בנובמבר 2012 הגיש אברהם גלנטי תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד מנהל מקרקעי ישראל לצו עשה ופיצוי כספי בסך של כ-1.4 מיליון שקל.
גלנטי טען שהוא הבעלים של חלקות בשכונת חליסה בחיפה, עליהן היו שני בנייני מגורים שהמדינה הרסה. לטענתו, ההריסה נעשתה ללא ידיעת אביו, שהיה הבעלים במועד ההריסה, ללא התראה או אזהרה ותוך עשיית דין עצמי. גלנטי הסביר כי בזמנו אביו לקה במחלת הסרטן ושהוא עצמו גילה על הריסת המבנים רק בשנת 2009, כשקיבל צילומי אוויר של השטח.
לייעוץ בתביעות נדל"ן:
פנו ל-עו"ד דיני מקרקעין
לטענתו המדינה שגתה כשהרסה את המבנים בניגוד להמלצת מהנדס מבנים מסוכנים בעיריית חיפה שרק ביקש שיאטמו אותם.
גלנטי ביקש שהמדינה תפצה אותו על הנזקים שנגרמו לו או שתבנה מבנים חדשים במקום אלו שהרסה.
המדינה לעומתו טענה כי המבנים נהרסו בשנת 1987, וכי התביעה כבר התיישנה מאז. עוד היא טענה כי מבחינתה לתובע כלל לא היו זכויות במבנים בזמן ההריסה מאחר שלא דאג לעדכן אותן בשום מקום. היא הוסיפה כי את תלונותיו צריך התובע להפנות כלפי עצמו וכלפי עיריית חיפה, שהורתה למדינה לבצע את ההריסה, כיוון שהמבנים היו פרוצים ונטושים וסיכנו את הציבור.
בנוגע להתיישנות השיב גלנטי כי מדובר על קרקע שעברה הסדר, לכן ההתיישנות עומדת על 25 שנה, או לחלופין כי התביעה הוגשה רק שלוש שנים אחרי שגילה על ההריסה.
תוצאה קשה
השופט דניאל פיש הגיע לתוצאה, שמבחינתו היא תוצאה קשה מאוד, משום שמשמעותה היא – אישור לטעות שעשתה המדינה, שסברה שהיא בעלת השטח ומחקה מעל האדמה שני מבני אבן יפים, מבלי שיישאר זכר לקיומם, בזמן שהם שייכים לאחר.
לעניין תקופת ההתיישנות קבע השופט כי מאחר שהמדינה לא חולקת על כך שהתובע הוא בעל הזכות בקרקע, והיא אף הסכימה להחזיר אותה לבעלותו, אז מדובר בתביעה רגילה (שאינה לזכות במקרקעין), שתקופת ההתיישנות החלה עליה היא שבע שנים.
השופט גם סבר כי לא ניתן לקבל את טענת התובע שלא ידע על ההריסה, שכן הוא, או לכל הפחות אביו, היו אמורים לדעת עליה בהתחשב בכך שבוצעה 25 שנה לפני שהתביעה הוגשה. משכך, הדיון בתביעת הנזקים להם טען התובע – חסומה.
לפני סיום, כתב השופט פיש שבכל מצב רגיל, היה צריך לשקול פיצוי משמעותי על הרשלנות והסגת הגבול שביצעה המדינה. מאידך, הוא גם התקשה להבין איך בעל המבנים לא התעניין במצבם במשך עשרות שנים, ונותן להם להגיע למצב כל- כך מוזנח, עד כדי כך שהם מוכרזים כמבנים מסוכנים, ואף לא דורש פיצוי על נזקיו במשך שבע שנים לאחר ההריסה.
לפיכך, דחה השופט את התביעה מבלי לפסוק לו הוצאות.
ממקרה זה ניתן להבין עד כמה משמעותית ומהותית היא העמידה על זכויותינו בזמן. תביעה מוצדקת ביותר נגד גורם שפגע בנו, עלולה להידחות כליל רק משום שמועד ההתיישנות עבר. אז זכרו: אם לא תדאגו לפעול בזמן – אתם תהיו הצד שיפסיד.
- ב"כ התובע: עו"ד ישראל הרפז
- ב"כ הנתבעת: עו"ד סיגלית מצא
לעורכי דין בתחום דיני מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן.
* עורך דין מושיק כהן ממשרד יצחק נטוביץ עוסק במקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"