין לעלות לכל חלקי הר הבית", התירו באופן פרטני ליהודים לעלות לשם. בדבריו אלה העליל אותו הדובר על מרן הרב עובדיה ועל הפוסקים אחרים עלילת שקר גסה.
ישנו כלל הלכתי ידוע: "המוציא מחברו עליו הראיה". בידינו ישנו פסק מפורש מגדולי פוסקי הדור - שאסור לעלות בשום פנים ואופן להר הבית, ועל כן מוטלת החובה על אותם אלה אשר טוענים טענות שקריות שכאלה, להביא ראיה לדבריהם ולא להמציא דברי כזב שמצוצים מהאצבע.
וכאן ברצוני להעיד עדות נחרצת קבל עם ועדה: במסגרת פעילותו הנמרצת של מורי ורבי הגה"צ המשפיע רבי משה ובר זיע"א למנוע יהודים מלעלות להר הבית, ביקרתי עימו בבתיהם של גדולי הדור (לדוגמא: הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מרן הגאון הרב אלישיב זצ"ל, מרן הגאון הרב וואזנר זצ"ל, מרן הגאון הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל, מרן הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ועוד) וכולם הבהירו למורי ורבי ולי באופן הנחרץ ביותר שהעליה לכל חלקי הר הבית בזמן הזה אסורה בתכלית האיסור, בכל התנאים ובכל המצבים.
ויהי רצון שנזכה למנהיגות אמיתית שתבוא בדמותו של משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש ורק אז נזכה לעלות בעזהשי"ת להר הבית ולבית המקדש השלישי שישכון ויתנוסס עליו במהרה בימינו אמן.